מחשב סלולרי או שולחן - יאן כריסטוף זואלס רואה מסכים מכל עבר - ומעצב את העתיד של כף היד עם אקספריאנטיה

הוא דינמי, הוא תוסס, הוא מתפקע מאנרגיות ורעיונות, ולא פלא שהוא אחד המעצבים החמים ביותר בתעשייה העולמית, במיוחד זו המבוססת על טכנולוגיה. קורות חייו של יאן כריסטוף זואלס משובצים בשמות של חברות רב-לאומיות מובילות - כמו היטאצ'י, סוני, סמסונג, נוקיה, אלקטל, אורנג', פיאט, וודאפון, טלקום איטליה ופררו.



שיחה איתו מובילה למסקנה הבלתי נמנעת, שהעתיד נמצא במסכים. זה יכול להיות מסך מחשב, שולחן מסך ענק או כל עמדה ממוחשבת (קיוסק), אבל נראה שמה שבאמת משלהב אותו הוא מסך המכשירים הניידים. הכל נהפך לאינטראקטיווי, מנחש את צורכי המשתמש, ידידותי, לא דורש להקדיש סופשבוע שלם לקריאה ושינון של הוראות הפעלה. עבור זואלס, הממשק החכם הוא מהות העיצוב.



ממשק חכם וידידותי, שמספק למשתמש לא רק צורך, אלא גם חוויה נעימה, יהיה כנראה נדבך מרכזי בעיצוב תעשייתי עתידי בכל תחום אפשרי. לראיה, רעיונות ומוצרים שלו מתגלגלים ממש ברגעים אלה בין בלאקברי, נוקיה ואפילו יצרנית השוקולד פררו, וכולם מבוססי היי-טק. בזמן שנותר לו בין עיצובי המסכים הוא מתפנה לעבודה מסורתית ומעצב פלפליות - אותו אמצעי ותיק בגרסה מלוטשת וצבעונית לגריסת פלפל שחור במטבח, עבור חברת Tre Spade (שלוש חרבות) האיטלקית, שגם היא חברה רבגונית עם חטיבה אחת לייצור כלי בית וחטיבה שנייה לייצור תיבת הילוכים לתעשיית הרכב הבינלאומית. גם שם, נשארת חברת אקספריאנטיה (Experientia), שבה הוא שותף בכיר, נאמנה לעיקרון החווייתי הכולל ומעצבת בנוסף אריזות, דרכי התקשרות עם הלקוח ואת אתר האינטרנט של החברה.



המבטא הגרמני של זואלס מסגיר את מוצאו. את לימודי התואר השני שלו בעיצוב תעשייתי הוא סיים בארה"ב, בבית הספר לעיצוב של רוד איילנד. יש לו תואר שני נוסף בעיצוב תעשייתי מהאקדמיה לאמנות ועיצוב של ברלין.



אחרי שבילה כמה שנים בארה"ב, בין השאר כאחראי על תחום העיצוב של סוני ארה"ב, החליט לחזור לאירופה עם המשפחה והתמקם במעצמת העיצוב, איטליה.



השבוע הגיע זואלס לישראל יחד עם שותפו בחברת אקספריאנטיה, פרופ' יניב שטיינר, המתגורר באיטליה. שטיינר נחשב המוח הטכנולוגי בלא מעט ממוצרי הדגל של החברה, שמרכזה באיטליה. השניים הגיעו לסדרת הרצאות בבצלאל על עיצוב חווייתי אינטראקטיווי במחלקה לתכשיטים ואופנה בקורס הנקרא "אוכל ומחשבות", שאותו מעבירים ירון רונן ושטיינר. מטרת הקורס הזה היא לעצב אובייקטים אינטראקטיוויים שיתמכו באינטראקציה חברתית.



אקספריאנטיה - אטרקציה לישראלים



הרכב עובדי אקספריאנטיה כולל ארבעה ישראלים מתוך כ-15 עובדים, שמספרם צפוי לגדול ל-20 עד סוף השנה. כלומר, אם מסתכלים על אקספריאנטיה, אפשר לחשוב שישראל היא מעצמת עיצוב תעשייתי עולמית. אבל, כידוע, היא לא. העיצוב התעשייתי בישראל אינו חלק מובנה בתעשייה, ואין פלא שמעצבים ישראלים בולטים מוצאים את דרכם לחברות בינלאומיות.



זואלס מציע לישראלים, שידועים כיצירתיים בתחום התוכנה, לצעוד צעד משמעותי קדימה לעבר העתיד שנמצא כבר ממש לפתחנו, ולשלב את הפיתוח הטכנולוגי עם התמקדות חדשה במשתמש. כלומר, לבחון מראש את הצרכים של המשתמש, ולמצוא את הדרך לעשות לו את החיים יותר קלים ונעימים.



