מינהל התכנון במשרד הפנים ציין החודש חמש שנים להקמתה של הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) והרעיף שבחים רבים על הגוף שנוצר כדי לזרז הליכי תכנון ואישור של פרויקטים גדולים. ואולם על הוועדה נשמעת גם לא מעט ביקורת. כך למשל, אומרים המבקרים, הוועדה אינה דנה בהכרח בתוכניות בעלות החשיבות הרבה ביותר, וחלק גדול מהתוכניות שבהן היא עוסקת הן תוכניות שוליות יחסית להפרדה מפלסית על פסי רכבת.
ביקורת נשמעת גם מצדם של גורמים סביבתיים. אלה טוענים שהות"ל היא ועדה המחויבת לקבל את תכתיבי הממשלה בגלל הרכבה (12 מתוך 15 חברים הם נציגי משרדי ממשלה), ללא אפשרות להפעיל שיקול דעת עצמאי כמו ועדות תכנון רגילות. הם מטילים ספק ביעילותה וחוששים שהיא מערערת את מעמד מוסדות התכנון האחרים בגלל המסלול העוקף שיצרה.
דו"ח מינהל התכנון על פעילות הות"ל הוצג בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה. בפתח הדו"ח מציין ראש מינהל התכנון, שמאי אסיף, שהקמת הוועדה עוררה ביקורת רבה בגלל יצירת המסלול התכנוני העוקף, אך לאחר שהיא כבר הוקמה החליט המינהל להשתמש בה ביעילות. "במלאת חמש שנים אני מאמין כי מטרה זו הושגה במלואה, וכי הות"ל הוכיחה עצמה כוועדה מקצועית, מיומנת ונאמנה בקפדנות למדיניות התכנון הארצית", כתב אסיף.
הליך פעילותה של הוועדה מבוסס על טיפול בתוכניות שהוכרזו כתשתיות לאומיות על ידי ראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים. הוועדה פועלת מול יזם התוכנית, מקיימת הליך בדיקה ואישור ומחזירה את התוכנית לאישור סופי של הממשלה. לאחר מכן מתפקדת הוועדה כרשות רישוי הבודקת את אופן יישום הפרויקט.
עד היום הספיקה הות"ל לדון ב-85 תוכניות, ו-37 מהן כבר אושרו באופן סופי. הוועדה דנה בתוכניות של כבישים, מסילות ברזל, תחנות כוח ומתקני מים. בין הפרויקטים שהוועדה מטפלת בהם: הוספת מסילת רכבת רביעית על ציר איילון והרחבת כביש 1 באזור שער הגיא. מעל מחצית מהתוכניות (48) היו של הפרדה מפלסית במפגשי רכבת וכביש. עבודת הוועדה מתנהלת תוך שימוש נרחב ביועצים חיצוניים מתחומים מקצועיים שונים. הוועדה אינה דנה בתוכניות בנייה למגורים, לאחר שהשדולה הסביבתית בכנסת הצליחה לפני חמש שנים למנוע הכללת תחום זה במסגרת סמכויותיה.
על פי הבדיקה שעשה מינהל התכנון, משך הזמן הממוצע לאישור התוכנית מיום הכרזתו כפרויקט תשתית לאומית ועד לאישור התוכנית על ידי הממשלה הוא כ-18 חודשים. מתוך זה, פרק הזמן שבו מטופלת התוכנית בוועדה הוא 9.5 חודשים. לפי מינהל התכנון, לוחות הזמנים של היזם ושל הממשלה בכל התהליך ארוכים פי ארבעה מאלו של הוועדה במקרה של כבישים, ופי שניים בתוכניות של מסילות ותחנת כוח.
לפי דו"ח מינהל התכנון, הנתונים מוכיחים שהות"ל קידמה פרויקטים לאומיים באופן מהיר ויעיל. היא לא התעלמה משמירה על האינטרס הציבורי וקבעה דיונים רבי משתתפים כדי להציג חלופות שונות לתוכניות.
