כתב האישום נגד שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, מגולל עשר שנים שבהן משכו הירשזון ואנשיו מיליוני שקלים מהסתדרות העובדים הלאומית ומעמותת ניל"י שבבעלותה. הכספים שימשו את הירשזון ואנשיו למימון ארוחות במסעדות יוקרה, נסיעות לחו"ל והוצאות שוטפות. כעת מנסה ההנהלה החדשה של הסתדרות העובדים הלאומית למנוע ממבקר המדינה, שחשף את פרשת הירשזון, לגעת גם בהעל-תשורה, חברת הניהול של ההסתדרות, החולשת על מיליארדי שקלים בקרנות פנסיה.
לפני שלושה שבועות נערך בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת דיון דחוף שזימן מבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס. המבקר ביקש לדון בדרכים לביטול פיטוריה של מעיין אגם, עובדת הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל), שחשפה את פרשת הירשזון. במקביל הגיש המבקר הצעה לתיקון החוק, כך שניתן יהיה להחיל את סמכותו למנוע פיטורים של חושפי שחיתויות גם על ארגוני עובדים.
הע"ל דחתה את בקשות המבקר, והיושב ראש שלה, יואב שמחי, אף סירב לבוא לדיון. יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב (האיחוד הלאומי-מפד"ל), זעם: "שמחי מתנהג לא ביושר, כמו אחד שיש לו מה להסתיר. יידעו חברי ההסתדרות הלאומית ועמיתי קרנות הפנסיה שלה, שכספם מופקד בארגון שהיושב ראש הקודם שלו (הירשזון, א"ז) מואשם בפלילים והיושב ראש החדש מסרב למסור דין וחשבון".
במהלך הדיון התברר כי ההנהלה החדשה, שלכאורה מתהדרת במדיניות של ניקוי האורוות לאחר שנחשפו השחיתויות שהיו בתקופת הירשזון, מונעת מאנשי המבקר לקיים ביקורת בחברת הניהול שבשליטתה המלאה, העל-תשורה. עורכי הדין בעז בן צור, רז בן דור וגידי קורן עתרו בשם הע"ל והעל-תשורה לבג"ץ, בטענה שלמבקר אין סמכות לערוך ביקורת בגוף פרטי הנשלט בידי גוף ציבורי מבוקר שאינו שותף לניהול. לראש אגף ביקורת במשרד המבקר, אהרן הילינגר, הוקדשו שני פרקים בעתירה, שבהם נטען כי בהיותו חושף פרשת השחיתות בהע"ל הוא מוטה ואגרסיווי, ולכן אינו ראוי לבצע את הביקורת.
הדיון אמור להיערך מחר, ובתשובת פרקליטות המדינה לבג"ץ, באמצעות עו"ד חני אופק, נטען כי כל גוף בעל זיקה למדינה או לגופים מבוקרים הוא בר ביקורת. מה גם ש"הע"ל מחזיקה באופן מלא ובלעדי במניות תשורה... ולהע"ל מוקנה הכוח לתת הוראות ולפקח באמצעות דירקטורים שמונו מטעמה".
בעניין הטענות נגד הילינגר נטען: "מבקר המדינה סבור כי יש לראות בחומרה את המגמה של הטלת דופי אישי בעובדי ציבור העושים את מלאכתם נאמנה, בניסיון לרפות את ידיהם ולפגוע בשליחותם הציבורית". בדיון מחר תבקש המדינה להקדים את מועד הדיון שנקבע למארס ולחייב את הע"ל לאפשר את הביקורת לאלתר.
סיטואציות בלתי אפשריות
בדיון בכנסת תיאר הילינגר איך ההנהלה החדשה ממשיכה לטרפד את עבודתו: "בג"ץ קבע פעמיים שעד לקבלת החלטה אין מניעה שנמשיך בעבודתנו. אבל עד עצם היום הזה אנחנו לא מצליחים לקבל חומר שאנחנו מבקשים, ואנחנו מבקשים חומר מאוד מוגדר".