"דווקא ישראל, שידועה בטכנולוגיית התוכנה שלה, לא מוכרת בעולם בשלב הסופי של עיצוב התוכנה", אמר זואלס. "צריך לעבור ממיקוד טכנולוגי בפיתוח תוכנה למיקוד באנשים שמשתמשים בה. ישראלים צריכים לעבור לשלב הממשק.זהו סוג גבוה של עיצוב. את זה צריך ללמד באקדמיה בשיטה משולבת, אינטגרטיווית.



"מי שעוסקים באמנות ובתוכנה צריכים ללמוד יחד, לצד סוציולוגים ומעצבים. נדרש מהלך בין-תחומי. לא להתמקד רק במוצר אלא בשירות. לחשוב רחב", הסביר.



זה היה התהליך שיצר את אקספריאנטיה. "לפני שנתיים החלטנו לפתוח חברה רב-תחומית, במקום להיות עוד משרד עיצוב", אמר. "אנחנו משלבים כמה התמחויות להצעה אינטגרטיווית אחת ללקוח", הוסיף.



"אנחנו חושבים הרבה על המגמות הצפויות, על הנאת המשתמש, צרכיו (כולל העתידיים), מהן הבעיות שלו בשימוש הקיים בטכנולוגיה ואיך העיצוב יכול לפתור אותן. בדרך כלל מעצבים מתמקדים בתהליך היצירה שלהם. אנחנו מקבלים השראה מצורכי המשתמשים ובעיותיהם", הסביר.



"אנחנו עושים אבטיפוס מאוד מהיר לבחינת הרעיונות ובנוסף עורכים בדיקת כדאיות. אנחנו מנסים להיות מאוד מהירים ואינטראקטיוויים. זה ייחודי בתעשייה", אמר זואלס.



"בדרך כלל, תהליך העיצוב מתחיל מאלף רעיונות שמתנקזים לאחד. אנחנו יורדים מאלף רעיונות למאה", אמר. מאה הרעיונות, שהם למעשה מאה הזדמנויות עסקיות, עוברים סינון בעזרת יחידות המחקר והפיתוח של חברות הענק ומצטמצמים לחמישה. בשלב הזה חמשת הרעיונות מעוצבים כאבטיפוס, שעובר תהליך ניסוי אצל צרכנים פוטנציאליים. על פי התוצאות מחליטים עם מה להתקדם ואיך. "הערך המוסף שלנו הוא שאנחנו מביאים פתרונות עם ביטחון של 60%-80% שהמוצר אכן יימכר בשוק כי הוא כבר מבוסס על ניסיון מול צרכנים", אמר זואלס.



"רוב המוצרים שאנחנו מעצבים קשורים לטכנולוגיה של טלפון סלולרי בחברות כמו נוקיה, סוויסקום ואחרות. המוצרים שבפיתוח הם חסויים ויידרשו עד שנתיים כדי להפוך אותם למוצר שייכנס לשוק", הוסיף.



אחת המגמות המובילות במכשירים ניידים היא שילוב טכנולוגיות מתקדמות וממשק ידידותי. "השילוב בין אמנות ועיצוב הוא למעשה שילוב בין צורך והנאה בדרך נעימה", אמר זואלס.



"האמנות מביאה את המומחיות הגדולה בייצור, וזה משתלב עם העיצוב. מה שמתקבל אינו רק מוצר, אלא דפוס התנהגות. דרך לאפשר התנהלות חדשה בין אנשים ובינם למוצר, שימלא צרכים שעוד לא מולאו", הסביר זואלס.



לראות את הזמינות



הדור הבא של המכשירים הניידים יאפשר לשלב בהם מה שניתן לקבל כיום במחשב הביתי. "בעתיד הקרוב תראה את הזמינות של בן השיח שלך", הבטיח זואלס.



"בדיוק כמו שאפשר לראות בסקייפ אם מישהו אונליין או לא. בנייד זה יהיה אותו דבר. הנוכחות תאפשר אינטראקציה חדשה. השימוש יעבור משיחות לטקסט כתוב, לא רק SMS, אלא שליחת מיילים. נראה מי מהחברים והקולגות זמין ואיך לפנות אליהם כראוי. לדוגמה, ניתן לראות אם מי שאני רוצה לתקשר איתו נוהג עכשיו, ואם הוא יכול לענות בכתב או בשיחה קולית".



החלק העיצובי בפיתוח הטכנולוגי מתמקד בצד הקוגניטיווי של המשתמש: איך לאפשר לו להבין הכי טוב ובפשטות את המידע שהטכנולוגיה מספקת, מה הכי חשוב לו מאותו מידע, ואיך להביא לו את זה בלי שיתאמץ.



על הנייד של זואלס מופיע קולאז' של חמש תמונות. "בדקנו ומצאנו שבדרך כלל אנשים מדברים אחרי העבודה עם חמישה נמענים עיקריים", אמר. לחיצה על אחת התמונות מבודדת ומגדילה אותה. אם לצידה מופיע איקס, המועמד אינו זמין. אם מופיע וי, אפשר לתקשר מיד. מיקבץ נוסף של אייקונים מאפשר לבחור בדרך ההתקשרות, למשל שיחת טלפון, מסר, שיתוף בטקסט או במוזיקה.



