הערכה: הכישלון למצוא קונה ללאומי מגביר את סיכויי מגדל להשתלב בגרעין השליטה בבנק

מאת שלומי שפר

הודעתה של מגדל בסוף השבוע שעבר כי הגדילה את חלקה במניות בנק לאומי ל-9.6% מעלה שוב לדיון את שאלת הריכויות בשוק ההון וענף הפיננסים. אם לפני כמה חודשים נשמעו גופי הפיקוח מסויגים מהאפשרות של הצטרפות חברת ביטוח לגרעין שליטה בבנק, הרי שכיום מבינים שם שנוצר מצב חדש - כישלון במציאת תאגיד בנקאי בינלאומי שירכוש את הבנק - וההתבטאויות לפיכך עמומות יותר.

בשבוע שעבר ביצעה מגדל כמה רכישות בעלות כוללת של 111 מיליון שקל. הרכישות המהוות כ-0.95% נוספים מהון המניות של לאומי במחיר ממוצע של 8.31 שקלים למניה, המשקף מכפיל הון עצמי של כ-1, הביאו את מגדל להיות הגוף השני בגודלו בבנק לאחר המדינה, המחזיקה בכ-42%.

עקב הגדלת חלקה בלאומי אומר מנכ"ל קבוצת מגדל, איזי כהן, כי החברה אינה מתכוונת לבקש מהמפקח על הבנקים, יצחק טל, אישור הנדרש ממנה אם תחפוץ להגדיל את חלקה מעל ל-10%. זאת, כל עוד המדינה לא תפרסם את המכרז למכירת חלקה בבנק.

מגדל השקיעה כבר כמיליארד שקל במניות לאומי. מתוך 9.6% מניותיה, כ-1.5% הן בפוליסות המשתתפות ברווחים וכ-8.1% הן מכספי הנוסטרו של החברה. עיקר הכסף הוא ממקורות עצמיים.

בנוסף למגדל מחזיק גם שלמה אליהו בכ-9% ממניות הבנק. אליהו מחזיק גם בחברת הביטוח אליהו, כמו גם ב-38% מחברת הביטוח הפניקס הישראלית ובשותפות בגרעין השליטה בבנק אגוד.

אליהו, שגם יידרש להגיש בקשה להגדלת חלקו מעבר ל-10%, אינו מוכן לומר אם הוא מתכוון לבקש אישור כזה בקרוב. לדבריו, העניין אינו עומד כעת על הפרק, מכיוון שהוא זקוק עוד לעשרות מיליוני שקלים כדי להגיע למצב שבו יידרש לקבל אישור.

מחזיקה נוספת במניות הבנק היא אוצר התיישבות היהודים, והיא מחזיקה בכ-5%. שאר המניות, כ-35%, נמצאות בידי הציבור. אם תרצה חברת מגדל או אליהו להגדיל את אחזקותיהם מעבר ל-10% הם ייאלצו לקבל אישור מהמפיקוח על הבנקים.

לדברי מנכ"ל מגדל, איזי כהן, החברה ממשיכה לראות את עצמה כחלק מגרעין השליטה העתידי של בנק לאומי ופועלת לגבש גרעין כזה. עם זאת, כהן מדגיש כי מגדל אינה רואה את עצמה חלק מוביל בגרעין שיתגבש.

אליהו, כמו מגדל, רואה עצמו כשותף אפשרי בגרעין השליטה בבנק לכשזה יתהווה. בעבר פורסם כי אוצר התיישבות היהודים קיבלה פניות ממגדל ומאליהו בנפרד, כדי לבחון אפשרות לגבש גרעין שליטה בבנק.

בעיית הריכוזיות בשוק ההון

עמדת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אינה קבועה בחוק, אלא מדובר בתפישה שלפיה בגרעין השליטה של בנק לא יהיו יותר מ-25% בידי תאגיד ריאלי. תאגיד ריאלי הוא כל מי שאינו תאגיד בנקאי, לדוגמה כור, אי.די.בי וחברות ביטוח.

במסגרת תפיסה זו, סוברים בבנק ישראל כי תאגיד ריאלי אחד בתוך גרעין השליטה לא יכול להחזיק ביותר מ-15% ממניות הבנק. כאמור, מדובר במדיניות ולא בחוק, כך שייתכן שתאגיד מסוים יבקש להחזיק ב-17% ממניות הבנק והפיקוח על הבנקים עשוי להתיר לו זאת.

