מנכ"ל קומרצבנק: "לא הכריחו אף אחד לקנות מוצרי סאבפריים"

מאת מרק לנדלר



קלאוס-פטר מילר בילה כמעט עשור בסניף הניו יורקי של קומרצבנק, הבנק הגרמני שבראשו הוא עומד כיום. בתו נולדה במנהטן, ויש לו קשרים קרובים עם ארה"ב. אבל מילר אינו חושך את שבטו מהתנהלות שוק המשכנתאות האמריקאי, שההפרזה בו התפשטה והיתה למשבר פיננסי טרנס-אטלנטי שכמעט החריב שני בנקים גרמניים וצפוי לזרוע הרס בתיקי ההשקעות של כמה בנקים נוספים באירופה לפני שישכך.



כיום, כמעט חמישה חודשים לאחר שמשבר המשכנתאות האמריקאי זלג לאירופה, מילר, שהוא גם נשיא איגוד הבנקים הגרמני, אומר שהיקף הנזקים עדיין אינו ברור. הוא צופה שהחדשות הרעות ימשיכו לזרום מכיוונם של בנקים אשר עדיין לא הודו באחזקותיהם בנכסים המסוכנים.



בהתייחסו לפרסומות בטלוויזיה האמריקאית שהבטיחו הלוואות גם למי שאינו יכול להמציא הוכחת הכנסה, אומר מילר: "איני מאמין שצריך להלוות למי שלא בדקת את הכנסתו". הוא גם אינו מקמץ בביקורת על הבנקים הגרמניים - וקומרצבנק ביניהם - שהשקיעו בניירות ערך המגובים במשכנתאות. "אנחנו צריכים להיות כנים עם עצמנו", אמר בריאיון. "עד כמה שידוע לי, לא הכריחו אף אחד לקנות מוצרי סאבפריים".



מילר אומר כי בנקאים לא הבינו לעומק את ההשקעות האלה והסתמכו יתר על המידה על חברות דירוג האשראי שסייעו בהרכבת המוצרים, ואז דירגו אותם. אי הבנת הסיכונים הגיעה עד הדרגות הבכירות ביותר: "האם במארס 2004 ידעתי שיש שוק סאבפריים בארה"ב, שיעמוד בפני משבר בעוד כמה שנים? לא, לא היה לי מושג".



מילר נמנה עם קבוצה של בנקאים אירופאים המדברים כעת על שערוריית הסאבפריים. הוא מודה בתסכול כי אף שנראה שהבנקים האירופיים לא נפגעו קשות כמו האמריקאיים, בארה"ב מעריכים שבאירופה נותרו בנקים רבים עם אחזקות כאלה. הטענה הזו קיבלה חיזוק מכך ששני הבנקים הראשונים שנקלעו לצרות היו בנקים גרמניים בינוניים - IKB דויטשה אינדסטריבנק וסאקסן LB. מילר, לעומת זאת, טוען שמדובר בחולי אמריקאי בעיקרו: "יש אמריקאים שחושבים שמדובר בסיפור אירופי, אך המחיקות הגדולות שאנחנו רואים הן בארה"ב".



קומרצבנק לא הוזמן להשתתף בקרן בשווי כ-75 מיליארד דולר שהבנקים האמריקאיים המובילים מנסים להקים כדי לייצב את שוקי האשראי. מילר גם אינו רואה סיבה להצטרף לקרן כזו, על רקע חשיפתו המועטה למשבר האשראי. בסוף יולי דיווח קומרצבנק על חשיפה של 1.2 מיליארד יורו (1.8 מיליארד דולר) לשוקי האשראי, ועל רקע חשיפה זו מחק ערך נכסים בסך 337 מיליון יורו (501 מיליון דולר).



קומרצבנק עדיין מעסיק 30-40 עובדים הבוחנים את מאזני הבנק ומחפשים חשיפה לשוק הסאבפריים. "אני מצפה לנתונים בכיליון עיניים. עד סוף השנה כל הקלפים כבר יהיו מונחים על השולחן, ואז אפשר יהיה לדעת מי נמצא באיזה מצב".



מילר טוען שלסערה בשווקים תרמה העובדה שהדיווחים מהבנקים זרמו טיפין-טיפין. קומרצבנק היה מהראשונים לדווח על חשיפה לשוק הסאבפריים - בין השאר כדי לעודד בנקים אחרים לדווח על כך - אך לא רבים הלכו בעקבותיו, ככל הנראה מתוך אופטימיות שיצליחו להיחלץ את המשבר.



הלקח העיקרי, לדברי מילר, הוא כי הבנקים אינם יכולים להחליף את שיקול הדעת של הבנקאים שלהם בסוכנויות דירוג האשראי בכל הנוגע להערכת הסיכון הטמון בכלי השקעה. סוכנויות הדירוג, לדעתו, אינן צריכות לסייע לבנקים לאגח נכסים ואז לדרג את האג"ח האלה.



מעבר לכך, הוא אומר, על הבנקים לבחון היטב מדוע בכלל נכנסו לתחום הסאבפריים. ברוב המקרים, הסיבות לכך היו התשואות הנוצצות של ההשקעות המסוכנות האלה: הבנקים לא מצאו תשואות דומות בהשקעות בשוק הבית שלהם. "מדוע הרוסים והספרדים אינם סובלים מהמשבר?", שואל מילר. "מי שיש לו זירה עסקית מקומית עם תשואות גבוהות יותר מבשוק הסאבפריים האמריקאי אינו צריך את זה".