כנגד ארבעה בנים דיברה תורת שוק ייצור החשמל הפרטי בישראל: היזם, המממן, המדרג וכמובן הרגולטור. בכנס החשמל השנתי, שנערך בחסות התאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה, נקרתה בפני הבאים ההזדמנות הנדירה לחזות בבכירי הנציגים של כל אחד מן הגורמים הללו כשהם פורשים את משנתם מעל הבמה. לאחר חודשים של התדיינויות במשרדים, ורמזים שהופרחו על דפי העיתונים, יצאו כולם באופן גלוי - בעיקר זה נגד זה - וחשפו את מצבו המדאיג של שוק ייצור החשמל הפרטי בישראל.
נדמה כאילו הרגולציה לבדה מפולגת בין כמה מחנות, שעה שארבעת נציגיה במושב מנכ"ל משרד התשתיות חזי קוגלר, סגן הממונה על התקציבים באוצר חיים פרננדס, יו"ר הרשות לחשמל אמנון שפירה ומנהל אגף ההסדרה ברשות אבי טייטלמן הציגו איש-איש עמדה שונה באשר למבנהו העתידי הרצוי של משק החשמל הפרטי, ואף תיבלו את דבריהם בעקיצות למכביר. לפחות על תחזית אחת הסכימו כל הצדדים: בקרוב לא יהיה די חשמל.
"אם לא נצליח להקים תחנות בשיא המהירות נגיע ל-90 שעות אי אספקת חשמל עד 2009", פתח עו"ד קוגלר את דבריו, ואיזכר כמה מחסמי השוק אשר לדידו לא יאפשרו את פתרון המצוקה, ולא יוסרו כל עוד נדבוק במודל הרגולטורי הקיים: "השארת יח"פים (יצרני חשמל פרטיים) לכוחות השוק הנוכחיים תבטיח את כישלונם. ליצרנים נדרשת התערבות ממשלתית מעבר ל'התאמת מודל'". לראשונה נתן קוגלר ביטוי פומבי להתערבות הממשלתית הנדרשת לדידו, חזון ה"Buyer Single" שעליו דווח לראשונה לפני כחודש ב-TheMarker. המודל כולל מנגנון ממשלתי ליצירת ודאות פיננסית תוך הבטחת רכישת חשמל מן היצרנים הפרטיים.
"כדי להפוך את הפרויקט לבר-מימון (Bankable) יש לפתור את הסיכונים, לתת מענה למחיר הגז המשתנה. יזם שפוי לא ישים כסף על מודל שלא מגן על מחיר הגז, ולא נלך על מודל של 'יהיה בסדר'. צריך לתמחר את כל הסיכונים רק באמצעות התערבות ממשלתית לטווח ארוך".
מודל ה-Single Buyer, בגרסה זו או אחרת, טען קוגלר, הוא המודל היחיד שיבטיח תוספת כושר ייצור ואת המחירים הנמוכים ביותר למשק לעומת כל חלופה אחרת ועוד תחת פיקוח. "רק כך נכניס תחרות ולאחר שנסיר את המגבלות והחסמים, נוריד את המודל ונשלח את האנשים החוצה", הוסיף קוגלר, שלא החמיץ את ההזדמנות לתקוף את האוצר: "המודל של האוצר יביא אותנו למחסור בחשמל כמו שקרה במשק המים".
ואומנם, סיבה טובה היתה לקוגלר להכין את קהל שומעיו לדבר האוצר. פרננדס שעלה מיד אחריו לבמה לא נותר חייב, וביטא באופן חד-משמעי את התנגדות משרדו למהלך החדש: "אני לא יודע איך עובדים כך", פתח פרננדס. "איך ניתן לקדם פעילות כלכלית בהשקעה כה גדולה, סביב מוצר שבמחסור ובה בעת לייצר כל כך הרבה אי ודאות וזגזוג במדיניות ממשלתית. זו התנהלות לא סבירה כשבמצב של רזרבות נמוכות אנחנו כממשלה מרשים לעצמנו לייצר מדיניות חדשה חדשות לבקרים. אנשים מסכנים את כספם וזוכים לתענוג המפוקפק לעבוד מולנו".
פרננדס קרא לדבוק בשיטת הרישיונות ולעדכן את המנגנונים הקיימים: בחלוקת סיכונים חדשה בין המדינה ליזמים, ובחיזוק רשת הביטחון. "הדרך היחידה לייצר חשמל נוסף היא באמצעות המתודולוגיה הקיימת", השיב פרננדס לקוגלר, שהוסיף כי: "כל דרך אחרת תוביל אותנו לשנים של דיונים והתכתשויות משפטיות סביב הליכי בחירה מכרזיים" ורמז על כישלון המכרזים הקודמים, במישור רותם וברמת חובב. "אני קורא לכל הגורמים להתכנס סביב המדיניות הקיימת שאושרה בידי הממשלה. הממשלה כבר הוכיחה בעבר כי ביכולתה להגן על יזמים בתחומי המים והתקשורת", סיים פרננדס את דבריו.
