הום סנטר, טויז אר אס, מגאמרט ואייס יועמדו לדין בגין העסקת עובדים בשבתות

רשתות השיווק הום סנטר, טויז אר אס, מגאמרט ציוד ספורט ואייס יועמדו לדין בשל העסקת עובדים בשבתות - כך קבע בית הדין הארצי לעבודה. בכך נהפכה החלטת ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב לבטל את האישומים נגד הרשתות. האישומים הושבו על כנם ויידונו מחדש בבית הדין האזורי.



המדינה הגישה לביה"ד האיזורי כתבי אישום נגד ארבע הרשתות, המפעילות חנויות במרכזי קניות ברחבי המדינה, בשל העסקת עובדים בשבתות בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה. מפסק הדין של השופטים - נשיא בית הדין הארצי סטיב אדלר, שמואל צור ולאה גליקסמן - עולה כי רשתות השיווק ביקשו מבית הדין לבטל את כתבי האישום בנימוק של "הגנה מן הצדק". הגנה זו טוענת לסמכותו של בית המשפט לבטל כתב אישום שהדיון בו עומד בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית.



בפסק דינו קיבל בית הדין האיזורי את טענת ההגנה מן הצדק שהעלו רשתות השיווק וביטל את כתבי האישום נגדן. זאת, לאחר שהעידו בפני בית הדין רענן דינור, אז מנכ"ל משרד התמ"ת, ויורם שפירא, הממונה על המסחר והנכסים ברשות שדות התעופה.



נימוקה של שופטת בית הדין האזורי, אריאלה גילצר-כץ, היה כי המדינה נוקטת אכיפה בררנית פסולה: כך, היא אינה אוכפת את חוק שעות עבודה ומנוחה באיזורים מסוימים במדינה, כמו אילת ונתב"ג, על סוגי עסקים מסוימים, כמו תיאטראות ובתי קולנוע, ועל בני המיעוטים. עוד קבעה השופטת גילצר-כץ, שהמדינה פועלת משיקולים זרים - כמו סיוע לעסקים קטנים בתחרות שהם מנהלים מול הרשתות הגדולות הפועלות בימי מנוחה - ובכך היא מפרה את זכות השוויון בפני החוק.



ארבעה פקחים במשרה חלקית



בערעור שהגישה לביה"ד הארצי טענה המדינה כי לנוכח המשאבים המוגבלים שעמדו לרשות יחידת האכיפה - ארבעה פקחים בלבד בשלושה רבעי משרה - היא נאלצה לקבוע סדר עדיפויות לפעילות יחידת האכיפה; לפיכך, נטען, היא בחרה להתמקד במרכזי קניות גדולים. לטענת המדינה, אכיפה חלקית הנובעת ממיעוט משאבים אינה בגדר אכיפה בררנית פסולה או כזו המונעת משיקולים פסולים. עוד טענה המדינה כי ארבע הרשתות הנאשמות לא ביקשו היתר לעבודה בשבת ואף לא טענו כי הופלו לרעה בכך שלא קיבלו היתר מיוחד לפעילותן ביום זה.



רשתות השיווק טענו שהמדינה עצמה מפרה את החוק בפרסום מכרז רשות שדות התעופה, המחייב את החנויות בנתב"ג לפעול גם בשבתות ובחגים. לטענתן, המדינה מפלה לטובה את חנויות נתב"ג משיקול כספי - קבלת רווח מתקבולי רשות שדות התעופה.



שופטי בית הדין הארצי הפכו את ההחלטה, וקבעו כי אכיפה חלקית או מדגמית אינה בהכרח פסולה, שהרי המדינה אינה יכולה להקצות אלא משאבים מוגבלים לאכיפת חוק שעות עבודה ומנוחה. לכן רק טבעי שהמדינה תקבע סדר עדיפויות לאכיפת החוק. השופטים גם קבעו שאינם מקבלים את קביעת ביה"ד האיזורי לפיה הימנעות המדינה מלאכוף את החוק בנתב"ג, באילת או בקרב מיעוטים, מהווה שיקול זר. הם קיבלו את עדותו של צבי רוזנצוויג, ראש ענף היתרי עבודה בשבת במשרד התמ"ת, על פיה הוא שולח מפקחים למקומות בהם יש ריבוי עבירות, וכי יחסית למרכזים מסחריים אחרים נתב"ג הוא מקום קטן בעוד שלאילת לא נשלחים פקחים בגלל ריחוקה.



שופטי בית הדין הארצי גם קיבלו את עדותו של מנכ"ל משרד התמ"ת לשעבר, דינור, לפיה החוק מוציא מתחומו מוסדות תרבות ועינוגים, כמו מסעדות ובתי קפה, והם קיבלו היתר לפעול בשבתות. לפיכך, הם קבעו, אין לקבל את קביעתו החמורה של ביה"ד האיזורי כי התנהלות המדינה במתן ההיתרים היתה לקויה, דבר השולל את היסוד העברייני מעסקים הפועלים ללא היתר, בהם ארבע רשתות השיווק נגדן הוגשו כתבי אישום.



השופטים התייחסו גם לקביעתו של ביה"ד האיזורי על פיה כתבי האישום נגד הרשתות אינם תולדה של תלונה מצד עובדים שהועסקו בהן. "מטבע הדברים, עובד שפרנסתו תלויה במעביד לא יתלונן על הפרת החוק על ידי המעביד", הם קבעו.