מחקר: הציבור לא מאמין לממסד הרפואי

אמון הציבור בממסד הרפואי בישראל, במשרד הבריאות ובדרגים הניהוליים השונים של קופות החולים, נמוך מאוד - כך עולה ממחקר חדש שנערך על ידי ד"ר שלמה מזרחי ונסים כהן מאוניברסיטת בן-גוריון ופרופ' ערן ויגודה-גדות מאוניברסיטת חיפה. המחקר כלל 650 נשאלים ממבוטחי כל הקופות.



למשרד הבריאות יש סיבה מיוחדת לדאגה: הוא קיבל את הציון המשוקלל הנמוך ביותר במדד האמון: 2.7 מתוך 5. אחריו מדורגות ההנהלות הראשיות של הקופות, שקיבלו ציון ממוצע של 2.78, והמנהלים מדרגים שונים בקופות, שקיבלו ציון משוקלל של 3.05. עם זאת, הרופאים עצמם זוכים לציון גבוה יחסית במדד האמון: 3.65 בממוצע. כלומר, הציבור מאמין ברופאים - אך לא באופן הניהול של מערכת הבריאות.



בהשוואה בין קופות החולים, קיבלה מכבי את הציון הגבוה ביותר בקטגוריית "ביצועי הקופה" - 3.28 מתוך 5. ההפרש בין הציונים של שאר הקופות היה קטן מאוד: בקטגוריית "אמון במוסד" קיבלה לאומית 3.22, קופת חולים כללית 3.19, ואחריהן מאוחדת ומכבי עם 3.09 ו-3.06, בהתאמה.



עוד עולה כי מבוטחי הקופות סבורים כי מידת הנגישות למוסדות ולטיפולים רפואיים ורמת השיתוף שלהם בקבלת החלטות נמוכות מאוד: הנגישות מקבלת ציון נכשל - 2.75 מתוך 5, ואילו הציון הממוצע לשיתוף בקבלת החלטות הוא 2.5 בלבד. לדברי שלמה מזרחי, ראש המחלקה למינהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון, ציון מתחת ל-3 נחשב נמוך: "הפער הבולט בין רמת האמון ברופאים לאמון במנהלים תואם לממצאים ממדינות אחרות. גם ממחקר שנערך באחרונה בבריטניה עולות תוצאות דומות".



מזרחי סבור כי הפער נובע מכך שהרופאים הם מומחים בתחומם, אך הכישורים המקצועיים שלהם אינם מתאימים תמיד לעמדות הניהול שאותן הם תופסים, ולכן כמנהלים הם מקצועיים פחות. לדבריו, "נחוץ שיפור בניהול קופות החולים, שנובע, בין השאר, מכך שהמבנה הניהולי והפעילות של קופות החולים בעייתי ולא מעוגן בתקנונים, כפי שמתחייב מחוק ביטוח בריאות ממלכתי".



מן המחקר עולה גם כי דווקא האוכלוסיות שנחשבות מקופחות מבחינת הנגישות לשירותי בריאות - כמו המגזר הערבי ותושבי הפריפריה - נותנות אמון רב יותר במערכת הבריאות, במיוחד בכל הנוגע להערכת הביצועים, הנגישות ומידת השיתוף בקבלת החלטות במוסדות הבריאות. לדברי מזרחי, הסיבה לכך אינה קשורה ברמת השירותים שמקבלות אוכלוסיות אלה, אלא דווקא מחוסר המודעות לזכויות שמגיעות להן. עוד עולה מהמחקר כי עם הגיל יורדת שביעות הרצון ממערכת הבריאות: המבוטחים המבוגרים יותר מעריכים ברמה נמוכה יותר את מוסדות הבריאות מאשר המבוטחים הצעירים במרבית הקטגוריות שפורטו במחקר. יש להניח שהדבר נובע מגידול במספר המגעים עם המערכת שמתרחש עם העלייה בגיל.