אורלב: "אתה מדבר על ההנהלה הנוכחית?"
עו"ד נורית ישראלי (יועצת משפטית של משרד מבקר המדינה): "כן, עד עצם היום הזה אנחנו נתקלים בסוג של התנהגויות חריגות ונדירות ביותר... התחמקויות, חסימות, תעתועים, הולכת שולל, סירובים והתנגדויות. סיטואציות בלתי אפשריות... עובדי ציבור שמתנהגים בצורה ממש מחפירה...".
בשלב זה מנכ"ל הע"ל, יאיר שלם, נטל את רשות הדיבור, מה שחשף אותו למטח של שאלות נוקבות מצד חברי הוועדה והותיר אותו עם תשובות מביכות בכל הקשור לכנות ההצהרות על ניקוי האורוות.
שלם: "עבדכם הנאמן היה בין אלה ששיתפו פעולה בחשיפת השחיתות...".
ח"כ מיכאל איתן (ליכוד): "להע"ל יש שליטה בהעל-תשורה?"
שלם: "לא מתפקידי לענות".
ח"כ איתן: "שאלתי רק אם יש לה שליטה".
שלם: "לא יודע".
ח"כ איתן: "לא יודע?".
שלם: "לא יודע".
ח"כ איתן: "מה תפקידך בהע"ל?"
שלם: "למה אתה צועק?"
ח"כ איתן: "כי אני שואל ואתה לא עונה".
ח"כ אורלב לשלם: "כי אתה נורא מרגיז... אם אתה לא יודע דבר כזה, אתה לא יכול להיות מנכ"ל".
הילינגר: "מאה אחוזים העל-תשורה בבעלות הע"ל".
שלם: "שליטה משפטית, אבל המנכ"ל הראשי הוא יושב ראש הע"ל. למה שאתן תשובות שלא בתחומי?".
ח"כ עמירה דותן (קדימה): "היחידות שאתה מנכ"לן התבקשו לתת תשובות?"
שלם: "את לא מבינה מה שאני מסביר...?"
ח"כ דותן: "נכון, אני באמת לא מבינה... קיבלת פנייה מהמבקר?"
שלם: "לא קיבלתי...".
הילינגר: "אתה מכותב".
שלם: "מכותב לא אומר שאני אחראי".
ח"כ דותן: "יש כאן משהו הזוי...".
שלם: "לא פנו אלי באופן אישי".
ח"כ איתן: "ואם יפנו, תשתף פעולה?"
שלם: "אין לי סמכות".
ח"כ איתן: "אין לך סמכות לשתף פעולה?"
שלם: "אין לי".
ח"כ איתן: "אין לך סמכות למסור מידע שאתה יודע למבקר המדינה ששואל אותך?"
שלם: "לא... על העל-תשורה אני לא יכול לתת תשובה...".
ח"כ אורלב: "אני מתחיל להבין למה מר שמחי לא הגיע".
הבייבי של צולר
הע"ל מאגדת כ-300 אלף חברים, מרביתם חברי קופת החולים הלאומית (קח"ל). הירשזון היה יושב הראש שלה מ-1995 עד 2005, במקביל להיותו יו"ר קופת החולים הלאומית עד 2002. לאחר פרישתו לא נבחר לו מחליף במשך שנתיים, ואת הארגון הוביל, בהשראתו, המנכ"ל יצחק רוסו.
ב-2006 עבר חתול שחור בין השניים, ורוסו אף העביר למבקר המדינה ולמשטרה חומרים שבדיעבד סיבכו את שניהם בכתב האישום. בפברואר 2007 נערכו בהע"ל בחירות כלליות, רוסו התמודד והפסיד לשמחי, יו"ר ועד העובדים של קח"ל, מספר 74 ברשימת קדימה לכנסת, המזוהה עם הירשזון ועם איש הכספים מיקי צולר.
