ביה"ד: עובד שהתפטר בגלל פיגורים בתשלום משכורות - זכאי לפיצויי פיטורים

"אין לצפות מעובד כי ימשיך לעבוד במצב שמשכורותו משולמת לו דרך קבע באיחור. עובד זה רשאי להתפטר ממקום העבודה ובמקרה זה יש לראות בו כאילו פוטר ולפיכך זכאי לפיצויי פיטורים". כך קבע בסוף השבוע שעבר בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.



פסק הדין של השופטת חנה בן יוסף ניתן בתביעה שהגיש ליאוניד בורנשטיין נגד מעסיקתו, חברת מילן תעשיות פח. מפסק הדין עולה כי לבורנשטיין, שהועסק בחברה בשנים 2005-2002, לא שולם השכר במועדו, כפי שהודה גם מנכ"ל החברה, משה נחימוביץ. במחצית השנה הראשונה לעבודתו שולם לו שכרו ביום התשיעי של כל חודש, בלא כל פיגור. לאחר תקופה זו החל תשלום שכרו להתעכב, תחילה למשך כמה ימים ולאחר מכן במשך שבועות וחודשים.



בספטמבר 2005 שיגר בורנשטיין לבעל החברה מכתב שבו ציין כי "במשך שנתיים ספגתי פיגור בתשלום המשכורת ואין באפשרותי להמשיך ולסבול איחורים אלה. אי לכך אם בתוך חודש ימים לא אתחיל לקבל את משכורותי בזמן, איאלץ להתפטר כדין מפוטר".



המנכ"ל העיד במשפט כי "אם לא התאים לעובד המצב שבו משכורותיו משולמות באיחור, מדוע הוא לא עזב את החברה לאחר חצי שנה? כנראה שהוא לא חש כי נפגע עקב המצב שנוצר והוא משך את הזמן מתוך כוונות לא ברורות". לפיכך, טען המנכ"ל, אין לראות בהתפטרות העובד כאילו הוא פוטר וזכאי עקב כך לפיצויים.



המעביד: הלנת שכר עקבית לא מזכה בפיצויים



השופטת בן יוסף קבעה כי "פיגורים חוזרים ונשנים בתשלום המשכורת במהלך תקופת ההעסקה או בסמוך להתפטרות מהווים הרעה מוחשית בתנאי העבודה או נסיבות שבהן אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו", ציינה השופטת.



לגבי טענת המעסיק כי בהלנה מתמדת של שכר העבודה אין לראות מצב שבו העובד רשאי לעזוב את עבודתו בדין מפוטר, אמרה השופטת כי טענה זו "כמוה כטענה ולפיה גם בעבריינות קונים 'חזקה' - וכמובן שדינה להידחות". השופטת קבעה שאין בעובדה שהפיגורים בתשלום השכר החלו לאחר שישה חודשי העסקה כדי להוביל, כטענת המעסיק, למסקנה שאין לראות בהתפטרות העובד כפיטורים.



"התובע, כאיש משפחה, לא יכול היה להסכים להמשיך לעבוד בתנאים אלה. ייתכן כי המועד המאוחר יחסית בו העובד בחר להתפטר נעוץ בכך שהוא המתין עד למציאת מקום עבודה חלופי", אמרה השופטת. היא קבעה כי על החברה לשלם לבורנשטיין פיצויי פיטורים בסך 20 אלף שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאוקטובר 2005. החברה גם חויבה לשאת בהוצאות המשפט בסך 2,000 שקל.