לאחר פרס הנובל של אל גור, "ירוק" הוא כבר לא רק קוריוז שולי, אלא טרנד סוחף, שהולך ונהפך גם לסמל סטטוס. מי שרוצה להצטרף לתנועה העולמית למען הסביבה, וכבר לא מסתפק בהשלכת בקבוקי הפלסטיק לכלובים ברחובות, יכול לאמץ אורח חיים ידידותי לסביבה ואף להפוך את ביתו לכזה.
בימים אלה הולכים ומוקמים הפרויקטים הירוקים הראשונים בישראל. מי שביתו כבר בנוי, אך מעוניין בכל זאת להשקיע מעט כסף וזמן, ולשנות הרגלים, יכול בהחלט לעשות שינוי למען הסביבה. בטווח הארוך הוא אף יחסוך כסף, במיוחד כעת, כשמחירי החשמל והמים לא מפסיקים לעלות. לדברי האדריכל גיל פלד, "שלושת המרכיבים החשובים ביותר בבנייה הירוקה הם אנרגיה, מים ופסולת. בתחום האנרגיה ניתן להחליף את כל הנורות בבית לנורות חוסכות אנרגיה. ההשקעה הראשונית גדולה יותר אמנם, אך זה מאפשרת חיסכון גדול בחשמל".
מעבר לחיסכון בחשבון החשמל, ככל שנחסוך באנרגיה, יישרף פחות פחם בתחנות הכוח, ופחות גזים רעילים ייפלטו ויגרמו להתחממות כדור הארץ. "40% מצריכת החשמל בישראל ובעולם היא ביתית: חימום, קירור ותאורה", אומרת ד"ר מיקי הרן, ששימשה בעבר מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, וכיום עומדת בראש מסלול ההתמחות באיכות סביבה לתלמידי MBA בקריה האקדמית אונו.
מוצר נוסף שמוצע בשוק, יקר מהנורות אמנם, אך קרוב יותר לטבע, הוא הסולה-טיוב: צינור שמוביל את אור השמש מהגג אל תוך הבית. הובלת האור יעילה לאורך של 9 מטרים. בעזרת כיפה של פולי-קרבונט נקלט אור השמש ונגרר אל צדו השני של הצינור האטום שעשוי אלומיניום, עד שהוא מתפזר אל תוך החדר. "המערכת אטומה ואינה מעבירה אל החדר חום או קור, וגם לא את קרני ה-UV המזיקים של השמש", מסבירה מלכה קרת, מנהלת השיווק של סולה-טיוב ישראל. באמצעות המוצר ניתן להאיר את החדר באור טבעי.
ניתן לבחור מפזרי אור כאלה בעיצובים שונים ובקטרים שונים של 25-53 ס"מ. המחיר: החל ב-2,200 שקל ועוד 400 שקל התקנה. לדברי קרת, בישראל כבר בוצעו אלפי התקנות, בין השאר בבתי כנסת, מבני מגורים של צה"ל ובבתים פרטיים.
עוד פתרון לחיסכון באנרגיית תאורה מציג האדריכל יפתח הררי: התקנת חיישני נוכחות בחדר, שמכבים את האור אוטומטית אם אין אנשים בחדר.
החיסכון באנרגיה מתבטא גם בחימום ובקירור הבית. בישראל פועלים המזגנים שעות ארוכות, ואפשר לחסוך חלק ניכר מפעולתם על ידי שיפור הבידוד בבית.
"ראשית ניתן לטפל במעטפת המבנה", אומר הררי. "המטרה היא לשפר את יכולת הבידוד התרמי של הקירות. ניתן לעשות זאת באמצעות הנחת שכבת טיח תרמי מעורב בפירורי קלקר, או באמצעות הנחת לוחות קלקר חיצוניים וכיסוים בטיח".
ומהקירות לחלונות: "אפשר להחליף את החלונות לזיגוג כפול. חלק עצום מהאנרגיה שאנו צורכים נפלטת דרכם, והזיגוג הכפול משמר אותה בפנים", מסביר האדריכל גיל שנהב, מכנען שנהב אדריכלים.
חברת קליל תעשיות מציעה קירות מסך הכוללים מעברי אוויר מיוחדים בין השכבות שחוסכים באנרגיה. בנוסף, ניתנת האפשרות לאוורור פנים החדר גם כשהחלון סגור. לדברי הררי, אפשר גם להחליף את מסגרות החלונות.
"ניתן להשתמש בחלונות מעץ או מעץ בשילוב אלומיניום. מחקר שנערך באריזונה בבית של 200 מ"ר, שבו הוחלפו החלונות והזיגוג, גילה חיסכון של 30% מצריכת האנרגיה לקירור הבית בקיץ", אומר הררי.
בנוסף, לדברי שנהב, "יש לבודד גם את הגג, שכן גג שטוח מקרר בחורף ומחמם בקיץ. את הבידוד ניתן לעשות מחומרים ידידותיים לסביבה, כמו צמיגים או גזרי עץ ממוחזרים. גם הלבנת הגג מונעת התחממות. בגג רעפים כדאי להוסיף פתחי אוורור טבעיים, שיאפשרו לאוויר החם שעולה למעלה להיפלט החוצה בקיץ. בחורף אפשר לסגור את הפתחים. פתחים כאלה יכולים להוריד את הטמפרטורה ב-5-10 מעלות".