במשך השנים פיתחה הע"ל שתי קרנות פנסיה: קרן הע"ל הוותיקה וקרן יובלים. שתי הקרנות הקימו ב-2001 חברה משותפת - הוד יובלים, שבראשה עמד צולר, אז יו"ר העל-תשורה, חברת הניהול של הע"ל הוותיקה. צולר, יו"ר בנק יהב, נחשב לאשף פיננסי ולאחד האנשים הקרובים להירשזון. הוא היה גם מחליפו בתפקיד יו"ר קופת החולים הלאומית ומספר 60 ברשימת קדימה לכנסת.
העל-תשורה השתלטה על חברת הברוקרים ברגר הולדינגס, רכשה את חברת דש ושינתה את שמה לדש-אייפקס. כך שלט ארגון העובדים בחברה לניהול קופות גמל, קרנות פנסיה ותיקי השקעות בהיקף עצום. אלא שלפוליטיקאים ולפקידים בהנהגת הע"ל לא היה מושג כיצד מפעילים מכשירים פיננסיים רבי עוצמה כאלה. במערכת היחסים שנוצרה הם ניהלו מנגנון של כמה מאות עובדים והביאו קשרים בצמרת הפוליטית, אבל מבחינה כלכלית נותרו תלויים בפיננסיירים שניווט צולר.
בניגוד למשטרה, שחקירתה הסתיימה בכתב אישום נגד שר אוצר מכהן ועשרה בכירי הע"ל, במשרד מבקר המדינה התקבלו חומרים חדשים המתייחסים למהלכים פיננסיים בחברות הקשורות לצולר ולהע"ל. כאשר ביקשו לבדוק אותם, ראשי הע"ל פנו לבג"ץ בבקשה למנוע את הביקורת.
הפנייה לבג"ץ והדיון המוזר על העל-תשורה בוועדה לביקורת המדינה מחזקים טענות על כך שההנהלה הוותיקה חוזרת בדלת האחורית. תגובת דוברת הע"ל, גלי גבאי: "הניסיון לקשור את הנחשדים בשחיתות בהנהגה הישנה להנהגה החדשה נידון לכישלון ועושה לה עוול משווע. ניסיונות אלה מהווים פגיעה בשמחי מצד גורמים אליטיסטיים שמתקשים להבין כיצד אדם שצמח מהשטח נבחר ליושב ראש".
פושקין והאחים השודדים
כשמשרד מבקר המדינה התעניין בנעשה בהע"ל, והסכסוך בין רוסו להירשזון נהפך לעובדה גלויה, רוסו הסכים למסור פרטים על מעילה של מיליוני שקלים בעמותת ניל"י. לקראת סוף 2006 ניסה רוסו להדיח את צולר מראשות קופת החולים הלאומית, אך ההדחה נמנעה בידי שר הבריאות, יעקב בן יזרי. המהלך הבא הצליח, ורוסו הדיח את צולר מניהול העל-תשורה. רוסו חיפש במקומו משפטן שמבין בפנסיה ואינו קשור להע"ל, איש ציבור שאפשר לבוא אתו בידיים נקיות לממונה על שוק ההון. הוא הגיע לח"כ לשעבר, עו"ד יוסי כץ (העבודה), שמינויו אושר ב-21 בדצמבר 2006 על ידי מועצת המנהלים של העל-תשורה.
כץ שכר את שירותיו של רואה חשבון מנדי בהיר, ויחד הם התחילו ללמוד את את החברה שחלשה על מיליארדי שקלים. סיוע מצולר הם לא קיבלו, להפך - מה שלא מנע מהם לגלות כמה דברים מעניינים. למשל, חברה פרטית בשם "פושקין ניהול וייעוץ" שצולר הוא בעל המניות היחיד בה. לפי ממצאי דו"ח של כץ ובהיר, העל-תשורה העבירה לפושקין כ-9 מיליון שקל בשיעורים חודשיים של 300 אלף שקל, ללא הסבר. עוד הם מצאו, לטענתם, כי תאגיד אחר הכפוף להעל-תשורה מימן לצולר רכישה, אחזקה וגילום מס למכונית מנהלים מדגם אאודי 6, בעלות כוללת של כ-700 אלף שקל. בדו"ח נחשפו עוד צ'ופרים "קטנים", כמו מנויים למשחקי מכבי תל אביב בכדורסל באירופה שצולר חילק ומימון נסיעות של צולר לארה"ב יחד עם היועץ המשפטי עו"ד גידי קורן ועם הירשזון.
