כבר היה עדיף להשקיע בנאסד"ק

"כל העניין הוא סיפור שיווקי", אמר אתמול אחד ממנהלי ההשקעות בתעשיית קרנות הנאמנות. "לבנקים ולמנהלי התיקים היה נוח לשווק את קרנות הנאמנות המתמחות בהיי-טק, כי התחום היה באופנה".

ובאמת, זו היתה האופנה בתחילת 2000. כולם דיברו אז על המיליונרים החדשים שהשתחררו מהצבא רק לפני שנה, ומנהלי ההשקעות ידעו איפה להשקיע משאבים. הציבור, שאינו מבין גדול בשוק ההון, הפקיד בקרנות מאות מיליוני שקלים.

שיווק הקרנות היה אגרסיווי, כמוצר חדשני, העיתונים מכרו מודעות ענק, ואפילו מנהלי ההשקעות, שידעו כי הבועה תתפוצץ בסוף, העדיפו להצטרף למגמה ולהשיק קרנות כאלה. מאז תחילת שיווקן של קרנות התל-טק, המבוססות על מדד התל-טק של הבורסה בתל אביב, וקרנות ההיי-טק, המשקיעות גם במניות ישראליות בחו"ל, לפני כשנה וחצי, ירדו נכסיהן בעשרות אחוזים. אצל חלק מהן, כפי שניתן לראות בטבלה המצורפת, שיעור הירידה גדול אף מירידתו של מדד נאסד"ק, שנפל ב-%70 מרמת השיא שאליה הגיע במארס 2000.

המשקיעים הפסידו את כספם

המשקיעים בקרנות סמכו במקרים רבים על יועצי ההשקעות בבנקים, והפסידו את מרבית כספם. י', משגיח כשרות ממסעדה בתל אביב, שקיבל 100 אלף שקל בעקבות תאונה, מספר כי יועץ ההשקעות בבנק שלו אמר לו ש"התשואה תהיה טובה יותר מתוכנית חיסכון, וגם אם זה יירד קצת בהתחלה, אחר כך זה יעלה בחזרה". הוא החליט להשקיע לאחר שגם חברים יעצו לו לקנות יחידות בקרן נאמנות המשקיעה בהיי-טק.

בתחילת 2000, בשיא פריחתן של הבורסות בניו יורק, ובעיקר בעקבות גיוסי הכספים האדירים והנפקות הענק בחברות הטכנולוגיה בנאסד"ק, החליטה הבורסה בתל אביב להצטרף לחגיגה והשיקה מדד חדש, תל-טק, או בשמו המלא - "מדד תל אביב טכנולוגיה". השקת המדד איפשרה למנהלי הקרנות להשיק שורה של קרנות חדשות המשקיעות במדד התל-טק החדש. כותרות העיתונים המשיכו לדווח על מתעשרי היי-טק חדשים, והציבור, שראה את עשרות המודעות הצבעוניות, שם את כספו בקרנות הנאמנות החדשות.

אחד ממנהלי הקרנות הסביר אתמול כי הקרנות הוקמו כדי לתת מענה לצורכי השוק. לדבריו, הקרנות הן ברובן קרנות אינדקס, ומי שרוצה להשקיע לפי המדד רוכש את יחידות ההשתתפות, ובעקבות הירידה החדה במדד גם שווי נכסי הקרנות ירד. בדיעבד, הוא מודה, לא היה זה נכון לשווק את הקרנות באגרסיוויות כזאת.

חלק מקרנות הנאמנות הוקמו לפני 2000 והציגו תשואות יפות ב-1999. כך למשל קרן תמיר פישמן צמיחה, שרשמה תשואה של 133% ב-1999. ב-2000 רשמה הקרן תשואה שלילית של יותר מ-50%, וכך עשתה גם במהלך 2001.

חלק מהקרנות שינו מדיניותן

קרנות נאמנות רבות הוקמו כדי להשקיע בהיי-טק, וכך שווקו. ואולם חלקן, אולי בגלל המהירות שבה רצו המנהלים להשיקן, בעקבות הביקוש הרב שנוצר בציבור, פשוט שינו את מדיניותן, מהשקעה במטבע חוץ או באיגרות חוב להשקעה במניות טכנולוגיה. כך עשתה למשל קרן אילנות תל-טק, שהתמחתה באיגרות חוב להמרה, והיתה קרן סולידית וצנועה.

הקרן, שנקראה "אילנות אג"ח להמרה", הציגה תשואה סולידית של 7% ב-8% 1996, ב-1997, וב-1998 הגיעה לתשואה של פחות מ-1%. ב-1999, כאשר מדדי המניות בבורסה בתל אביב רשמו עליות של כ-50%, הציגה הקרן תשואה של 10% בלבד. מנהלי אילנות כנראה לא היו מרוצים מהתוצאות, ובאפריל 2000, כאשר נאסד"ק כבר החל ליפול, הודיעו על שינוי המדיניות.

"מהיום", מסרו מנהלי הקרן לבעלי יחידות ההשתתפות, "לפחות 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יושקעו בתאגידים הנסחרים במדד התל-טק, במקום באיגרות חוב להמרה". גם שם הקרן הוחלף ל"אילנות תל-טק".

אלו מבין המשקיעים הסולידיים של "אילנות אג"ח להמרה" שהחליטו להשאיר את כספם ב"אילנות תל-טק", יכולים כיום רק להצטער על כך. הנפילה של קרן הנאמנות לא נעצרה עד עתה. ב-2000 רשמה הקרן תשואה שלילית של 60%, ומאז תחילת 2001 נפל שערה בעוד 46%.