דו"ח מבקר המדינה: אולמרט קידם סיוע לפעיל מרכז הליכוד

מאת גיא לשם ואורה קורן



ראש הממשלה, אהוד אולמרט, פעל במהלך כהונתו כשר התמ"ת לקידום סיוע ממשלתי בהיקף של מיליוני שקלים לפעיל מרכז הליכוד בצפון, רחמים (רמו) בן שושן, כך חושף מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס בדו"ח השנתי במתפרסם הערב (שני). כתוצאה מכך קיבל בן שושן אישור למענקים בהיקף של 7.67 מיליון שקל, בניגוד לחוק עידוד השקעות הון ובניגוד לנהלי המשרד. בפועל, בגלל אילוצי ביצוע, מימש בן שושן רק חלק מהמענקים בהיקף של 2.326 מיליון שקל.



על דרך מעורבותו של אולמרט, באמצעות עובד יחזקאל, יועצו הבכיר ומנכ"ל המשרד דאז, רענן דינור, ניתן ללמוד מהתכתבויות פנימיות במשרד התמ"ת. ביוני 2004 הגיש בן שושן בקשה לקבל מענק להקמת מפעל לעיבוד פטריות. הבקשה נדחתה, בנימוק שאין בסמכות המשרד לדון בהשקעה הקשורה למשרד החקלאות. היזם טען לאפליה לרעה מול חברת "פטריות ערד", שקיבלה אישור לגידול פטריות ממשרד התמ"ת.



בן שושן פנה במכתב תלונה לאולמרט וכעבור שלושה ימים התקבל מכתבו בלשכת דינור ועליו הערה בכתב ידו של יחזקאל: "דחוף ביד. אהוד מבקש בדיקתך האישית ועדכונו". דינור כיהן באותו זמן גם כמנהל זמני של מרכז ההשקעות, הגוף האחראי על מתן המענקים.



באוקטובר נשלחה הודעת דואר אלקטרוני בין יועצי אולמרט בה מפורטת הודעה טלפונית ליחזקאל מבן שושן. "סיכמו שהוא יגיש בקשה לפטריות - הוא הגיש - פתאום אין כסף ועצרו לו את הסקר... הוא אמר, שללא קשר לחברות שלו עם אהוד, בתור אזרח הוא בהלם מההתנהלות". בהמשך נרשם: "אהוד נתן הנחיה .. מה קורה?".



בתגובה לפניית מבקר המדינה ציין בן שושן, כי מעולם לא כינה את אולמרט "חבר". אולמרט ויחזקאל השיבו למבקר, כי בקשת השר להתעדכן בהחלטות הדרגים המקצועיים היא חלק משגרת עבודתו של השר.



"לדעת מבקר המדינה, הואיל והיזם היה בקשר ישיר עם עובדי לשכת השר וציין את קרבתו לשר, יכלה בקשת השר ל"בדיקה אישית" להתפרש על ידי ממלא מקום מנהל מרכז ההשקעות כהנחיה לתת העדפה לטיפול ביזם", כתב המבקר. לדבריו, דרך טיפולו של יחזקאל בפניה האישית של היזם מנוגדת לנהלים שנועדו להפריד בין הדרג המקצועי לפוליטי במשרדי הממשלה וממנה התקבל הרושם, כי "השר חפץ ביקרו של היזם".



בתקופת כהונתו של אולמרט אושרו לבן שושן שתי תכניות הרחבה למפעל חברת "טבע פוסט" שבבעלותו, תוך סטיות מחוק עידוד השקעות הון ומנהלי מרכז ההשקעות. בדצמבר 2002 ביקשה החברה אישור להרחבה בהשקעה נוספת הכרוכה בתוספת מענק בסך 2.99 מיליון שקל. בדיון שנערך בלשכת אולמרט הוסכם לאשר את ההרחבה, ולאחר מכן התנהל דיון רשמי במינהלת מרכז ההשקעות, על פי הנהלים.



