הווידיאו הדיגיטלי מנסה לתפוס טרמפ

מאת יובל דרור

בשעות שלאחר הפיגועים בארה"ב הסתערו אלפי סוכנים של הבולשת הפדרלית (FBI) על קלטות הווידיאו שהוקלטו בנמלי תעופה, חניונים ואתרים ציבוריים אחרים, כדי לנסות ולמצוא קצה חוט שיוביל למבצעי ההתקפות. הסוכנים נאלצו לנבור בין הקלטות האנלוגיות, לאתר את זו הרלוונטית ולצפות בה עד להופעת האירוע המבוקש.

שלוש חברות ישראליות הפועלות מציעות לכך אלטרנטיווה - הקלטה דיגיטלית המספקת גם יישומים מתקדמים לאחסון המידע ולאיתור מהיר של קטעי וידיאו מתוכו.

לפחות אחת מהן אינה מסתירה את תקוותה כי הפיגועים בארה"ב יהפכו את הטכנולוגיה שלה לדבר הבא בשוק האבטחה.

בעולם מותקנות מאות אלפי מצלמות המקליטות מיליוני שעות מדי יום. מטרתן שונה מאתר לאתר. בתי קזינו בלאס וגאס מקליטים את המתרחש באולמות ההימורים, בשל חובה שהטיל עליהן החוק וכדי למנוע רמאויות; בתי כלבו הציבו את המצלמות במטרה למנוע גניבות של לקוחות ועובדים; חברות היי-טק מקליטות את הנעשה בחדרי העבודה כדי לבדוק את מידת היעילות של העובדים ולנתח את הדינמיקה של העסקות המבוצעות בחדרי הישיבות; ובנמלי תעופה נעזרים במצלמות לאיתור טרוריסטים.

ואולם, למרות השימושים המגוונים של הקלטות וידיאו למטרות אבטחה, הטכנולוגיה העומדת בבסיסן פשוטה - מצלמות הממוקמות באתר מעבירות את התמונות למכשיר וידיאו אנלוגי המקליט אותן על קלטות וידיאו. קלטות אלה אינן שונות מקלטות וידיאו ביתיות, למעט היכולת להקליט מספר רב יותר של שעות.

למערכת זו חסרונות לא מעטים. דרושים לה טיפולים מייגעים, קלטות הווידיאו האנלוגיות תופסות שטח אחסון גדול ובמשך הזמן סרטי הווידיאו נשחקים ולעתים נקרעים. בנוסף, אם מתרחש אירוע חריג אי אפשר לדלות ביעילות מידע מהקלטות.

בשנים האחרונות החל עולם האבטחה לגלות את היתרונות הטמונים בשיטה הדיגיטלית. שיטה זו מאפשרת לאחסן מידע ויזואלי על כוננים קשיחים, תקליטורים וקלטות וידיאו דיגיטליות שאינם נשחקים. יתרה מזו, טכנולוגיות דחיסה חדשות ויישומים אחרים מאפשרים לאתר בתוך חלקיק שנייה את התצלומים הדרושים מתוך מאגר וידיאו של אלפי שעות מוקלטות.

כל אלה הופכים את השימוש בווידיאו הדיגיטלי לחלומו של כל מנהל אבטחה בארגון גדול או מוסד ממשלתי. משום כך מקוות אדיורון, אינפוסיס ונייס - שלוש חברות ישראליות שנכנסו לתחום זה לפני כמה שנים - כי אירועי הטרור בארצות הברית יגבירו את הביקוש למוצריהן.

חברת הסטארט-אפ אודירון (Adyoron) היא הצעירה בין חברות אלה. החברה הוקמה ב-98' על ידי יורם סגיר, המשמש כמנכ"ל, אחיו הצעיר רונן סגיר, ועדי פנחס. מאז הקמתה גייסה החברה 6 מיליון דולר, בעיקר ממשקיעים פרטיים. יורם סגיר אומר כי שני שותפיו עבדו בעבר בקומברס שבה עסקו בתחום הקלטות האודיו, ואילו הוא עסק בתחום הטלוויזיה במעגל סגור.

