כתבות שמזהירות מהשקעה בסין נהפכו שכיחות בחודשים האחרונים. "פצצת זמן ושמה אינפלציה", "בועת מניות נוסח סין", "הנפילה תבוא, השאלה מתי" ו"היום שבו תתפוצץ הבועה בסין" הן חלק מהכותרות שמילאו באחרונה את העיתונות הכלכלית.
ונראה שיש סיבות לחשוש. היעדר חלופות השקעה למשקיעים סינים (אסור להם להשקיע מחוץ לסין) הביא להתנפלות על הבורסה בסין. עלייה מהירה במחירי המניות בבורסה של שנחאי ומכפילי רווח גבוהים העלו גם הם את רף הדאגה. במורגן סטנלי כינו זאת "סופר-בועה שתתפוצץ בשנה הקרובה".
ואולם את ערן כהן, מנהל קרן דיקלה סין במגדל שוקי הון ואחד המסנגרים הגדולים בשוק המקומי על בורסת סין - זה לא מדאיג. הוא אפילו משועשע. "במורגן סטנלי יודעים טוב ממני איפה באמת הסופר-בועה. הם הרי הקטינו חשיפה למשבר האשראי האמריקאי אבל משום מה הם לא מפרישים מיליארדים על השוק הסיני", הוא אומר. כהן ירצה ביום שני הקרוב בוועידת המשקיעים של TheMarker ומגדל שוקי הון שתתמקד בצמיחה המהירה של השווקים המתעוררים ושל הודו וסין בפרט והשפעתן על החברות הישראליות.
אתה לא חושש בכלל מהמחירים הגבוהים בבורסה בסין?
"בכל המקרים שבהם מכרתי מניות בגלל מחיר זו היתה טעות. מה שחשוב זה להגיב אם קורים אירועים משמעותיים בכלכלה, כמו, למשל, האטה. בינתיים זה לא קורה בסין. הסיכון הפיננסי בסין נמוך מאוד. זאת שאלה טובה אם הוא אפילו לא נמוך משל ארה"ב. לכל שוק ולכל כלכלה יש רגעי משבר, אבל אם הסיפור טוב, כדאי לקנות מניות".
ובכל זאת, ב-12 החודשים האחרונים עלתה הבורסה בשנחאי ב-140% (כלומר, מניות ה-shares-A שבהן יכולים להשקיע בעיקר הסינים).
"הרלוונטיות של מחירים ומכפילים גבוהים - כמו גם היעדר אלטרנטיבות השקעה לסינים - נוגעת רק לבורסה של שנחאי. הזרים הרי משקיעים בעיקר במניות של חברות סיניות שנסחרות בהונג קונג. שם המכפיל דומה ל-S&P האמריקאי. אני לא מבין למה משקיע מערבי צריך להיות מוטרד ממה שקורה בשנחאי. הרלוונטיות היחידה של שנחאי היא אם ירידה בבורסה תשפיע לרעה על הכלכלה וסביר שהתשובה שלילית. המחירים הגבוהים הם רק בכמות קטנה של מניות. רוב המניות נסחרות במחירים הגיוניים".
מחירים הגיוניים? מדובר במכפילי רווח שנעים סביב 60 ואצל חלק מהחברות מדובר במכפיל 100 ו-150?
"אחרי ירידות חדות בחודש האחרון המכפיל הכללי על המדד בסין הוא 48 ביחס לרווחי 2007. קדימה כבר מדובר במכפיל נמוך יותר של 35, תלוי כמובן בצמיחה ברווחיות. החברות הסיניות צומחות מהר ולכן המכפילים בשנחאי לא כאלה גבוהים אם משווים אותם לחברות שצומחות מהר, כמו אפל וגוגל. ובכלל, בועה זו הגדרה בעייתית. בסין בסך הכל המחירים משיגים קצת את הכלכלה".
אם תהיה קריסה בבורסת שנחאי, זה לא יקרין גם על החברות שנסחרות בהונג קונג או בארה"ב?
"לא בהכרח. אלה אמנם אותן חברות אבל הן לא נסחרות באותם מחירים. חברת הנפט פטרוצ'יינה למשל נסחרת במחיר של 40 דולר בשנחאי, מכיוון שאין הרבה סחורה צפה, וב-18 דולר בהונג קונג אחרי שירדה באחרונה ב-30%".
בנוגע לסין מזכירים גם אינפלציה גבוהה של 6.5%. אין גם מכשירי מדיניות משוכללים והקפצת ריבית כדי להילחם באינפלציה יכולה לגרום להאטה.
"מקורות האינפלציה בסין הם ברורים ונובעים ממחירי המזון והאנרגיה. אלה הבעיות בכל העולם כשהאמריקאים בכלל מנטרלים את זה מאינפלציית הליבה. הסינים היו שמרנים והם לא נתנו למטבע להתחזק, כך שהוא מקובע לשער החליפין של סל המטבעות. בישראל, למשל, ההתחזקות השקל בלמה את האינפלציה. גם ההודים נתנו למרופי להתחזק והאינפלציה ירדה.