המבקר קבע, כי האישור שניתן בפגישה אצל אולמרט רוקן מתוכן את הדיון במיחנהלת שהיא הגוף המוסמך לאשר ההרחבה. עוד ציין המבקר, כי האישור ניתן למרות שהחברה לא עמדה ביעדי התעסוקה והעסיקה בפועל שלושה עובדים במקום .14



בהמשך פג גם תוקף האישור ממאי 99' להקמת המפעל (אישור הקמה תקף לחמש שנים ? א"ק). שלושה חודשים לאחר מכן, הוגשה בקשה נוספת להרחבת המפעל, שכללה מענק נוסף של 1.99 מיליון שקל, שאושרה גם היא, לטנת המבקר, ללא סמכות.



בנוסף קבע המבקר, כי התכנית אושרה בנוהל מזורז ותוך סטייה מהנהלים, דבר שסייע לחברה לקבל מענק לפני שנכנס לתוקפו החוק שקבע, שמפעל שאינו מייצא, כדוגמת המפעל של בן שושן, לא יקבל מענקים. מנהלי מרכז ההשקעות בתקופת האישורים החריגים לבן שושן היו שמואל מרדכי, דינור וחזי צאיג.



מבקר המדינה מתח ביקורת על התנהלות מנוגדת לחוק של מרכז ההשקעות מול בן שושן מאמצע שנות התשעים, בשנים בהן כיהנו גם שרים ומנהלי מרכז השקעות אחרים.



דו"ח מבקר המדינה קובע - נפוטיזם ציבורי



במסגרת בדיקה רוחבית שערך משרד מבקר המדינה בשנתיים האחרונות, בשורה של חברות ממשלתיות בתחום האנרגיה, התשתית והתקשורת וברשות שדות התעופה, הועלו ממצאים חמורים במיוחד. אלה מעידים בפעם הראשונה עד כמה רחב היקף העסקת קרובי משפחה בחברות הנשלטות בידי ועדי עובדים חזקים.



הבדיקה המוגבלת שערך המבקר בחברות הממשלתיות רכבת ישראל, הדואר, תשתיות נפט, חברות נמל חיפה ואשדוד, מקורות וחברת החשמל, חושפת נתונים לפיהם כ-6,200 מתוך כ-28 אלף עובדי החברות שנבדקו הם קרובי משפחה. 3,551 מתוך עובדים אלה הם עובדי חברת החשמל, בה מגיע שיעור קרובי המשפחה ל-27% מתוך כלל העובדים.



האווירה המשפחתית ביותר נמצא דווקא בנמל אשדוד, בו חתומים העובדים על הסכם המגביל את שיעור קרובי המשפחה מתוך כלל העובדים החדשים. בדיקת המבקר העלתה כי באשדוד הגיעו לשיא של 44% קרובי משפחה מתוך כלל העובדים בנמל (ראו טבלה).



מצפצפים על הנהלים



בעיית העסקת קרובי משפחה בחברות הממשלתיות הגדולות היא בעיה ידועה מזה כמה עשורים. בדיקות קודמות של מבקר המדינה ורשות החברות הממשלתיות התריעו על היקף התופעה, הביאו לגיבוש נהלים בחברות הממשלתיות, ואף להחלטת ממשלה ספציפית שנועדה להילחם בתופעה ברשות שדות התעופה.







אבל בכל החברות שנבדקו נותרו הנהלים על הנייר וההנהלות התעלמו מקיומם. הגדילה לעשות רשות שדות התעופה, בכך שלפי דו"ח המבקר התעלמה במשך כ-30 שנה מהוראות חוק רשות שדות התעופה הקובע כי סדרי קבלת עובדים לרשות יהיו מותאמים לאלה של שרות המדינה.



