לקראת החגים

לקראת חג סוכות הממשמש ובא עלינו לטובה, עולות מספר שאלות הנוגעות למועד תשלום המשכורת החודשית ולחישוב ימי החופשה בימי חול המועד.

משכורת חודש ספטמבר 2001 אמורה להיות משולמת, בחברות רבות, ביום ה-9 באוקטובר אשר חל השנה ביום חג: שמיני עצרת - שמחת תורה. בשל כך, נשאלת השאלה מתי על המעביד לשלם משכורת זו - האם עליו לעשות כן עד ליום רביעי, ה-10 לאוקטובר, או שמא על המעביד להקדים ולשלם את המשכורות ב-8 באוקטובר (יום ב') או ב-7 באוקטובר (יום א')?

עורך הדין דוד חיימוביץ סבור כי התשובה לשאלה זו היא חד משמעית. לדבריו, אסור לדחות את יום התשלום, וחובה להקדים אותו. אם אי אפשר לשלם את משכורת חודש ספטמבר ביום שני, ה-8 באוקטובר - מכיוון שביום זה לא עובדים במקום העבודה - אזי, על המעביד להקדים ולשלם את משכורת חודש ספטמבר ביום ה-7 באוקטובר, וכו'.

עו"ד חיימוביץ מציין כי על פי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, המועד לתשלום משכורת הינו ביום האחרון של החודש, בעבורו משלמים את המשכורת. לדוגמה, ביום ה-30 בספטמבר משלמים את משכורת ספטמבר. עם זאת, מותר לדחות את התשלום עד ליום התשיעי, שאחרי היום האחרון של החודש מבלי להוסיף פיצויי הלנת שכר.

עו"ד חיימוביץ מוסיף כי אם בכל זאת משלם המעביד את המשכורת ביום העשירי שאחרי היום האחרון של החודש שחלף - תקופת הלנת השכר היא 10 ימים, ולא יום אחד, ופיצויי הלנת השכר במקרה כזה יהיו בשיעור של 15%. כל זאת, בשל כך שעל פי החוק, שיעורי האחוזים מן השכר שהולן, לעניין פיצויי הלנת שכר, הינם: 5% לשבוע הראשון של הלנת השכר, ו-10% לכל שבוע, כמו גם לחלק משבוע, של הלנת שכר, אשר בא לאחר שבוע ההלנה הראשון.

ימי חופש

שאלה נוספת שעשויה להתעורר בימים אלה נוגעת לחישוב ימי החופשה ב"ימי עבודה מקוצרים", כלומר, בימי חול המועד.

לדוגמה: חברה פרטית מעסיקה את עובדיה 5 ימים בשבוע. החברה מוציאה את עובדיה לחופשה מרוכזת בחול המועד סוכות, כאשר סך כל ימי החופשה, לאחר הפחתת ימי שישי וימי חג, מסתכם בשבעה ימים. בשל החג, אמורים העובדים לעבוד בימי חול המועד סוכות עד לשעה 14:30, ובערבי החג אמורים העובדים לעבוד עד לשעה 13:00.

במקרה כזה, מתעוררת השאלה האם יש לגרוע מחשבון ימי החופשה המגיעים לעובדים כדין, שבעה ימי חופשה תמימים, או שמא יש לחשב את מספר שעות העבודה, באותם ימים שבהם לא עובדים יום עבודה מלא, ועל סמך חישוב זה, לגרוע את ימי החופשה?

עורך הדין ישראל גיל מציין כי בסעיף 10 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, נאמר כי "המעביד חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל".

בהנחה שמרביתנו עובדים חודשיים, הרי שעל פי החוק, "שכר רגיל" לעובד חודשי הוא שכר העבודה, שהעובד היה מקבל באותו פרק הזמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד. כלומר, דמי החופשה הם "צילום" של שכר העבודה הרגיל של העובד, אילו עבד. על פי הוראות הללו, נבחן שני מצבים אפשריים:

במצב הראשון, בעד ימי העבודה המקוצרים בערבי חג ובחול המועד סוכות יקבלו העובדים - אם יעבדו - שכר יום עבודה רגיל, כאילו לא קוצר. במצב שכזה, יש לחשב את יום החופשה כיום עבודה שלם, על אף שהיו בו מספר מקוצר של שעות עבודה.

במצב השני, העובדים יקבלו שכר "מקוצר" רק בעד שעות העבודה הקונקרטיות. במצב זה, יש לחשב את יום החופשה כפונקציה של שעות העבודה הקונקרטיות, שבעדן שולם שכר, דהיינו, שעת חופשה תמורת שעת עבודה משולמת.

עו"ד גיל מוסיף כי אילו חישבו את המצב הראשון, לפי שעות עבודה קונקרטיות, על פי המצב השני, כפי שהעובדים מעוניינים, היינו מגיעים לכלל אבסורד. כך למשל, בעד ערב יום כיפור, שהוא יום עבודה בן 5 שעות עבודה ושכר העבודה המשולם בגינו הוא, בהנחה סבירה, כ-8 שעות, היה העובד מקבל דמי חופשה בעד 8 שעות, בעוד שהיו נזקפות לחובתו רק 5 שעות עבודה. כלומר, לפי גישה זו היו מגיעות לו, כביכול, עוד 3 שעות חופשה. ביחד היה דורש אותו עובד תשלום בעד 11 שעות וזאת כנגד יום חופשה אחד, ודרישה שכזו אינה אלא התחכמות.

חברת רעיונות עוסקת במידע בתחומי מיסוי, כלכלה, עבודה ומשאבי אנוש. למעלה מ-100 כותבים, מרביתם רואי חשבון ועורכי דין כותבים לחברה בנושאים אלו.

כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על המשתמש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על המאמר. המחברים והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ו/או המשתמשים באתר.