מהצד השני, נוכל לראות מי רוצה מה בסלולרי הפרטי שלנו. כשהתמונה של קתרין, לדוגמה, מהבהבת בסלולרי שלך, זה סימן שהיא שלחה לך מסר. אייקון של טלפון שמתלווה לתמונה של כריס מסמן שהוא מצלצל אליך. הנייד החדש מאפשר לזהות מיקום כללי של מי שמצלצל אליך באמצעות הצלבת מיקום בין שלוש אנטנות סלולריות בסביבה שבה הוא נמצא.



המעבר מפילם לצילום דיגיטלי הוביל את קודאק לשינוי המודל העסקי שלה. אקספריאנטיה נמצאת גם שם, בדור הבא. קודאק הקימה "קיוסקים" להדפסת תמונות ישירות מהנייד. "יש להם יותר מ-90 אלף קיוסקים בעולם, בקניונים, חנויות צילום ורשתות בארה"ב. באירופה הם ממוקמים יותר בחנויות אלקטרוניקה. הקיוסק מאפשר להדפיס תמונות במהירות ובאיכות גבוהה", אמר זואלס.



"עשינו מחקר וגילינו שאנשים מייחסים הרבה משמעות לתמונות. הם רוצים ליצור מהן קולאז'ים, אלבומים ולצרף טקסט שמעניק משמעות נוספת. איך עושים את זה בקלות? זו האמנות, לקחת תמונות ולחבר אותן למשהו יצירתי חדש", הוסיף זואלס.



לדוגמה, מי שירצה ליצור קולאז' מתמונות החתול והילדים שבסלולרי שלו, יוכל לגשת בעתיד לקיוסק החדש של קודאק וליצור אותו בעצמו, תוך הזזת התמונות מצד לצד, הגדלתן, חיתוכן וכמעט כל מה שיעלה בדעתו. אפשר יהיה להוסיף טקסט ולבחור רקע כהה או צבעוני. השיטה נקראת "מולטי-טאץ'", והמוצר צפוי להיכנס לשוק בעוד 12 חודשים.



גם הצעצוע בביצת קינדר של פררו יעבור שדרוג טכנולוגי ולא יהיה יותר פלסטיק חסר חיים. גם כאן הסודיות מחייבת, וזואלס משיב בשאלות. "האם הצעצוע בביצה יהיה רק מפלסטיק או שיוכל להיות אינטראקטיווי? אולי הוא יגיב לחום או למגע?". המוצר יאפשר חיבור באמצעות קוד או משהו אחר למכשיר נייד או למחשב וניתן יהיה לשחק איתו זמן מושך יחסית לצעצוע הנוכחי בביצה.



האקולוגיה באופנה



מגמה נוספת בעיצוב היא הסיפור האקולוגי. לכאן נכנסות הפלפליות, שמיוצרות בתהליך ידידותי לסביבה של חברת טרה ספאדה. "בארה"ב צריך להיכנס לשוק עם סיפור. שיעור הלקוחות האקולוגיים בארה"ב גדל. אלה שהם בני 30-40 ויש להם כסף, לא מחפשים מוצר פלסטיק מסין, אלא מתנה יפה לחברים. איך תיתן מתנה ערכית ויפה? עם טביעות רגל אקולוגיות", אמר זואלס.



פיתוח חדש של שטיינר הוצג באחרונה בתערוכה באירופה ועורר התעניינות מצד הקהל. דויטשה טלקום כבר פנתה לאקפריאנטיה כדי לבחון יישומים שמעניינים אותה.



הפיתוח מבוסס על שולחן גדול מואר מבפנים, שכולו ממשק. המשתמש מניע את ידו מעליו, ועל המסך ממול מופיעות תמונות מקטלוגים שבתערוכה. מי שרוצה בוחר תמונה, מגדיל אותה על המסך וממשיך הלאה. ילדים ומבוגרים הפעילו את השולחן האינטראקטיווי ללא כל הוראות הפעלה כתובות.



ואם מדברים על מגמות עתידיות, לא ניתן להתעלם מהאתרים החברתיים כדוגמת פייסבוק. זואלס משוכנע שגם אלה ימצאו את דרכם למכשירים הניידים, שילכו וייראו יותר כמו מחשב נייד ופחות כמו טלפון.



במלים אחרות, המסך הקטן והטכנולוגיות המתקדמות עומדים להיות דומיננטיים בחיינו. למי שחושש מטכנולוגיות יש גם בשורה טובה בסיפור הזה.



המעצבים התעשיתיים ידאגו לכך שגם משתמש שאינו מיומן ברזי הטכנולוגיה יוכל לקבל את הנייד שלו עם ממשק ידידותי, שיספק לו בדיוק ובקלות את מה שהוא צריך ללא אפליקציות מסובכות ומיותרות, והוא אפילו ייהנה מזה.