הרשות יזמה בשנה שעברה שינוי בחוק כדי להדק את הפיקוח על התחום. בחברת הרכבת אישר הדירקטוריון עד היום נוהל לקליטת עובדים ואיוש משרות, למרות שהרכבת הפכה להיות חברה ממשלתית כבר לפני למעלה משנתיים.



בנמלים, למרות ההתחייבויות שלקחו על עצמם עובדי הנמלים בעת הפיכת הנמלים לחברות ממשלתיות ברפורמה בנמלים שהחלה בפברואר 2005, המשיכו הוועדים לשלוט בפועל בקליטת עובדים. לדברי המבקר "נציגי הוועד בוועדת הקליטה נטו לתת ציונים גבוהים במיוחד למועמדים שהיו להם קרובים בנמל, וציונים נמוכים במיוחד למועמדים האחרים, ובכך הקטינו את סיכויי המועמדים האחרים להתקבל לעבודה".



בחברת מקורות שלטו העובדים עד כדי כך שההנהלה הותירה בידיהם לחלוטין את תחום קליטת העובדים הזמניים. המבקר קובע כי במקורות התנהל גיוס העובדים בשיטת "חבר מביא חבר" בהסכמת ההנהלה.



בחברת תשתיות נפט בה נמצא בעבר כי מנהלי כוח האדם וועד העובדים הפכו את החברה לסניף פעיל של מפלגת הליכוד תוך החתמת עובדים על טפסי התפקדות, מצא הפעם המבקר כי במקרים מסוימים כלל לא טרחו לקבוע נוהל שיחייב פרסום מודעות דרושים לתפקידים חדשים.



בחברת החשמל בה דיווח המבקר כבר בדו"ח מיולי 2003 על שיעורי קרבת המשפחה הגבוהים, שונו אמנם הנהלים אך גם לאחר השינוי לא קטן היקף התופעה ובמקרים מסוימים (מוקד 103) אף התרחב.



קבל העלאת שכר, אחי!



המבקר אינו מודד את היקף הנזק הכספי שגורמת תופעת העסקת הקרובים, אך מצביע על שורה של ניגודי אינטרסים ויחסי כפיפות בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה שנמצאו בכל החברות שנבדקו.







במקרים רבים מצא המבקר החלטות של עובדים ביחס לקרוביהם שהתבטאו בקידום בתפקיד ובשיפור תנאי שכר. כך למשל נמצא ברכבת כי הסמנכ"ל למינהל חתם על חוזה העסקה של בנו; מנהלת ענף מינהל וכוח אדם המליצה על קידום בנה בדרגה; מפקח ומדריך נהגים ארצי הסמיך את אחיינו כנהג קטר; ומנהל אגף הממונה על אחיו המליץ לקדמו בדרגות ובתנאי שכר.



נראה שמנהלי כוח אדם ומנהלים ותיקים בחברות שנבדקו, קיבלו עם השנים הרגשה שאיש אינו בודק אותם בתחום העסקת קרובי משפחה. בחברת החשמל בה נערכו מספר רב של ביקורות פנימיות מצא המבקר כי למרות דו"ח שערך לפני ארבע שנים בכמה מחלקות כוח אדם בחברה, מטופלים ענייני כוח אדם של קרובי משפחה של מנהלי המחלקות עצמם.



לבעלי תפקידים בכירים בחברת החשמל יש שיעור גבוה במיוחד של קרובי משפחה המועסקים בחברה - 34-64% ביחס לכ-25% בקרב כלל העובדים.



דוגמא אבסורדית במיוחד למצב בו קרובי משפחה מעסיקים זה את זה וליחסי האמון ביניהם נמצאה ברכבת. מנהלת ענף מינהל וכוח אדם ממונה על כלתה המועסק באגף כרכזת שכר. באופן בלתי מפתיע בחרה המנהלת דווקא בכלתה כממלאת מקומה בזמן העדרה.



מי בוועד?