כשתאגיד מבקש מהפיקוח להגדיל את חלקו ליותר מ-10%, הוא צריך להודיע לפיקוח בכמה הוא מעוניין להגדיל את חלקו. בנוסף, אם ירצה התאגיד שוב להגדיל את חלקו הוא ייאלץ להגיש שוב בקשה. גם אם ירצה התאגיד להקטין את חלקו במניות הבנק הוא ייאלץ לבקש את אישור הפיקוח.

כיום אין מדיניות ברורה לגבי מה קורה כשחברות ביטוח מבקשות להשתתף בגרעין שליטה של בנק. לדוגמה, לאומי והפועלים מחזיקים ב-20% ממניות חברות הביטוח מגדל וכלל בהתאמה. הבנקים אף משווקים מוצרי ביטוח בסניפים, אך אין להם אישור לפעול כגוף ביטוחי.

אישור של בנק ישראל לחברת ביטוח להשתתף בגרעין שליטה של בנק אינה פשוטה לכאורה, בשל בעיית ריכוזיות ההון. עם זאת, אין שוללים שם את העניין ומוכנים לומר כי יביאו בחשבון גם את עניין הריכוזיות במערכת הפיננסית במסגרת כלל השיקולים.

מריל לינץ לא מצאה קונה

המדינה מחפשת כיום גוף שירכוש ממנה את גרעין השליטה בלאומי. את תהליך החיפוש מבצעת בעבורה מריל לינץ.

בענף הביטוח נשמעת ביקורת רבה על המדינה על כך שהתהליך מתמשך. לדברי בכירים בענף, המדינה צריכה להודיע אם נמצא רוכש לבנק, ואם לא על המדינה לפעול על פי מה שהוחלט בוועדת גל ולמכור את אחזקותיה בבורסה.

זאת הסיבה, אומרים הבכירים, שמגדל אינה רוצה להגיש כעת בקשה להגדלת מניותה מעבר ל-%10. בענף סבורים כי מגדל מעוניינת לראות כיצד יתפתח תהליך הפרטת הבנק כדי לגבש את עמדתה ולא להגיש כעת בקשה להגדלת חלקה ולהסתכן בתשובה שלילית.

ההערכה היא כי בקשה להגדלת חלקה במניות הבנק, כמוה כבקשה להשתתף בגרעין השליטה. ייתכן כי אם תוגש בקשה כזאת הפיקוח יאשר רק את הגדלת אחזקות החברה בבנק ולא יאשר להיות חלק מגרעין השליטה, אך יש המעריכים כי תסריט זה פחות סביר.

במגדל מחכים לראות כיצד יתפחת תהליך הפרטת הבנק. החברה מעריכה כי מריל לינץ לא הצליחה למצוא משקיע בנקאי לרכישת גרעין השליטה בלאומי, והם מקווים כי כעת המדינה תנסה למצוא משקיע מוסדי, או גופים בנקאיים למחצה, ואז תראה עצמה מגדל כחלק מגוף זה.

עם זאת, במגדל מודעים לכך שעיקר העניין תלוי בבנק ישראל ובמדיניותו לגבי הריכוזיות בשוק ההון בכלל ולגבי הקשר מגדל-לאומי בפרט. ההערכה היא כי המפקח על הבנקים ישקול בכובד ראש אם לאפשר לחברת הביטוח הגדולה בישראל להיות בגרעין השליטה של הבנק השני בגודלו בישראל.

יש המעריכים כי עשויה להיווצר התנגדות פוליטית לאפשר לג'נרלי להיות חלק מגרעין השליטה של לאומי בגלל מעורבותה בפוליסות ביטוח החיים מתקופת השואה. במגדל לא מוכנים להגיב על דברים אלו. עם זאת, לפי שעה מנהלת מגדל את המגעים לבחינת גרעין השליטה דרך מגדל אחזקות ולא דרך ג'נרלי.

גוף נוסף שיהיה מעורב באישור הצטרפות מגדל לגרעין השליטה הוא הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר. במגדל סוברים כי הפיקוח על הבנקים ירצה לשמוע את דעתו של הפיקוח על הביטוח לגבי השפעת התהליך על ענף הביטוח.

בשנים האחרונות מצטמצם הפער בין הבנקים לחברות הביטוח. חברות הביטוח כיום פועלות בתחומים בנקאיים רבים, כגון מתן משכנתאות, מתן ערבויות למכ