מסיבת שחיתות

לפני שבועיים נתקלה ניצה, אם לבן חמש ובת שלוש מתל אביב, בדילמה חברתית בלתי צפויה: זוג הורים בגן של בנה הזמינו את הילדים והוריהם למסיבת יום ההולדת של בנם ביום שבת בשעות אחר הצהריים. שבועיים אחר כך הודיע זוג הורים נוסף של בת מהגן כי בכוונתו לערוך יום הולדת בדיוק באותו היום בשעות הבוקר.

"נוצרה תחרות בין שני זוגות ההורים על נוכחות הילדים", מספרת ניצה. "מכיוון שזוג ההורים השני ידע שהרבה הורים לא ירצו ללכת לשתי מסיבות באותו יום - כי זה מוגזם - הם הבטיחו מראש שביום ההולדת של הבת שלהם יהיו הפעלות, יוגשו שתי ארוחות - בוקר וצהריים - ויהיו הפתעות. הם ניסו 'לקנות' את ההורים כדי להתחרות ביום ההולדת השני". בסופו של דבר ניצה נכנעה והלכה עם בנה לשתי החגיגות, אבל היא מספרת שהיו הורים שכעסו על "המחטף" ובחרו כמחאה ללכת רק למסיבת יום ההולדת שנקבעה ראשונה.

זה אולי סיפור קיצוני, אבל הוא מייצג: מסיבות יום ההולדת של הילדים כבר מזמן לא חשובות רק לילדים - הורים רבים חשים כי המסיבה היא גם מבחן הורות שנתי שבו הם נמדדים על פי מידת ההשקעה, היצירתיות והמקוריות שלהם. במלים אחרות, מסיבת יום ההולדת של הילד היא סמל סטטוס וכלי מדידה למעמד החברתי. "ימי הולדת הופכים את ההורים לפסיכים", מסכמת ניצה. "כל אחד מנסה לעשות משהו יותר גדול ויותר מושקע, אנשים מתנהגים כאילו בזה תלוי האושר שלהם ושל הילד".

נכון שימי ההולדת של הילדים כבר מזמן מהווים קרקע לתחרות סמויה בין ההורים, אבל בשנה-שנתיים האחרונות נראה כי המגמה מקצינה. "הסכום הממוצע שמשפחות באזור המרכז מוציאות כיום על ימי הולדת הוא כ-2,500 שקל, כולל אוכל והפעלות", אומר שרון ציוני, בעלים של חברת ההפקות שרון אירועים. ציוני מונה את הטרנדים החמים בשוק ימי ההולדת של ילדי בית הספר היסודי: עמדות אוכל מתוחכמות כמו קרפ צרפתי, מפלי שוקולד מיוחדים עם שיפודי גומי, מכונות ברד, פינת קעקועי נצנצים, שולחנות משחק כמו כדורגל שולחני, ביליארד, סנוקר, עמדת קליעה לסל והלהיט האחרון - עמדות של סוני פלייסטיישן.

הטירוף לא עוצר בבית הספר היסודי ומחלחל גם לגילאים נמוכים ממש. "לפני שבוע הפקתי יום הולדת לילדה בת שנה שמתגוררת באחד המושבים היוקרתיים בשרון", מספר ציוני. "האירוע עלה בסביבות 12 אלף שקל. היו בו מתקנים מתנפחים, קייטרינג, פינות יצירה, קוסמים, מתקני מים ועוד. האירוע כמובן היה מיועד בעיקר למשפחה ולחברים של ההורים, הילדה עצמה לא ממש הבינה מה הולך סביבה..."

"בזמן האחרון הכל נהפך ליותר גרנדיוזי", מאשרת שירלי בן חיים, שמנהלת את פורום ימי ההולדת והמתנות בפורטל תפוז ומכירה את התחום היטב. "בבחירת המקום, למשל, לא מסתפקים כבר בבית או בחצר, אלא מחפשים אולמות, בריכות, סניפים של רשתות מזון או לונה פארק. במקום המפעיל הסטנדרטי מביאים אטרקציות כמו בעלי חיים לליטופים, מפעיל שמביא מעבדה עם חומרים כימיים ואקרובטים. אני שואלת את עצמי, מה ההורים האלה יעשו בבר המצווה?"

