בית המשפט יוצא להגנת אלמנת חייל המילואים: מנורה לא תהנה מכספי ביטוח החיים של טייס האפאצ'י שנהרג במלחמה

פסק דין של בית משפט השלום בתל אביב שניתן השבוע יוצא להגנת מוסד המילואים ומשפחות הנופלים במסגרתו: גלית כוכבא, אלמנתו של רן כוכבא, איש צוות אוויר שנהרג ביולי 2006 בהתרסקות מסוק אפאצ'י בעת שירות המילואים שלו במלחמת לבנון השנייה, תבעה את חברת הביטוח מנורה, לאחר שזו סירבה לשלם לה את תגמולי ביטוח החיים שבו בוטח כוכבא בסך כמיליון שקל.



כוכבא נהרג ביום שבו הסכימה מנורה לקבל אותו לביטוח, לאחר שרק יום קודם לכן הועברו לה ההצעה לביטוח והצהרת הבריאות שלו. מנורה ביקשה רשות להתגונן מפני התביעה, בין היתר בטענה שכוכבא הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו בחוק כאשר השיב בשלילה על השאלות האם מקצועו או תחביבו קשור בטיס ואם קיים סיכון מיוחד באורח חייו.



השופט חגי ברנר דחה את הטענה. לדבריו, "אין חולק כי הטייס לא היה מקצועו האזרחי של המנוח וגם לא תחביבו. הוא טס אך ורק כאשר נקרא אל הדגל, במסגרת שירות המילואים שלו. אם הנתבעת מבקשת שלא לקבל לביטוח טייסי מילואים או נווטי מילואים, או לדרוש מהם דמי ביטוח גבוהים יותר, שומה עליה להקפיד בניסוח השאלון באופן שהשאלות תהיינה ברורות וממוקדות, ותעסוקנה בעיסוקו הצבאי של המועמד לביטוח ולא רק במקצועו האזרחי או בתחביביו.



"אין כל סיבה שהנתבעת לא תנהג כך, בשים לב לכך שמדובר בחברת ביטוח הנעזרת בליווי משפטי צמוד ומקצועי על כל צעד ושעל, ובשים לב לכך ששירות המילואים הוא תופעה נפוצה (עדיין) במדינת ישראל, כך שיש ליתן עליו את הדעת כאשר מנסחים שאלון עבור המועמדים לביטוח. על כן, כאשר המנוח לפי תומו השיב בשלילה על השאלה אם מקצועו או תחביבו קשורים בטייס, לא ניתן לייחס לו מתן תשובה שאינה כנה או אינה מלאה".



השופט הוסיף כי בדין השיב כוכבא בשלילה לשאלה אם קיים סיכון מיוחד באורח חייו. "כל לוחם מילואים חשוף מטבע הדברים לסכנה רבה יותר מזו של מי שאינו משרת במילואים. לא יהיה מקום לקבוע כי מדובר בתשובה שאינה כנה או אינה מלאה, שכן מדובר בסיכון המשותף לעשרות אלפי לוחמי המילואים של צה"ל, ואין המדובר בסיכון המייחד את הלוחם הבודד".



"תנאי ההיוותרות בחיים"



טענה נוספת של מנורה היתה כי בפוליסה הוסכם במפורש שהביטוח לא יכלול סיכון הכרוך בטיסה של מבוטח שאינה טיסת נוסע בכלי טייס אזרחי, בעוד שמותו של כוכבא התרחש בהיותו טייס של כלי טייס צבאי. לטענת מנורה, היא אמנם לא מסרה לכוכבא את הפוליסה, הכוללת את ההסתייגויות הללו, אך היא מסרה את הוראות הפוליסה למפקח על הפוליסה, כפי שמתיר החוק.



השופט קיבל עקרונית את הטענה כי כאשר הוראות הפוליסה נמסרו למפקח על הפוליסה, יש להחיל את אותן הוראות שהופקדו, אך קבע כי במקרה זה על חברת הביטוח מוטל הנטל להראות כי מסרה למבוטח את הסייגים לחבותה לפי הפוליסה. השופט קבע כי כוכבא לא ידע, ולא היה צריך לדעת, כי הפוליסה שרכש אינה מכסה סיכוני טיסה, משום שהפוליסה הופקה רק חודש לאחר נפילתו.



"לו טרחה מנורה להודיע למנוח עובר להגשת הצעת הביטוח אודות קיומו של חריג הטייס, הוא היה מכלכל את צעדיו באופן שבו היה זוכה לקבל כיסוי ביטוחי, בין באמצעות רכישתו של כיסוי כזה מאת הנתבעת ובין באמצעות רכישת הכיסוי מחברת ביטוח אחרת". לדברי השופט, לא היה דבר פשוט יותר מבחינתה של מנורה מלכלול בטופס ההצעה את התנאים העיקריים של הפוליסה ובעיקר את החריגים שלה, או לחלופין, למסור לכוכבא את הפוליסהבעת קבלת הצעת הביטוח. "בעידן הנוכחי, ניתן להפיק מסמכים סטנדרטיים כמו הפוליסה, בלחיצת מקש, ואין כל הצדקה לפרק זמן של שלושים יום בין הקבלה לביטוח לבין הפקת הפוליסה".

טענה נוספת שבאמצעותה ניסתה להתנער מנורה מחבותה היתה כי על פי תנאי הפוליסה חבותה טרם נכנסה לתוקפה, שכן תנאי לכניסה לתוקף הוא ששולמה הפרמיה הראשונה וכן שהמבוטח היה חי בתאריך תשלומה, בעוד שבמקרה זה הפרמיה שולמה באמצעות כרטיס אשראי, והתשלום הראשון נעשה רק לאחר מותו של המנוח. ראשית, קבע השופט, הפוליסה הופקה לראשונה רק כחודש ימים לאחר נפילתו של כוכבא, אך מנורה לא הודיעה לכוכבא על קיומו של "תנאי ההיוותרות בחיים" בעת שקיבלה אותו לביטוח. שנית, כוכבא מסר את פרטי כרטיס האשראי שלו לצורך תשלום הפרמיה הראשונה יום לפני נפילתו, ולכן מבחינתו כבר אז ביצע את התשלום הראשון.



לפיכך החליט ברנר שלא לאפשר למנורה להתגונן בנוגע לטענות אלה. עם זאת, הוא נתן לה רשות להתגונן באמצעות שתי טענות: האחת, שהמוטב הבלתי חוזר לפי הפוליסה הוא בנק מזרחי טפחות ולא האלמנה, והשנייה, שעל פי הפוליסה סכום הביטוח שישולם במקרה מוות הוא יתרת חוב ההלוואה שבגינה נעשה הביטוח - המסתכמת לטענת מנורה ב 450 אלף שקל בלבד.



(א 34770/07)