שבועיים לאחר תחילת העבודה של כץ התפוצצה פרשת הע"ל, ובין העצורים היה איש סודו של צולר ויד ימינו, ציון כהן, מנכ"ל העל-תשורה לשעבר ומי שמכהן עד היום כמנכ"ל הע"ל הוותיקה, דירקטור בהעל-תשורה ויו"ר ועדת הביקורת של דש-אייפקס. כהן הוא גם אחיהם של עובדיה כהן, יו"ר עמותת ניל"י, ודוד כהן, עובד הע"ל שהסתבך בהימורים ושחלק מכספי המעילה הועברו אליו. שלושת האחים נאשמים בגניבה בידי מנהל, בקבלת דבר במרמה בנסיבות חמורות, מרמה, הפרת אמונים והלבנת הון - כל האישומים בכפוף לשימוע אצל פרקליטת מחוז תל אביב, עו"ד רות דוד.
בהקשר זה תוהים מקורבים לחקירה אם רק במקרה נקראת החברה של צולר על שם המשורר והסופר הרוסי אלכסנדר פושקין, מחבר הספר "האחים השודדים".
הפשפוש בקרביה של העל-תשורה הסתיים אחרי חודשיים בלבד. ב-25 בפברואר, שלושה ימים לאחר הניצחון של שמחי בבחירות לראשות הע"ל, קיבל רו"ח בהיר הודעה על הפסקת עבודתו. במקביל נשללו זכויות החתימה של כץ בבנק ללא הודעה מוקדמת, ואף חולטו צ'קים שהוציא עבור מודעות על מכירת הרכב של צולר. בשיחה עם שמחי ניסה כץ למנוע את הדחתו, אך שמחי היה נחוש בדעתו, ובמקומו מונה פרופ' יצחק כץ, איש מובהק של צולר ויו"ר דירקטוריון יובלים. יוסי כץ, שמחזיק בחוזה לשנה אחת עם אופציה לשלוש שנים, תובע מהעל-תשורה כ-600 אלף שקל בבית הדין לעבודה.
דוברת הע"ל: "כחלק מהמאבק שניהל יצחק רוסו בבחירות, ובמטרה לשלוט על קרנות הפנסיה, הוא הדיח את יו"ר הדירקטוריון (צולר, א"ז) ומינה את עו"ד יוסי כץ לשמש כזרועו בהעל-תשורה. נוכחותו של רו"ח בהיר הסתכמה בפחות מחודש שבמהלכו לא שוחח עם מי מעובדי החברה או מנהליה. מוזרה דרכו של רו"ח בהיר, שאמנם אץ רץ להעביר את 'דו"ח הביקורת' לעיתונות ולמשרד מבקר המדינה, אך לא טרח להעבירו להנהגת הע"ל או למי מהמבוקרים לבקשת תגובה.
"לצורך הידיעה בלבד, עו"ד יוסי כץ מייצג כיום את אשתו של רוסו (עובדת הע"ל שנגדה יש הליך פיטורים) וכן את עצמו, בתביעה לפיצויים מוגדלים".
לגופם של הממצאים מסרה הדוברת: "בתקופת כהונתו קיבל מר צולר תגמול בגין עבודתו כנגד חשבוניות מס כחוק על סך מאה אלף שקל כולל מע"מ לחודש. מר צולר קיבל את שכרו בזכות הישגיו. עם החלפת השלטון הוחזר המצב לקדמותו, ודירקטוריון הע"ל קיבל בצער רב את אי הסכמתו של מר צולר לחזור לתפקידו".
זבולון אורלב: יידעו חברי ההסתדרות הלאומית ועמיתי הקרנות שכספם מופקד בארגון שהיו"ר הקודם שלו מואשם בפלילים
אמיר זוהר
27.11.2007 / 8:16