לדברי בן חיים, הסיבה למסיבה אינה דווקא התובענות של הילדים. "הכל נובע מההורים, שמנסים להיות יותר מיוחדים מאחרים ולספק בכל סוף שבוע מסיבה יותר מהממת ויותר גדולה מזו שהיתה לילד הקודם".

"אמא מהגן של הבת שלי קיבלה החלטה אמיצה", מספרת סיגל, אמא לבת חמש: "היא החליטה לעשות מסיבת פיג'מות לחמש חברות טובות של הבת שלה ולא להתחשב בקודים החברתיים של הגן, לפיהם מזמינים את כל הילדים. הלוואי ולי היה את האומץ הזה".

זר אולי לא יבין זאת, אבל ההוצאה הכספית הנכבדה היא לא בהכרח הדבר הקשה ביותר בחגיגת יום ההולדת של הילד. החלטות פוליטיות שההורים נדרשים לבצע הן לא פחות מעיקות. אחת ההחלטות, למשל, היא השאלה את מי להזמין לאירוע: את כל הילדים בכיתה/גן, או רק את החברים הטובים של הילד. ההחלטה מתבססת לא רק על רצון הילד, אלא על מערכת שיקולים שלמה שלוקחת בחשבון תקדימים שהיו בגן, תגובת ההורים של הילדים שלא הוזמנו ועוד שלל שיקולים פוליטיים שלא יביישו את מרכז הליכוד בימיו הטובים.

"ברגע שהתחילה השנה והילד הראשון הזמין את כל הגן ליום ההולדת - היה ברור שנגמר הסיפור, כבר לא יהיה מנוס מלחזור על הריטואל ולהזמין את כל 35 הילדים והוריהם לאירוע שלנו", אומרת מיכל, אם לילד בן ארבע. "ואני עוד קיוויתי שלפחות עד בית הספר היסודי נוכל לעשות מה שאנחנו רוצים ולהזמין את מי שנרצה..."

עם זאת, אי אפשר לנתק את ההחלטה על הרכב המוזמנים מהמשמעות הכלכלית שלה: ההוצאה על המזון וההפתעות היא נגזרת של מספר האורחים. לפעמים מספר הילדים משליך גם על הוצאות אחרות כמו בחירת המקום. בכיתות נמוכות ובגנים שבהם נהוג שגם ההורים נשארים לחגוג, ההוצאה אף גדלה כי יש להכין גם כיבוד בעבורם.

החלטה אחרת שמייסרת הורים רבים היא אם לפנות לליצן שישעשע את המוזמנים, או להכין את יום ההולדת לבד, בלי עזרה של קבלני משנה. מצד אחד, חגיגה שהוכנה לבד מוערכת יותר, חסכונית יותר ומושקעת יותר. מצד שני, למי באמת יש כוח להתחפש לליצן ולשעשע כיתה שלמה של ילדים שכבר ראו הכל ומחפשים ריגושים חדשים?

כמובן שלמערכת השיקולים נכנסת גם התחרות בין ההורים: "בגן שלנו הגננת מאמינה במעורבות הורים, ולכן אנחנו צריכים לעשות בעצמנו הפעלה ליום ההולדת", מספרת גלית, אם לבת חמש. "אז אחרי שפעם אחת עשו יום הולדת דרקונים ואחר כך מסיבת פנטזיה, לא נותר לנו אלא לעשות יום הולדת אופים קטנים כדי לעמוד בסטנדרטים שהציבו לנו. בן זוגי מצא את עצמו אופה פיצות עם 35 ילדים. הוא יצא מותש".

וכך קורה שגם מי שמתנגד עקרונית או כלכלית למפעיל חיצוני בימי ההולדת, מוצא את עצמו ביום הדין מרים טלפון לליצן כדי לשכור את שירותיו. "יום ההולדת של הבן שלי מתקרב ואין לי מושג מה לעשות", משתפת ניצה. "מצד אחד אני לא רוצה להשתגע עם מפעיל שעולה 1,000 שקל, הרי מדובר בילדים ומספיק שעושים להם כמה הפעלות והם מאושרים. מצד שני, יהיו שם 30 ילדים והוריהם וזה דורש ממני להיות יצירתית ו'להחזיק קהל' במשך שעתיים. וכמובן שצריך גם להכין את האוכל, העוגה, ההפתעות. בקיצור - זה תיק, והמפעיל חוסך את זה".