"התחזקות המטבע הסיני תוכל לפתור את בעיית האינפלציה. הסיכוי שזה יקרה גבוה כי לסינים יש נטייה לעשות את הדבר הנכון (הם פשוט לוקחים יועצים אמריקאים). בכל מקרה, היינו שמחים אם תהיה האטה קלה בצמיחה ל-8%-9%. אז האינפלציה תהיה בשליטה".
ומה לגבי החשש מחוסר שקיפות של החברות?
"בלעתי עד היום הרבה כזבים ובכל המקרים זה היה של חברות אמריקאיות. בסין על אירוע כמו דו"חות כוזבים מוציאים להורג".
זה לא מדאיג? זה מראה שאנחנו והם לא מדברים באותה שפה.
"זאת הגדרה נכונה, אבל השאלה היא אם הסביבה הקיימת מאפשרת לנו להבין מה קורה ומה הציפיות. ברוסיה הבלתי צפוי יכול לקרות, אבל בסין זה סיפור אחר. האסטרטגיה של הסינים היא להגן על המשקיע המערבי מדברים פחות יפים. החברות הציבוריות שנסחרות בבורסה הן המראה של סין ולסינים יש גאווה אדירה. מאוד חשוב להם איך שהם נראים והם רוצים להיחשב שחקן דומיננטי ומעצמה".
מהי האסטרטגיה שלכם בסין?
"אנחנו רוצים להיות קרובים לצרכן ומחפשים חברות צריכה שעוסקות בתחומים כמו מזון, גז בישול, מוצרי היגיינה וסלולר. אני לא רואה איך אפשר להפסיד כשנצמדים לצרכן. יש סקטורים שיכולים להיות אטרקטיוויים שהם גם צריכה וגם עוד משהו, כמו, למשל, הבנקים. בפטרוצ'יינה, למשל, הקטנו אחזקות. אנחנו לא רואים יותר מדי סיבות להיות בחברת נפט שהיא דווקא סינית".
איזה חלק מהתיק היית ממליץ לשים בסין?
"בתיק הגלובלי שלנו סין מקבלת נתח של 10% - מטעמי שמרנות ופיזור השקעות. הישראלי לא יכול לשים את כל הכסף בשווקים שנחשבים מסוכנים, על אף שסין לא באמת מסוכנת. יעקב וינשטיין, מנהל השקעות ראשי במגדל, שאל אותי לפני שנה אם גם את הכסף של סבתא שלי הייתי משקיע בסין. עניתי שחד-משמעית כן. למי שלא בטוח לגבי השקעות בסין הייתי ממליץ להשקיע בטיול לסין כדי שיבין את העוצמה. באסיה חיה מחצית מאוכלוסיית העולם. זה שנולדנו פה זה לא אומר שצריך להשקיע ב-40 חברות במשק ולבחור בין הפועלים ללאומי. הגלובליזציה מבטלת את ההבדלים.
"מי שלא מוכן לסבול מימוש של 10% בשבוע, אין לו מה לחפש בשוקי המניות. זה תמיד יקרה פעם-פעמיים בשנה. המשקיעים הישראלים כבר למדו על הקצאה של נכסים אבל עדיין אין להם סבלנות. הם רוצים הכל ועכשיו, וברגע שקנו הם מחפשים מתי למכור. חשוב להבין שגם אנחנו ממליצים להקטין אחזקות לפעמים. אם החלק של סין בתיק הוגדר 15% ובגלל העליות הוא התנפח ל-30% אז כדאי לממש ולחזור לנתח של 15%".
עד כמה המשקיעים מושפעים מהאזהרות מהשקעה בסין?
"אין מה לעשות, הכתבות השליליות על סין משפיעות על המשקיעים. אבל הגרעין הקשה של הקרן, שמנהלת כיום 200 מיליון שקל נשאר.
"תמיד אמרו שאנחנו ממליצים על סין והודו כי אין לנו קרן יפאן - אבל אני לא מעוניין להקים קרן שלא מראה תשואות ולא מרוויחה כסף. היתה רק שנה אחת, 2005, שבה לא צדקתי. לזרים ולמקומיים קל לשווק את יפאן כחשיפה לאסיה בסיכון נמוך. אבל זאת פשוט לא חשיפה טובה לאסיה. זו חשיפה בינונית, שלא לומר גרועה".
3 עובדות על הבורסה הסינית
1. לסינים אסור להשקיע במניות וני"ע מחוץ לסין
2. בסין אין שוק אג"ח מפותח
3. בשוק המניות הסיני אין מסחר באופציות, מדדים או חוזים עתידיים
להרשמה לוועידת המשקיעים 2007 של TheMarker ומגדל שוקי הון
מנהל קרן דיקלה סין לא מפחד מבועה סינית: "זה שנולדנו פה לא אומר שצריך להשקיע ב-40 חברות בלבד"
אפרת נוימן
28.11.2007 / 7:53