חברת התרופות בקסטר בוחנת רכישה של ארבע חברות ישראליות

חברת התרופות האמריקאית בקסטר החליטה להיכנס לפעילות עסקית בישראל. החברה, שמחזור מכירותיה ב-2006 עבר את רף ה-10 מיליארד דולר, מינתה צוות בראשות המדען הראשי של החברה, ד"ר נורברט רידל. הצוות הגיע השבוע לביקור ראשון בישראל, ונועד עם 12 חברות מתחום הביוטכנולוגיה שנבחרו מתוך כ-50 חברות. המיון התבצע על ידי אנשי בקסטר במטה החברה בארצות הברית ואנשי המטה לקידום השקעות במשרד התמ"ת. כן נועד רידל עם נציגי חברת המסחור של מכון ויצמן והדסית.



רידל ימליץ להנהלת בקסטר להתקדם במשא ומתן עם ארבע חברות ישראליות לפחות, וכנראה שגם עם מוסדות מחקר אקדמיים. לדבריו, החברה עשויה לרכוש חברות ישראליות או להציע להן שיתוף פעולה באמצעות רישוי, שיווק או פיתוח משותף של מוצרים.



בקסטר מעסיקה כ-45 אלף עובדים ב-120 מדינות בעולם. החברה הוקמה לפני 75 שנים ומתמחה במגוון רחב של תחומי בריאות, בהם פיתוח תרופות ממולקולות ביולוגיות, חיסונים, מכשור רפואי, הולכת תרופות בגוף ותוכנה וחומרה בתחום הרפואי.



"איכות המדע כאן גבוהה"



לדברי רידל, הצוות בראשותו הגיע לישראל כדי לבחון את הפוטנציאל של מוצרים ופלטפורמות טכנולוגיות שמתאימים לתיק המוצרים ולאסטרטגיה של בקסטר. "החברה פועלת בתחומים רחבים, ובישראל אנחנו מתעניינים בעיקר בחדשנות ובטכנולוגיה", הוא אומר. "אנחנו מעריכים שיש כאן חברות ביוטכנולוגיה רבות שיכולות להיות מתאימות לשותפות אסטרטגית עם בקסטר".



למה הכוונה בשותפות אסטרטגית?



"זה יכול להיות כל דבר, מרישוי טכנולוגיה או מוצר בשלב מוקדם, שיתוף פעולה בפיתוח, או שיווק בעולם, מכיוון שיש לנו קשרים טובים בשווקים רבים".



אתם שוקלים הקמת מרכז מחקר ופיתוח בישראל?



"המיקוד שלנו כרגע הוא באיתור שותף למחקר ופיתוח. זה יכול להיות במרכזי המצויינות שראינו במכון ויצמן ובהדסית, או באחת מ-700 חברות הביוטכנולוגיה שלכם. אני לא יכול לומר כרגע לאן זה יוביל. אני לא שולל הקמת מרכז מו"פ, אבל גם לא מכליל את זה בתכניות הנוכחיות. מניסיוננו כחברה גלובלית, לא צריך להיות נוכח במקום מסוים כדי לפתח שותפויות אסטרטגיות".



בדומה לראשי ענקית התרופות הגרמנית מרק שביקרו בישראל באחרונה, גם רידל הופתע לשמוע על הביקורת שיש לחברות אמריקאיות בנוגע לחוקי התרופות והקניין הרוחני במדינה. לדבריו, ישראל שומרת היטב על הקניין הרוחני. "בישראל רמה מאוד גבוהה של חדשנות ופטנטים ומובילות במספר הפטנטים לנפש בעולם", הוא אומר. "יש כאן קניין רוחני מצויין והגנה חזקה עליו. רוב הפטנטים מכסים שווקים מרכזיים בעולם, בארצות הברית ובאירופה, שחשובים גם לנו".



מרבית התלונות על חוק הקניין הרוחני בישראל נוגעות לעדיפות שהוא נותן לייצור הגנרי של טבע לעומת תרופות חדשות. אך לדברי רידל, טבע בלאו הכי אינה מתחרה ישירה של בקסטר. "טבע היא בעיקר שחקן גנרי, והמיקוד שלנו הוא פיתוח סוגי ריפוי שאינם נופלים בתחום של תחרות גנרית" ,הוא אומר. "יש לנו זכויות המוצרים שלנו, עלויות ייצור זולות ולויאליות של לקוחות. חברות גנריות לא מצליחות בקלות לפגוע במותגים החזקים שלנו".



איך נראית תעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית ביחס לעולם?



"אני מכיר חברות ביוטכנולוגיה בארצות הברית, גרמניה ובריטניה. אחרי יום וחצי בישראל אני יכול לומר שהטכנולוגיה כאן מאוד מעניינת והמיקוד נמצא במקום טוב, בעיקר במחלות שאין להן מרפא. גם מיגוון החברות מעניין. יש כאן הרבה חברות צעירות, אך גם כאלה עם מוצר בפיתוח שנמצא כבר בשלב הניסויים הקליניים בבני אדם. אני עוזב בתחושה, שאיכות המדע כאן מאוד גבוהה, הטכנולוגיות נהדרות ומספר חברות ההזנק והביוטכנולוגיה מאוד מרשים".