ויש מי שלא מסתפק בשכירת שירותיו של מפעיל, אלא עושה ליום ההולדת "אאוט-סורסינג" מלא: בעבור תשלום נאה יארחו מרכזים ומשחקיות את ימי ההולדת של ילדיכם וייקחו אחריות מלאה על האירוע. במרכז דיאדה האליטיסטי בתל אביב, למשל, יומולדת נושא יעלה 1,700 שקל, אך שימו לב - הוא כולל רק את ההפעלה, המקום והעיצוב, ללא הכיבוד וההפתעות. במרכז השעשועים לילדים קיפצובה שבקיבוץ צובה, המחיר הוא 37 שקל לילד וכולל גם כיבוד סמלי ושקית הפתעות. במלים אחרות, אירוע של 35 ילדים יעלה לכם 1,300 שקל, לא כולל כיבוד אמיתי.

הכיבוד עצמו דורש לא מעט החלטות: האם ללכת על כיבוד צנוע לילדים בלבד, או לפתוח בופה גם להורים המלווים; כמה כסף להשקיע ואם ללכת על אוכל בריא שישמח את ההורים או אוכל טעים שישמח את הילדים.

בניגוד להורים שמחליטים על האופציה הזולה והבטוחה ("קנינו נקניקיות, פיתות, קטשופ, במבה ומיץ פטל וסגרנו עניין ב-150 שקל"), יש כאלה שבעבורם השמים הם הגבול, והאוכל הוא הדרך להגיע ללבם של ההורים האחרים ולזכות לשדרוג חברתי בעבורם ובעבור ילדיהם. ניצה מספרת על אחת המסיבות הקיצוניות שבהן נכחה: "בגלל שלהורים היה כל כך חשוב שהרבה ילדים יגיעו הם הצהירו מראש שיהיה אוכל שווה", היא מספרת. "אבל לא תיארנו לעצמנו עד כמה רחוק הם ילכו - כשהגענו הם פתחו שולחן עם ג'חנון, חצילים ברוטב, קובנה, עוגות, קרמבואים וטרופיות. בארוחת הצהריים הם הגישו צ'ולנט. זה היה פשוט טירוף".

במסיבת יום הולדת אחרת של ילדה בת ארבע, שנערכה השבוע באחד ממגדלי היוקרה בתל אביב, ערכו המארחים שני שולחנות - בשולחן הילדים הוגשו הממתקים המסורתיים לצד ממתקי "פרימיום" כמו סוכריות ג'לי, גלידות חמות ופיצות, ובשולחן המבוגרים הוגשו פוקאצ'ות, ראפים, עוגות בשלל טעמים, ירקות חתוכים ומטבלים. אם שנכחה במקום מספרת שלהערכתה ההוצאה על הכיבוד לבדו היתה לפחות 1,000 שקל, לא כולל שירותי הליצן ובלוני ההליום הרבים שקישטו את המקום.

סיגל, שדווקא תיכננה לשכור בעבור יום ההולדת של בתה עזרים חיצוניים ("השגתי דיל של מתנפחים, נקניקיות ומכונת סוכר ב-1,000 שקל"), מצאה את עצמה, בעל כורחה, מפעילה בעצמה עשרות ילדים. "ביקשתי מאיש המתנפחים שישלח לי עותק של הביטוח שלו ואז התברר שאין לו ביטוח, אז ביטלנו אותו והחלטנו לקחת את הכסף שנחסך וקנינו בו חולצות, צבעי בד, חומרים להכנת טאטו, בלונים ועוד, ועשינו יום הולדת יצירה. זה היה מוצלח, אבל אחר כך לא יכולתי לראות ילדים, כולל את שלי, במשך יומיים".

מי שמכיר יותר טוב מכולם את טירופם של ההורים סביב מסיבות יום ההולדת הם תושבי תל אביב הגרים ליד גינת דובנוב במרכז העיר: כמעט בכל שבת מארחת הגינה ימי הולדת רבים, חלקם ראוותניים להפליא, שכוללים מתקנים מתנפחים עם מגלשות מים וסבון, טרמפולינות ושאר הפקות גרנדיוזיות. "זה כמו לונה פארק פרטי", אומרת שרה, אם לארבעה שגרה בקרבת מקום. "פעם אפילו הביאו סוסי פוני קטנים במשאיות מיוחדות והילדים רכבו עליהם".