הביקורת מצאה בכמה מהחברות שנבדקו תופעה של העסקת קרובי משפחה של עובדים בכירים ושל חברי ועדים, בשיעור גדול מהשיעור הממוצע של העסקת קרובים באותן חברות. "הממצאים מעלים חשש שעובדים אלה ניצלו את תפקידם הבכיר, או את עוצמתם כחברי ועדים, כדי להביא להעסקת קרוביהם", כותב המבקר.



כדוגמא הוא מביא את רשות שדות התעופה (רש"ת) בה הגיעו הדברים לכך שליו"ר הוועד הכללי פנחס עידן יש 19 קרובים מדרגה ראשונה ועוד 12 קרובים מדרגה רחוקה יותר המועסקים ברשות.



המבקר מציין גם את העובדה כי ל-13 מ-29 חברי הוועדים ברש"ת ששימשו בתפקיד זה משנת 2000 ואילך יש קרובי משפחה העובדים ברש"ת. מספרם של הקרובים מסתכם ב-29. שלושה מבין 19 הקרובים מדרגה ראשונה של יו"ר הוועד ברש"ת מכהנים אתו כחברי ועד.



מצב זה מאפשר ליו"ר עידן ולבני משפחתו עמדת כוח בלתי סבירה שהמבקר מעלה חשש כי היא "עלולה לגרום לקיפוח זכויות עובדים שאינם בני אותה משפחה, לפגוע ביכולת הניהול של הרשות ולתקלות ניהוליות עד כדי פגיעה בטוהר המידות". המבקר מצא מקרים דומים גם ברכבת ובמקורות.



פואד יסדר



המבקר הקדיש פרק מיוחד בביקורת לתופעת מינויים פוליטיים בחברות שנבדקו. "כוכב" הפרק הוא שר התשתיות בנימין (פואד) בן אליעזר. לפי הדו"ח, הפנה בן אליעזר בשנים 2006-2005 כ-100 פניות - במישרין או בעקיפין - לחברת החשמל בבקשה שתסייע לקדם עניינים הנוגעים להעסקת עובדים מסוימים בחברה.



רוב הפניות לחברת החשמל הופנו באמצעות מנהלת לשכתו. 15 מהפניות היו לאחר שחברי מרכז מפלגת העבודה פנו לשר בבקשה שיסייע לקדם עניינים הנוגעים לבני משפחתם או לאנשים אחרים, ובוצעו בניגוד להנחיה שפירסם היועץ המשפטי לממשלה בנושא בנובמבר 2004.



שתיים מ-15 הפניות נגעו להעסקתם של עובדים חברי מרכז מפלגת העבודה שחברת החשמל קיבלה לעבודה בשנים האמורות. המבקר קובע כי "מעורבות פרטנית של השר או מי שפועל מטעמו בעניינים אלה עלולה לפגוע בחובת הנאמנות שלו כלפי הציבור".



גם בחברת תשתיות נפט ואנרגיה מצא המבקר עדות למינוי בחסות פואד. המבקר מצא כי מנכ"ל תשתיות נפט ואנרגיה, רפי טטרקה, קיבל לתפקיד מנהל ארגון ושיטות, במאי 2005, עובד שלפי מסמכי החברה הופנה אליה בידי שר התשתיות בן אליעזר.



לפי הדו"ח, העובד קודם בספטמבר 2006 לתפקיד בכיר בחברה בהליכים לא תקינים, שלא עמדו בדרישות של תקנות פקידים בכירים.



המבקר ממליץ כי מעורבות בן אליעזר ולשכתו במינוי העובדים תיבחן על ידי היועץ המשפטי לממשלה.







מרכבת ישראל נמסר כי "עד שנת 2003 פעלה רכבת ישראל כחלק מרשות הנמלים והרכבות, ובמסגרת זו לא חל כל איסור על העסקת בני משפחה ברשויות ממשלתיות. מאז, הפכה רכבת ישראל לחברה ממשלתית ונקבעו נהלים מחמירים בנושא קליטת קרובי משפחה. תקנות רשות החברות שהגבילו משנת 2005 קליטת בני משפחה מיושמות באופן מלא וללא חריגה".



