מרכז ירושלים נהפך בשנים האחרונות לאזור "מחוץ לתחום" בעבור שוק הנדל"ן המקומי. עם מחירים של 13 אלף דולר למ"ר, גם מיליונרים ישראלים יחשבו פעמיים לפני שיחליטו לרכוש דירה באחת משכונות היוקרה הירושלמיות - טלביה, רחביה, בקעה, המושבה הגרמנית, עמק רפאים, ממילא ואחרות. מי שכן מוכן לשלם מחירים כאלה ואף גבוהים יותר הם מולטי-מיליונרים יהודים מחו"ל - ומתברר שיש לא מעט כאלה.
הבעיה היא שרכישת הדירות אינה מתבצעת כדי לעלות ארצה ולהשתקע כאן, אלא כדי שיהיה להם בית בירושלים לבלות בו את החגים והחופשות.
התוצאה: שכונות מרכז ירושלים נהפכות למעין עיירת נופש המתמלאת למספר שבועות בשנה, בעונות התיירות היהודית - החגים, פסח - ומתרוקנת מיד אחריהן.
אבל ירושלים אינה עיירת נופש. ירושלים היא בראש ובראשונה בירת העם היהודי ומדינת ישראל, והמהפך השקט העובר על השכונות שלה יתרום בטווח הקצר לאנשי הנדל"ן הפועלים בה, אולם לטווח רחוק יגרום להחלשת המערך הכלכלי והדמוגרפי העירוני.
עסקים קטנים ימצאו את עצמם, לפתע, ללא תעסוקה; חלק ממוכרי הדירות ישמחו לקבל את המחירים הגבוהים שמציעים להם תושבי החוץ - וינטשו את העיר. בכך יתרמו עוד לנטישה המתמשכת של אוכלוסייה חילונית וחזקה מהעיר, ולהגברת הצביון שלה כעיר חרדית ענייה ולא מסבירת פנים לציבור החילוני. עליות המחירים שהחלו במרכז העיר חילחלו גם לשכונות אחרות בעיר, והפכו אותה לאחת הערים היקרות בארץ, למרות שהאוכלוסייה בה היא אחת העניות ביותר; מוקדי הבילוי והמסחר העירוניים יוסיפו להתרחק ממרכז העיר, משום שהציבור הישראלי יתרחק משם.
גם בתל אביב, נתניה, אשדוד ואילת יש מוקדי נדל"ן שבהם רוכשים דירות אך ורק תושבי חוץ, ואילו ישראלים אינם יכולים לעמוד במחירים הנדרשים. אבל אין מדובר בכמויות כה גדולות כמו בירושלים והמשמעות אינה כל כך קריטית.
האם ניתן להתערב בהליכי השוק? כרגע לא נראה שיש אמצעי דמוקרטי יעיל לכך, וגם מבין אלה הסבורים שמדובר בתופעה שלילית לא הגיעה כל הצעה מגובשת. ואולי השוק יעשה את שלו, וכמו שהתופעה הזו הגיעה אלינו בפתאומיות, כך גם תיעלם.
ירושלים בידם
אריק מירובסקי
26.11.2007 / 9:03