הצעה: קבוצות הכדורגל ישלמו מע"מ של עשרות מיליוני שקלים על רכישת שחקנים זרים

אגף המכס מבקש להטיל על קבוצות הכדורגל מס חדש בסך עשרות מיליוני שקלים על יבוא שחקנים זרים. כך טוענים בהתאחדות לכדורגל. ביוזמת ההתאחדות החלו הקבוצות להגיש ערעורים לבתי המשפט נגד דרישות שלטונות המכס.



התשלום השנוי במחלוקת הוא דמי רכישת "כרטיס השחקן" שמשלמת קבוצת כדורגל למועדון הספורט ממנו היא רוכשת את השחקן. לטענת שלטונות המכס, מדובר בנכס שרכישתו מחייבת תשלום מע"מ כחוק. המכס דורש את תשלומי המע"מ רטרואקטיווית מ-2002.



בעקבות כניסתו של המיליארדר ארקדי גאידמק לענף הכדורגל באמצעות רכישת קבוצת בית"ר ירושלים גברה התחרות בין הקבוצות וההשקעה ברכש שחקנים זרים, ולכן גדלו גם סכומי המע"מ שדורש אגף המכס מהקבוצות.



לכל קבוצה בישראל מותר לשכור עד חמישה שחקני רכש זרים, וכל 12 קבוצות ליגת העל מנצלות את מלוא המכסה שלהן. עלות העסקת שחקן כוללת משכורת של 200-500 אלף דולר נטו לעונה ותשלום חד פעמי של רכישת כרטיס השחקן מהמועדון שבו שיחק, שמגיע ל-500 אלף דולר בממוצע.



הערעורים הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות עו"ד ג'ק בלנגה על ידי עשר קבוצות בליגת העל: בני יהודה, הפועל קרית שמונה, הפועל פתח תקוה, הפועל כפר סבא, מכבי נתניה, בני סכנין, מכבי הרצליה, מ.ס. אשדוד, בית"ר ירושלים ומכבי חיפה.



"שחקן אינו נכס, אדם אינו סחורה וסחר בזכויות בבני אדם אסור על פי דין בישראל", טוען בלנגה בערעור. לטענת קבוצות הכדורגל, התשלום אינו נכס, אלא פיצוי למועדון הספורט שטיפח את השחקן, השקיע בהכשרתו וחתם אתו על חוזה ארוך טווח. העברת השחקן כרוכה בהפרת החוזה ולכן הוא נדרש לשלם "קנס".



סמנכ"ל ההתאחדות לכדורגל, רותם קמר, אמר כי אם תתקבל דרישת המכס, ייפגע רכש השחקנים הזרים, ועלולות להיות לכך גם השלכות על מעבר עובדים מחברה לחברה גם במגזרים אחרים. כל קבוצות הליגה מוכרזות כמוסדות ללא כוונת רווח, ולכן, בניגוד לחברות בע"מ, הן אינן יכולות לקזז תשלומי מע"מ על סחורות שהן קונות מסחורות שהן מוכרות.