נוכח הקרבות המילוליים בין הנצים הנ"ל, העדיפו ברשות החשמל את תפקיד האו"ם, והמשיכו לפזר ערפל סביב עמדתם במחלוקת.
"רגולציה משתנה באופן תמידי", העיר ראש אגף ההסדרה ברשות, אבי טייטלמן, אך מיהר להדגיש כי השוואה למשק המים אינה רלוונטית, משום שמימון פרויקטים בודדים, דוגמת ההתפלה, אינו זהה למימון ענף בכללותו הנדרש במשק החשמל: "אנו נדרשים למימון שוק ולא מתקנים", הוסיף.
יו"ר הרשות, אמנון שפירה, הזכיר לנוכחים כי ממילא בחירת מודל זה או אחר קשורה בעבותות לשינוי המבני שתעבור חברת החשמל, והציע לנוכחים לבחון את גישתו של קוגלר כמקרה פרטי של ההסדרה הקיימת, תוך שהוא טוען כי הפערים בין הצדדים אינם גדולים כל כך, ומתמקדים בעיקר בלוחות הזמנים.^
ספק אם הדברים שהושמעו על הבמה עודדו את קהל היזמים ונציגיהם ואלה אמנם לא הסתירו את אכזבתם וייאושם מחוסר האחידות הרגולטורי. "כששמעתי את חזי נחנקתי מרוגז", לא התאפק משה לסרי, נציג יזמות תחנת הכוח של דליה אנרגיות. "אני כיזם דורש לשפר את המערכת הקיימת ולא להתחיל עם רעיונות חדשים", הפתיע לסרי, וסיפר כיצד הפגיש את נציגי HSBC עם בכירי משרדי הממשלה, ושמע מהם שיחזרו ללוות את הפרויקט כשתחליט הממשלה בישראל באיזה מתווה היא צועדת.
נציג אדלטק, דורון עזרא, סקר באירוניה את תהפוכות הרגולציה בענף לאורך השנים, והתריע מפני שינוי נוסף בהגדרת מתקן הקו-גנרציה. "דרושה הצהרה חד-משמעית שלא משנים יותר את תנאי השוק אחרת הפרויקטים ייכנסו לקיפאון. יש ליצור יציבות שלטונית ודרוש בעל בית אחד בעל אג'נדה ברורה", אמר עזרא.
"לאנשים נשבר מצורת הטיפול במשק, ומן העובדה שאנו עוד בשלב הפילוסופיה במקום לעסוק כבר בפרטים", סיכם לסרי וירה: "הגיע הזמן להפסיק עם הרעיונות החדשים ולהתחיל לעבוד".
את קרבות האוויר ניסו מעת לעת להנחית אל קרקע המציאות דוברי המממנים ומלוויהם. "כשישנה כל כך הרבה אי ודאות, ואין מצב נכון של רגולציה תומכת אז הדירוג יורד, ופרמיית הסיכון עולה", הציגו סמנכ"לי חברת הדירוג מעלות, גד בארי ושאול בן-שימול, את התורה הפיננסית כולה על רגל אחת.
מנהל המטה העסקי בבנק הפועלים, צחי כהן, הצביע על סך ההשקעות במימון פרויקטים בתחום האנרגיה בעולם מתחילת 2007 (60 מיליארד דולר), על שיעור הגידול בהיקפיו (59%), ופירט את הסיבות שבגינן לא הגיע השגשוג הזה למשק החשמל הישראלי: רשת ביטחון חלקית, רגולציה לקויה, העדר הגנה מפני שינויי חקיקה, סביבה עסקית רעועה והעדר טיפול בזכויות המממנים. כהן קרא להתאים את רשת הביטחון להיקף המימון, לטפל בסוגיות אספקת הגז הטבעי והסיכונים החיצוניים ולהקטין את אי הוודאות בשוק על ידי יצירת מנגנון פיצויים. "אנחנו בעמדת המתנה ומחכים שהתנאים יבשילו כדי לצאת
לדרך", סיכם כהן. "אנשים יופתעו כמה מהר נוכל להגיע לסגירות פיננסיות אם תבואנה הבעיות הנדונות על פתרונן". את הרושם הקשה שהותיר המחזה שעל הבמה היטיבו לסכם שניים מן הדוברים, בקריאה משותפת לכל: "אי אפשר להמשיך בהתמהמהות", אמר שפירה. "היזמים ובעלי המאה ייעלמו
ויש לספק את הביטחון שאכן יוקמו תחנות כוח על בסיס כלכלי", הוסיף. קריאה ממוענת יותר ניפק פרננדס: "יש חוסר סדר בין כל גורמי הרגולציה", אמר, וסיים ברמז עבה: "אם הממשלה רוצה לטפל במשק האנרגיה היא תצטרך לפרוש את חסותה על הנעשה. מבחינתי, זה בלתי נמנע".
היזמים לרגולטורים: "מספיק עם הפילוסופיה, תתחילו לעבוד!"
אבי בר-אלי
24.11.2007 / 18:15