"החלטנו לעשות לווידיאו את מה שקומברס עשתה לאודיו", מסביר סגיר. קומברס, הוא מוסיף, פיתחה כמה מוצרים יעילים בתחום האודיו המסוגלים להאזין לרשתות תקשורת ולסנן מתוכן מידע. "כשבחנו את תחום הווידיאו ראינו כי הוא מפגר ב-20 שנה לעומת תחום האודיו. במשך השנים כמעט שלא היו יישומים המאפשרים לקבל ניתוח אוטומטי של ההתרחשויות המצולמות, שכן חברות כמו נייס או אינפוסיס התרכזו בעיקר באחסון המידע ולא בניתוחו".

באודירון החליטו להתמקד בתחום שאותו הם מכנים "ראייה ממוחשבת". עד עתה היו לחברה כמה הצלחות מרשימות, בהן מכירת המערכת לאחד מבתי הקזינו הגדולים בעולם, Mountain Table, שבו מותקנות כ-1,024 מצלמות. בנוסף, הותקנה המערכת בכלא איילון המחוברת לכ-160 מצלמות. לטענת החברה, זו מערכת האבטחה הדיגיטלית הגדולה בישראל. "בימים אלה אנחנו סוגרים עסקה עם נמל התעופה בן גוריון", אומר סגיר. "בשלב ראשון נחבר כמה עשרות מצלמות למערכת, ואם הם יהיו שבעי רצון נוסיף מצלמות".

סגיר ופנחס טוענים כי השוק שבו הם פועלים צומח בקצב מהיר. "בעקבות האירועים בארה"ב אנחנו מוצפים בפניות מנמלי תעופה ברחבי העולם", מספר סגיר. לדבריו, אנליסטים שבדקו שוק זה, מעריכים כי ההכנסות שהסתכמו ב-2000 בכ-60 מיליון דולר, יגיעו בשנים הקרובות לכ-2.5 מיליארד דולר.

קובי הוברמן, סמנכ"ל בכיר לפיתוח עסקי ותכנון אסטרטגי בנייס , ודן בודנר, מנכ"ל אינפוסיס מקבוצת קומברס, מתייחסים למספר זה בביטול. "ייתכן שהיקף ההכנסות המצרפי יסתכם בשנים הקרובות בכ-2.5 מיליארד דולר, אך הערכה זו נשמעת מופרזת", אומר הוברמן; "אין ספק ששמעת הערכה זו מחברה המנסה לגייס כסף. כל שוק הקלטות הווידיאו האנלוגי אינו עולה על מיליארד דולר בשנה", הוסיף בודנר.

אינפוסיס היא חברה בת של קומברס שהוקמה בפברואר 99', לאחר שזו החליטה לרכז את כל פעילויות הווידיאו הדיגיטלי שלה בחברה בת אחת. המהלך העיקרי שביצעה אינפוסיס בתחום היתה רכישת לורוניקס האמריקאית, שנחשבה למובילה טכנולוגית בו, בתחילת 2000 תמורת כ-225 מיליון דולר בעסקת החלפת מניות.

כיום מעסיקה אינפוסיס כ-850 עובדים, מהם כ-400 בישראל. "ההכנסות שלנו בתחום הווידיאו הדיגיטלי מסתכמות בכ-40 מיליון דולר בשנה, או פי-ארבעה יותר מהמתחרה השני ברשימת החברות הפועלות בשוק זה", טוען בודנר. עם לקוחות החברה נמנים סיסקו, פדרל אקספרס וכן הממשל האמריקאי המשתמש במערכות החברה כדי לאבטח חלקים בגבעת הקפיטול.

לדברי בודנר, הטענה של אדיורון כי אינפוסיס מתמקדת רק באחסון, רחוקה מהמציאות. "בשלב זה אנחנו מפתחים יישומים המסוגלים לנתח את המתרחש מול המצלמה", הוא אומר. ואולם בודנר מודה כי בכל הקשור לזיהוי אוטומטי של פנים והצלבת המידע מול מאגר נתונים, התעשייה נמצאת בתחילת דרכה. "יש כאן בעיה טכנולוגית שעדיין לא נמצא לה פתרון, אך אנו מאמינים שבתוך 12 חודשים יהיו לנו יישומים מסחריים בתחום".

בודנר מדבר בזהירות על הביקוש שייוצר בעקבות התקפות הטרור בארה"ב: "האירועים ייתנו דחיפה לשוק האבטחה לא רק בארה"ב, אלא בכל העולם. עם זאת צריך לזכור כי מדובר בארגונים כלכליים שלא יכולים להוציא על אבטחה סכומים לא הגיוניים. להערכ