מרשות שדות התעופה נמסר כי "העסקת קרובי משפחה היתה נהוגה ברש"ת מקדמת דנא, כפי שהיתה נהוגה במקומות עבודה רבים במשק. בתקופה בה נקלטו קרובי משפחה ברש"ת, לא נחשבה העסקתם כנורמה פסולה ובוודאי שלא נגדה את הסכמי העבודה, את התקשי"ר ואת נהלי הרשות. רק בשנת 2005 הוציא שר האוצר תקנות בדבר העסקת קרובי משפחה בחברות ממשלתיות. באותה השנה החילה הנהלת רש"ת את התקנות גם ברשות וקבעה נהלים חדשים ומחמירים הקשורים בהעסקת קרובי משפחה.



"חברי הוועד ברש"ת נבחרים בבחירות דמוקרטיות ועל פי התקנון. בתשובותיו למבקר המדינה, כפי שבאות לידי ביטוי בדו"ח, בחר המנכ"ל הקודם לתרץ את אוזלת ידה של הנהלת הרשות, בכך שוועד העובדים התנגד למהלך ואף איים 'לסגור את שערי המדינה'".



"זה המקום להבהיר שוועד העובדים הביע את תמיכתו במהלך, ובתנאי שלא יבוצעו פיטורים שרירותיים, רק על בסיס קירבת משפחה של עובד כזה או אחר. פיטורים שכאלו מנוגדים לחוק ולהסכמים הקיבוציים.



"יודגש כי מרבית קרובי המשפחה מועסקים במשרות זוטרות ובעבודות כפיים, ולכן, כאשר החליטה הנהלת רש"ת לתקן את 'הנורמות הפסולות' היו אלה הסבלים ומנקות המטוסים, ששילמו את המחיר. מדובר בעובדים שהועסקו ברש"ת במשך שנים רבות במעמד ארעי ובשכר מינימום - הם אלה שמצאו עצמם ללא מקור פרנסה וללא עבודה חלופית".



בתגובה לדו"ח מבקר המדינה אומר היום דירקטוריון חברת החשמל, כי החברה עושה מאמצים ליישם נהלים של קליטת עובדים, שמבטיחים מתן שוויון הזדמנויות ואף מונעים העדפת קרובי משפחה.



דירקטוריון חברת החשמל מנסה מזה מספר שנים לטפל בתופעת העסקת קרובי משפחה בחברת החשמל. במסגרת זאת, משתף הדירקטוריון פעולה עם גורמי הביקורת והאכיפה השונים במדינה, וביניהם רשות החברות הממשלתיות, הממונה על השכר באוצר ומשרד מבקר המדינה.



טיוטת הדו"ח של משרד מבקר המדינה, אשר הוצגה לחברה לפני מספר חודשים, נלמדה על-ידי הנהלת החברה והדירקטוריון, אשר החלו מיד בפעולות ליישום הלקחים. במסגרת זו, וכחלק משיתוף פעולה עם משרד המבקר, מנסה הנהלת החברה למפות בצורה מדויקת יותר את ממדי התופעה בחברה, במקביל להוצאת נהלים ברורים אשר באים לצמצם למינימום את התופעה.



יש לזכור שתופעת העסקת הקרובים הונהגה בחברה במשך שנים רבות והמצב הנוכחי כפי שהוא מופיע בדו"ח המבקר הינו תופעה מצטברת של אותן שנים.



למרות נחישותם של הנהלת החברה והדירקטוריון, צפוי כי הטיפול בתופעה בחברה ייקח עוד זמן. בכל מקרה, עושים דירקטוריון החברה וההנהלה כל שיש לאל ידם על מנת לקצר את טווח הזמן וזאת בשיתוף פעולה מלא, כאמור, עם הרשויות השונות ומשרד מבקר המדינה בראשן.