מחקר: רק מחצית מההורים חוגרים את ילדיהם; 55% מהנהגים לא משנים את סגנון הנהיגה שלהם אחרי לידת הילד הראשון

בכנס של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ואוניברסיטת בר אילן הוצגו היום (ב') נתוני מחקר שנערך במימון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בנוגע למאפיינים בסיסיים של הנהג הישראלי. במחקר השתתפו 1,327 נבדקים ו-34 קבוצות דיון: 22 קבוצות יהודים ו-12 קבוצות ערבים.



ד"ר אורית טאובמן מהחוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן יצרה חלוקה בסיסית של ארבעה "טיפוסי נהג ישראלי": הנהג החרד חש איום מעצם הנהיגה, חווה מתחים ועוררות שלילית בזמן הנהיגה, חסר ביטחון בנהיגתו וחווה את הכביש כאגרסיווי ומסוכן; הנהג המסתכן נוטל באופן מכוון סיכונים במהלך הנהיגה ונהנה מכך - הוא עלול להוות סכנה לעצמו ולמשתמשי דרך אחרים; עבור הנהג הכוחני והעוין, הכביש מהווה זירה להוכחה עצמית, הוא מתחרה בנהגים אחרים ופשרות על הכביש נתפשות בעיניו כחולשה; הנהג הזהיר הינו שקול ומודע להשלכות הנהיגה - הוא מאופיין בשליטה עצמית, סובלנות ואיפוק. כמו כן הוא מתאים את נהיגתו לתנאי השטח ושומר על חוקי התנועה.



לפי ממצאי המחקר, נהגים ערבים יותר מסתכנים, עוינים וחרדים בהשוואה ליהודים. "מצאנו לכך מספר הסברים", אומרת טאובמן. "נשאלים ערבים דיווחו על נורמות שונות של ציות לחוקים, על השפעת תחושת חוסר השייכות למדינה ועל ההשפעה של התשתיות המוזנחות בישובים שלהם. יש קבלה חברתית של המצב הזה ואפילו יש לעג למי שמציית לחוקי התעבורה, מי שלמשל חוגר חגורה. גילינו שתופעה דומה קיימת גם בישובים כפריים יהודים, שגם בהם לא ניכרת אכיפה משטרתית".



המחקר בדק גם מאפיינים של הורות ונהיגה. מתברר ש-55% מהנהגים כלל לא משנים את סגנון הנהיגה שלהם אחרי לידת הילד הראשון. רק מחצית מההורים מקפידים על חגורה לילדים. ואילו שליש מההורים הצהירו שאינם רוצים שילדם ינהג כמותם.



לדבריו שר התחבורה, שאול מופז, שנכח בכנס, "70 אלף נהגים פסולי רישיון נוהגים כיום בכבישי ישראל. בתהליך מדורג אנחנו נוריד את כולם מהכביש. כבר בחודש הבא תותקן תקנה במסגרתה יורדו מהכביש 150 נהגים בעלי גיליון הרשעה עמוס. קיימתי דיון עם שר המשפטים דניאל פרידמן, וביחד החלטנו כי בכל רבעון ייאלצו כ-150 נהגים בעלי גיליון הרשעה עמוס להפקיד רישיונם ולעבור מספר שלבים עד לקבלתו מחדש".



מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יאיר דורי, אמר כי "המחקר מאפשר לנו לתייג את הנהגים הישראלים לקבוצות בסיסיות ולטפל בכל נישה ביסודיות ובנפרד. הידע על נקודות קריטיות בחייו והתפתחותו של הנהג הישראלי יסייע לנו הן בפעילות ארוכת הטווח והן בפעילות קצרת הטווח למניעת תאונות הדרכים.



"בימים אלה אנו פועלים במספר מישורים, הן במישור התשתיתי והן במישור ההסברתי והאכיפתי. אנו מגבשים תוכנית פעולה להשתתת תרבות נהיגה אחראית במקומות עבודה, תוכנית חירום למגזר הערבי, יום עיון מיוחד לשופטי תעבורה ועוד".