בנוסף, אפשר להתקין הצללות לחלונות ולהתקין פרגולות כדי שמעטפת הבניין תתחמם פחות. הרגלים שכדאי לאמץ לשם חיסכון באנרגיה הם הפעלת רדיאטורים לחימום ודוודים על תרמוסטט או טיימר ולכוון את המזגנים לטמפרטורות לא קיצוניות. לדברי פלד, "כל מעלה שמפחיתים בעת חימום או מעלים בעת קירור בעזרת מזגן חוסכת 10% מצריכת האנרגיה".
באחרונה החלו גם חברות המזגנים לייצר מוצרים חוסכי אנרגיה. חברת אלקטרה, למשל, מציעה שימוש בטכנולוגיית Inverter. המזגנים משתמשים בגז ידידותי לסביבה. בחברה אומרים כי המזגנים צורכים עד 30% פחות בהשוואה למזגנים אחרים. מזגן עילי כזה עולה 3,000-9,000 שקל.
חבל על כל טיפה
עוד לפני שבכל העולם התחילו לחשוב בירוק, אנחנו כבר גילינו שצריך לחסוך במים: לסגור את הברז כשמשפשפים את הכלים לפני שטיפה או כשמצחצחים השיניים ולהתקין מכל דו-כמותי בניאגרה. בנוסף, יש להתקין חסכמים על כל ברז. מי שרוצה ללכת רחוק יותר, יכול להפנות את מי המזגנים להשקיה.
בנוסף, אומרת הרן, "כדאי לוודא שלא כל הרחבה סביב הבית תהיה מכוסה באספלט, ושבעיקר מתחת למרזבים ולצינורות של המזגנים תהיה אדמה, שתאפשר למים לחלחל למאגרי מי התהום, במקום להישפך מהאספלט אל הים".
כמו כן, אפשר למחזר את המים שיורדים מהמקלחת ומהכיורים בעזרת התקנת מערכת מיוחדת שלדברי פלד מתאימה בעיקר לבתים פרטיים. "המים מטוהרים בעזרת תהליך ביולוגי ונהפכים ל"מים אפורים", שחוזרים אל הבית ומשמשים להשקיה ולשטיפת הניאגרה". מתקן כזה עולה 8,000 שקל ויותר, אך הוא חוסך ליטרים רבים.
את הפסולת, שמגיעה למטמנות ומשחררת גזים רעילים לאוויר, ניתן לחסוך ולהפוך את חלקה לדשן יעיל לגינה, בעזרת השלכת הפסולת האורגנית למכשיר קומפוסט.
"ככל שהבתים ייצרו פחות זבל להובלה למטמנות, יהיה צורך בפחות מחזורי שינוע של משאיות שבעצמן מזהמות את הסביבה", מסביר פלד, "בנוסף, בריכוזי פסולת גדולים משוחררות כמויות גדולות של גזים רעילים שאינם נספגים באוויר ופוגעים מאוד באיכות הסביבה, ולכן יש להשתדל להקטינם".
לדברי פלד, כדאי מאוד להקפיד לאסוף סוללות ולהשליכן למתקני מחזור, או להפחית את השימוש בהן בעזרת שימוש בסוללות נטענות, מכיוון שסוללות שהושלכו משחררות גם הן גזים רעילים לסביבה.
שינויים בהרגלי הצריכה
לפני רכישת מוצר כלשהו, כדאי לבדוק לא רק את המשמעות הכלכלית המיידית, אלא גם את המשמעות הבריאותית והסביבתית. לדברי הרן, "כשקונים שטיחים או רהיטים, כדאי לוודא שהם אינם מודבקים בדבק שמכיל את החומר form alghyd. החומר הזה פולט חומר מסוכן לבריאות. אם כבר הותקן אצלכם רהיט הכולל חומר כזה, כדאי לאוורר את המקום".
חומרי ניקוי חריפים עלולים לפגוע בתהליך הטיהור הביולוגי של השפכים וכך לגרום לאובדן מים שניתן להשתמש בהם להשקיה (כיום, 70% מהמים חוזרים להשקיה). לדברי הרן, גם מלח אינו מאפשר להשתמש במים לחקלאות, ולכן היא ממליצה למי שמרכך את המים במדיח בעזרת מלח, לחדול מכך או לצמצם את כמויות המלח למען כולם.
"גם שימוש במגרסת אשפה מזיק לטיהור השפכים: למעשה זו גריסה של חומרים שאמורים להגיע למטמנות, אך הם מגיעים למתקני הטיהור וקשה להשתלט על פגיעתם". בטווח הקצר התקנת מערכות חוסכות אנרגיה ומים יכולה להיות יקרה, אך בטווח הארוך הרווח הוא כפול: גם כלכלי וגם מצפוני. בעתיד, כשנסתכל בעיני הדורות הבאים, נוכל לומר להם שעשינו הכל כדי לשמור להם על הכדור.
"ירוק" הוא לא רק קוריוז אלא גם סמל סטטוס: אפשר להפוך את הבית לידידותי לסביבה ואפילו לחסוך בכסף
נורית קנטי
30.11.2007 / 10:59