משרד קסלמן וקסלמן מתגונן מפני התביעה נגדו: היה צריך לתבוע את הנהלת הבנק למסחר - לנו אין אחריות על הדו"חות

משרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן, ששימש כמבקר חיצוני של הבנק למסחר ערב קריסתו, מבקש לדחות על הסף את התביעה שהוגשה נגדו. זאת משום שהיא מהווה ניסיון בלתי ראוי לכוון חיצים לעבר "הכיס העמוק" של המשרד. כך נטען בכתב ההגנה שהגיש אתמול המשרד לתביעה על סך כ-3.5 מיליון שקל שהוגשה נגדו.



בתביעה, שהוגשה על ידי הבעלים של רשת הקמעונות החרדית ברכת ארץ, מנחם כרמל, שהחזיק בסמוך למועד הקריסה בכ-9% מהון המניות של הבנק, נטען כי הדו"חות הכספיים של הבנק למסחר שערך המשרד היו פיקטיווים, ללא קשר למציאות. עוד נטען כי בקסלמן לא מילאו אחר הנהלים ולא עבדו כראוי עם מבקר הפנים, והתרשלו בדרכים נוספות בכל הקשור לעבודת הביקורת שבוצעה עבור הבנק למסחר.



כעת טוען משרד קסלמן, המיוצג על ידי עוה"ד יעקב וינרוט, ישראל וולנרמן ואלירם בקל, כי הקשר שלו למעילה הינו רחוק ביותר, ואין בו כדי לגבש אחריות משפטית.



לטענתו, מבקר חיצוני אינו אמור לגלות מקרים של תרמית, מעילה וגניבה בגוף המבוקר, והוא אחראי רק ליישום נכון של כללי החשבונאות ביחס לתשתית עובדתית-כספית שמוצגת לו על ידי התאגיד המבוקר.



בכתב התביעה, נטען, נהפכו היוצרות: מי שביצע את עבודת הביקורת והסתמך על מצגים שנמסרו לו על ידי הנהלת הבנק, מוצא עצמו כנתבע יחיד בתביעה. זאת בעוד שהנהלת הבנק שערכה את הדו"חות הכספיים וחתמה עליהם, אינה נתבעת.



לטענת קסלמן, עבודת הביקורת החשבונאית של המבקר החיצוני בוצעה באורח סביר וראוי. הביקורת יישמה את כללי החשבונאות על התשתית העובדתית שהוצגה על ידי הבנק, כך שלמבקר החיצוני לא היתה כל סיבה לחשוד במהימנותה.



"בדיעבד התחוור כי תשתית זו היתה פגומה, שקרית ומטעה, אך אין בכך להשליך על עבודת הביקורת", נטען. לפי קסלמן, ראיה מכרעת לכך שהמעילה לא היתה ניתנת לגילוי באמצעי ביקורת סבירים מצויה בכך שהיא לא גולתה אף על ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. זאת על אף שערך 12 דו"חות ביקורת בתקופה הרלוונטית.



עוד טוען המשרד כי בתקופת המעילה פעלו בבנק לא פחות מארבעה משרדי רואה חשבון שונים - משרד דני דורון, משרד אלמגור, משרד זיו האפט ומשרד קסלמן, ואף אחד מהם לא הצליח לחשוף את המעילה.



יוזכר כי ביולי השנה הגיע משרד קסלמן להסכם פשרה עם כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק הבנק למסחר, לפיה ישלם המשרד 23 מיליון שקל בגין חלקה בפרשה. התשלום יעשה מבלי להודות בטענות שהועלו נגדה בכתב התביעה שהגיש הכנ"ר נגדה ונגד 34 נתבעים נוספים, ביניהן טענות על רשלנות בביצוע הביקורת על הדו"חות הכספיים של הבנק (ת.א. 2383/07)