משבר הולך ומתפתח סביב תקציב קופות החולים - שהוא למעשה תקציב סל הבריאות. מצבן של ארבע קופות החולים הורע מאוד במהלך 2006, והתוצאות הכספיות שלהן צפויות להמשיך ולהידרדר גם ב-2007. כתוצאה מכך יסיימו לפחות שתי קופות את 2007 בגירעון. מכיוון שהחוק אוסר על הקופות להיות גירעוניות, מאיימים חלק ממנהלי קופות החולים בהתפטרות - אם לא יינתנו לקופות המשאבים להתגברות על גירעונן.
שירותי בריאות כללית וקופת חולים לאומית סיימו בגירעון את 2006. מכבי שירותי בריאות סיימה את השנה הקודמת באיזון, ורק קופת חולים מאוחדת נהנית עדיין מעודפים. מכיוון שמצב הקופות רק הורע ב במהלך 2007, ברור שכללית ולאומית יסיימו גם את השנה בגירעון, ולא ברור מה יהיה מצבן של השתיים האחרות.
מנהלי הקופות מאשימים בגירעון את משרד האוצר, אשר בפועל שוחק את תקציבן מדי שנה. לטענת הקופות, השחיקה הזאת נמשכת מאז נחקק חוק הבריאות הממלכתי ב-95', וכתוצאה מכך סל השירותים שמעניקות הקופות למבוטחיהן נפגע מאוד: אם ב-95' קיבל כל מבוטח סל שירותים רפואיים של 3,500 שקל, הרי שב-2007 סל השירותים שהוענק לו הסתכם ב-2,700 שקל בלבד - שחיקה מצטברת של כ-20%.
קופות החולים טוענות כי קצב השחיקה של תקציבן עומד לגבור בשלוש השנים הבאות - במסגרת ההסכם בין משרד האוצר ומשרד הבריאות על תקציב תלת שנתי לסל התרופות. לפי חישובי הקופות, תקציב 2008 שוחק את תקציב הקופות ב-640 מיליון שקל.
כך, בעוד האוכלוסייה בישראל גדלה ומזדקנת בשיעור המחייב את הגדלת סל הבריאות ב-2% בשנה, הקופות מקבלות פיצוי דמוגרפי של 0.9% בלבד בשנה בשלוש השנים הבאות. יתר על כן, אף כי 40% מההוצאה של הקופות היא לימי אשפוז של מבוטחיהן, מחיר יום אשפוז הוצא ממדד יוקר הבריאות, דבר שמביא לירידה במדד ולהקטנת הפיצוי הכספי שמשלם האוצר לקופות. נוסף על כך, האוצר מחייב את הקופות לשלם פיצוי לבתי החולים הממשלתיים בצפון בגין הפסקת האשפוזים בהם במהלך מלחמת לבנון השנייה.
בפעם האחרונה נקלעו קופות החולים למשבר גירעוני קשה בסוף שנות ה-90', ובעקבותיו נערכו תוכניות הבראה בקופות והן נדרשו להתייעלות מעמיקה. לדברי מנהלי הקופות, לאחר שנים של התייעלות, ומכיוון שמשרד האוצר שולט בתקציב הפיתוח שלהן, הרי שלא נותר להן היכן להתייעל עוד - ולכן כל שחיקה נוספת בתקציבן תפגע בהכרח ברמת השירות למבוטחים.
משרד הבריאות תומך עקרונית בעמדת הקופות. המשרד מסכים כי יש מקום להמשיך ולהטיל מרכיב של התייעלות שנתית על תקציב הקופות, אבל טוען כי השחיקה שמטיל משרד האוצר על תקציביהן כבר עמוקה מדי, ודינה לפגוע בשירות הרפואי שיינתן לאזרחים.
אגב, הקופות מזהירות גם מפני ההשלכות של תהליכי הבוררות עם הרופאים לגבי עדכון שכרם. כל עלייה של 1% בשכר הרופאים מטילה הוצאות של 200 מיליון שקל על הקופות, וההערכה היא כי בבוררות ייקבע לרופאים עדכון שכר של 5% לפחות.
מנהלי קופות החולים מאיימים להתפטר; מוחים על הידרדרות קשה במצב הקופות
מירב ארלוזורוב
25.11.2007 / 7:15