כמה דברים בולטים לעין מסיכום ביצועי חמשת הבנקים הגדולים בישראל. הראשון: הבנקים ממשיכים להדפיס כסף ולגבות עמלות. השני: מכירת הנכסים של הבנקים (קופות גמל, קרנות נאמנות) כמעט והושלמה והבנקים כמעט ולא מדווחים על רווחים חד פעמיים.
בינתיים, ממשיך הכסף לזרום לקופה: 3.248 מיליארד שקל - זהו סכום העתק שגבו חמשת הבנקים הגדולים בעמלות בלבד ברבעון השלישי של 2007 - עלייה של 9% לעומת הרבעון המקביל. ההכנסה שרושמים הבנקים מגביית עמלות היא ברוטו ומייצגת את הגבייה בלבד ולא את הרווח שהפיקו הבנקים מפעילות זו. כמו כן לא מדובר בהכרח בהעלאת התעריפים אלא בעלייה במספר הפעולות שמבצע הציבור.
חמשת הבנקים הגדולים הרוויחו ברבעון השלישי של 2007 סך של 2.62 מיליארד שקל - עלייה של 16% לעומת הרווח בתקופה המקבילה.
הפרמטר העיקרי למדידת פעילות הבנקים הוא דווקא הרווח מפעולות רגילות, שהוא הרווח שמפיק הבנק מפעילות אשראי ובנקאות וללא רווחי הון חד פעמיים. הפעם, דומה הרווח הנקי לרווח השוטף בלבד וזאת מאחר שמרבית הבנקים סיימו למכור את נכסיהם. בסך הכל הסתכם הרווח מפעולות רגילות ב-2.4 מיליארד שקל ברבעון השלישי של 2007 - זינוק של 72%. מתברר כי הבנקים יודעים להרוויח היטב גם ללא קופות הגמל וקרנות הנאמנות.
את 2006 כולה סיימו חמשת הבנקים הגדולים ברווח משותף של 8.88 מיליארד שקל ובגביית עמלות של 10.73 מיליארד שקל. את המחצית הראשונה של 2007 סיימו חמשת הבנקים הגדולים ברווח משותף של 5.17 מיליארד שקל - עלייה של 17.5% לעומת המחצית המקבילה ב-2006.
העסק המרכזי של הבנק הוא מתן אשראי, כאשר הרווח מגיע מהמרווח הבנקאי. הבנק לווה כסף מהציבור ומשלם עליו ריבית (למשל באמצעות ריבית עבור פקדון) ומלווה את הכסף בריבית גבוהה יותר לעסקים שזקוקים לאשראי, למשקי בית שזקוקים להלוואה ולמי שמשלם ריבית גבוהה עבור משיכת יתר.
מדובר בנתון המוכר בשם רווח מפעולות מימון - המשמש כשורה העליונה בדו"חות הבנק ומקבילה לשורה ההכנסות. הכנסות אלה הסתכמו ברבעון השלישי של 2007 בכ-7 מיליארד שקל - עלייה של 25.7% לעומת הרבעון המקביל ב-2006. חשוב להדגיש כי מדובר בהכנסה נטו, כלומר סך הכנסות הבנק מריבית בניכוי תשלומי הריבית שהוא מעביר. את הנתון העליון ביותר - כמה כסף נכנס לבנק - שומרים הבנקים לעצמם.
צמצום במספר העמלות וכניסה לתחום היעוץ הפנסיוני
ההכנסות העצומות שמגיעות לכיסי הבנקים מעמלות בלבד לא נעלמו מעיניו של בנק ישראל. במסיבת עיתונאים שערך בספטמבר 2006, אמר נגיד הבנק, סטנלי פישר, כי הבנקים מציגים "רשימת עמלות מגוחכת" ותהה מדוע המערכת הבנקאית הישראלית מתפקדת כך בעוד שבמדינות אחרות הבנקים מתפרנסים בעיקר מהמרווח הבנקאי.
ואכן, בנק ישראל, בהובלת המפקח על הבנקים, מוביל מהלך לצמצום מספר העמלות ופישוטן במטרה לאפשר לציבור להשוות טוב יותר בין הבנקים ולהקל עליו בהתמצאות במערכת העמלות הסבוכה. בסך הכל, צפוי בנק ישראל לבטל 182 עמלות מתוך 305 העמלות שקיימות כיום בתעריפונים השונים.
המצב האידיאלי אליו שואפים הבנקים להגיע הוא שסך ההוצאות התפעוליות (שכר, הוצאות תחזוקה ועוד) ימומנו במלואן על ידי ההכנסות התפעוליות הכוללות בעיקר עמלות, אבל גם הכנסות חד פעמיות ורווחים ממניות. בפועל, מממנות ההכנסות מעמלות סביב 60% מההוצאות הללו, נתון המוכר בשם יחס הכיסוי. הוצאות השכר של הבנקים - מן ההוצאות התפעוליות הגדולות - עלו ברבעון השלישי של 2007 ב-10.6% ל-3.8 מיליארד שקל.
תיק האשראי גדל
סך האשראי שהעניקו הבנקים לציבור עלה ב-6.3% - בדומה לצמיחה בפעילות העסקית בישראל - והוא מסתכם ב-619.5 מיליארד שקל.
רווחי עתק לבנקים ב-9 החודשים הראשונים של 2007: הרוויחו 2.6 מיליארד שקל וגבו 3.25 מיליארד שקל כעמלות
טל לוי
28.11.2007 / 13:25