לדברי שרה, "כל ההפקות האלה מיועדות יותר להורים מאשר לילדים. הן נושאות איתן אמירה - 'יש לי כסף ואני יכול להרשות לעצמי ואני גם הורה משקיען ומעורב'. אבל לדעתי זה בסך הכל סוג של פינוק לא בריא, כי בכל פעם יש שיא יותר גדול שצריך לשבור, ואחרי כל השיאים האלה - מה כבר יצליח לרגש את הילדים?"

עם זאת, לדברי שרה "יש גם מגמה הפוכה של הורים שמכירים בכך שזה טירוף ומנסים למתן את המצב. לנו למשל, כהורים לארבעה, זה כמעט בלתי אפשרי להרים ארבע הפקות כאלה בשנה, אז אנחנו מנסים לעשות את זה כמו פעם, כשאנחנו המפעילים, ולא מזמינים את כל הכיתה אלא רק את החברים הטובים, כך שזה יוצא יותר רגוע ופחות יקר. אני שמה לב שהילדים ממש אוהבים את זה, כי בדרך כלל במסיבות שיש בהן מפעיל הילדים יושבים די פסיוויים, וכשאנחנו מפעילים, בהשקעה יחסית נמוכה, הם משתתפים ונהנים".

גם הילדים במרוץ

טועה מי שחושב שהתחרותיות נשארת נחלתם הבלעדית של ההורים, ושהילדים לא מתקלקלים בדרך. עדות לכך היא המחיר היקר שנגבה לעתים מילדים שהוריהם בחרו לערוך להם מסיבה צנועה. "אני מכירה מישהי שגרה בשכונה יוקרתית בהוד השרון ויש לה פחות אמצעים מלתושבים אחרים בשכונה", מספרת יעל, אם לבת שבע מאזור המרכז. "היא עשתה לבתה יום הולדת פשוט בבית והתחפשה בעצמה לליצן במקום לשכור מפעיל מקצועי. הילדים שהוזמנו למסיבה עיקמו את האף והגיבו בזלזול ואכזבה, והודיעו שהם לא יבואו יותר לימי הולדת של הילדה".

גם המוזמנים עצמם מצויים בתחרות מתמדת: מי מהילדים מגיע לבוש הכי יפה למסיבה ומי נותן את המתנה היפה ביותר. "בתחילת השנה הגבלתי את עצמי ל-25 שקל למתנת יום הולדת, כי בכיתה של הבת שלי יש 35 ילדים וזו הוצאה לא קטנה", מספרת יעל. "אבל מהר מאוד כשראיתי מה ילדים אחרים מביאים כמתנה העליתי את התקציב ל-40 שקל כי זה כבר ממש לא נעים". כלומר, גם מי שלא מתכוון להוציא בעצמו סכומים גדולים על ימי ההולדת של ילדיו, יידרש להוציא כ-1,400 שקל על מתנות לחברים מהכיתה.

לא כל מוסדות החינוך רואים את התופעה בעין יפה, ויש גם מי שהחליטו להכניס קצת סדר וליצור חוקים שירסנו את ההשתוללות בתחום. יש גני ילדים שבתחילת השנה אוספים מההורים סכומי כסף נמוכים (כ-10-20 שקל מכל זוג הורים) ומבצעים רכישה מרוכזת של מתנות קטנות וזולות כמספר הילדים. אם, נניח, יש בגן 20 ילדים, הגננת רוכשת 20 רעשנים, 20 כדורים וכן הלאה. כל הורה מקבל בחזרה שקית עם ובה 20 פריטים מאותו סוג - וזאת תהיה המתנה שילדם ייתן בכל חגיגות יום ההולדת. התוצאה: כל ילד מקבל ביום הולדתו את אותן מתנות ובאותו תקציב.

גם בבתי הספר יש יוזמות שנועדו להוריד את הלחץ: באחד מבתי הספר בתל אביב הודיעה אחת המורות להורים שימי הולדת ייערכו בקבוצות של חמישה ילדים בפארק דרום, עם מגבלות על המתנות והאירוע, כדי למנוע פערים בין המסיבות ופגיעה בילדים שהוריהם בעלי אמצעים מוגבלים. באותו בית ספר קיים גם "חוק" לפיו מי שעושה יום הולדת פרטי, מחוץ לפארק, לא יוכל להזמין יותר משני חברים טובים מהכיתה.