ח"כ אבישי ברוורמן יפגש עם אולמרט לאחר ועידת אנאפוליס לקידום החוק שיזם להגדלת ההוצאה בתקציב

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, וח"כ פרופ' אבישי ברוורמן (עבודה) יפגשו, עם שובו של אולמרט מפסגת אנאפוליס, לדיון בהצעת ברוורמן להגדיל את ההוצאה בתקציב המדינה ל-2008 ב-2 מיליארד שקל. בקרוב, יפגש ברוורמן גם עם שר האוצר, רוני בר-און, לדיון בנושא.



בשיחה מוקדמת עם אולמרט השבוע, הציע ברוורמן לקיים מפגש דיסקרטי של כלכלנים מובילים בישראל לדיון בסוגיית העלאת יעד ההוצאה בתקציב לצרכים מוגדרים כמו חינוך, בריאות ופיתוח הנגב והגליל. לדבריו, בקופת המדינה עודפי כספים גדולים, והסכום שהוא מציע לקידום נושאים אזרחיים-חברתיים צנוע, ולפיכך לא ייגרם כל נזק לכלכלת ישראל אם הצעתו תתקבל. ברוורמן טוען כי 2 מיליארד שקל יסייעו לכלל אזרחי המדינה, ולא רק לתושבי תל אביב וחו"ל, ויביאו להפעלת מנועי צמיחה חדשים במשק בעתיד.



לדברי ברוורמן, 69 ח"כים, בהם השרים בן אליעזר ועמי אילון מסיעתו, תומכים בהצעת החוק הפרטית, שהניח על שולחן הכנסת. בנוסף, כל חברי הכנסת של העבודה חתומים על ההצעה. לדברי ברוורמן, החוק שלו אינו פופוליסטי. לטענתו, מדובר בחוק העומד בכל הקריטריונים של מדיניות כלכלית אחראית. ברוורמן טוען כי מדובר בחוק אנטי מחזורי, שכן אם הצמיחה במשק תהיה אפס, הוצאות הממשלה לא יגדלו. כיום, קובע החוק כי הוצאות הממשלה יגדלו בשני שליש מהצמיחה בשנה הקודמת או ב-1.7%, הגבוה ביניהם. לדבריו, אם ישראל תאמץ תפיסת עולם כלכלית של עולם שלישי, כפי שתקציב 2008 מציע, היא ואזרחיה יהיו בצרה גדולה.



לויכוח העקרוני והמעשי בין ברוורמן מחד, נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, והאוצר מאידך, הצטרף היום פרופסור רפי מלניק, דיקן בית ספר לאודר לממשל במרכז הבינתחומי הרצליה. מלניק, לשעבר בכיר בבנק ישראל, תומך בעמדת הנגיד והאוצר, השוללת את הגדלת ההוצאה הציבורית בתקציב השנה הקרובה. לדבריו, הצעת החוק של ברוורמן אינה טובה משלוש סיבות.



ראשית, כולם מדברים על הגדלת ההוצאה הציבורית ב-2008 ב-1.7% בהשוואה ל-2007, אולם בפועל ההגדלה גבוהה בהרבה, מעל ל-3% שכן ב-1.7% לא נכללים תוספות תקציב המוגדרות כמיוחדות בהיקף של 1.5 מיליארד שקל: 800 מיליון שקל למערכת הביטחון, 200 מיליון שקל לחיזוק הצפון וחצי מיליארד שקל למימון ההתנתקות.



סיבה נוספת בצורך לדבוק ב-1.7% היא אמינות הממשלה. לדעת מלניק, התרומה החשובה ביותר של
המדיניות הפיסקלית של הממשלה בשנים האחרונות היא אמינות הממשלה ועמידה בכללים
שהיא קבעה. לגבי עצם הצעת ברוורמן להגדיל את הוצאות הממשלה מדי שנה חדשה בשני שלישים מגובה הצמיחה בשנה הקודמת, סבור מלניק כי מדובר בכלל פרו-מחזורי ובלתי מייצב בעליל. "ישראל כבר היתה בסרט הזה, ולקח לה זמן לצאת ממנו ולהגיע לכלל ההוצאה הנוכחי - גידול של 1.7% בהוצאות הממשלה מידי שנה חדשה, שהוא כלל אנטי מחזורי מיצב".