"הוועדה שמה דגש רב על בדיקת ההיבטים הסביבתיים של כל תוכנית המוגשת אליה", נכתב בדו"ח המינהל. "תסקיר ההשפעה על הסביבה או חוות דעת סביבתית הינם חלק בלתי נפרד מההליך התכנוני מראשיתו. בכל הפרויקטים המטופלים על ידי הוועדה, יועץ סביבה ויועצים מקצועיים נוספים מלווים את העשייה מראשיתה ועד תומה, גם אם החליטה הוועדה על פטור מתסקיר השפעה על הסביבה".
אפילו מבקרי הוועדה ובהם פרופ' ערן פיטלסון מהאוניברסיטה העברית, בעבר יועץ של מינהל התכנון וכיום ראש מועצת הגנים הלאומיים ושמורות הטבע, מסכימים שהות"ל היא כיום ועדה מקצועית ברמה גבוהה. אבל פיטלסון סבור שבוועדה יש כשלים מבניים בעלי משמעות מרחיקת לכת.
לדבריו, "הוועדה היא בעייתית בגלל ההרכב שלה שמבוסס על רוב מוחלט של נציגי משרדי ממשלה, ובעיקר משרדים התומכים בפיתוח", מסביר פיטלסון. "אם הממשלה רוצה להעביר תוכנית לא ראויה, היא תעביר אותה לטיפול הוועדה, ותצליח לאשר אותה בגלל ההרכב. סביר להניח שאם לא היו מוציאים מתחום סמכותה בנייה למגורים, הרי תוכניות כמו היישוב מיכל בגלבוע (שנדחתה על ידי המועצה הארצית עקב פגיעה בטבע, צ"ר) ותוכנית ספדיה (תוכנית הבנייה במערב ירושלים שאותה דחתה המועצה הארצית, צ"ר) היו מקבלות אישור".
כתוצאה מבעיה מבנית זו, טוען פיטלסון, הות"ל עוסקת בעיקר בקוסמטיקה של תוכניות ואת זה היא עושה באופן מקצועי ומעמיק. לדבריו, "הוועדה אינה שואלת שאלות יסוד כמו למה צריך בכלל את התוכנית? למה כביש מסוים או מסילת רכבת מתחילים משום מקום ומגיעים לשום מקום ובכל זאת מוצדק להשקיע בהם?"
פיטלסון מוסיף שמאמצע העשור הקודם עברה מערכת התכנון בישראל ממצב של תכנון על פי מגזרים לתכנון אינטגרגטיווי ונכון יותר, שמתבטא בתוכניות מתאר ברמה הארצית והמחוזית. לדבריו, הות"ל עלולה לערער מערכת זו בכך שהיא מאפשרת לדון בתשתיות באופן נפרד משאר היבטי התכנון. "כיום יש אנשים בוועדה שאכפת להם מהיבטים אחרים והם בודקים איך תוכניות הות"ל משתלבות בהן, אבל מה יהיה כאשר כבר לא יהיו אנשים כאלו בהרכב אחר של הוועדה?", הוא תוהה.
גם המתכננת איריס האן ממכון דש"א לשימור השטחים הפתוחים בחברה להגנת הטבע מעלה ספקות רבים ביחס ליעילות המיוחסת לוועדה. "מה שמכתיב במידה רבה אישור תוכניות הוא לא יעילות הוועדות, אלא עד כמה היזם מעוניין לקדם את התוכנית ועד כמה יש קונצנזוס ציבורי בעדה", היא מציינת.
לדבריה, "יש תוכניות שהות"ל קידמה במהירות, אך עובר זמן רב עד שמאשרים את התכנון המפורט שלהן. יש תוכניות שנתקעו בוועדה לפרקי זמן ארוכים ובהם תחנת הכוח הפחמית באשקלון או כביש 16 בכניסה לירושלים. חלק גדול מהתוכניות שאושרו במהירות הן הפרדות מפלסיות, ולא בטוח שבשביל אישור הפרדות כאלו היה צריך להקים ועדה לתשתיות לאומיות".
האן טוענת שמערכת התכנון הרגילה הולכת ומתייעלת בשנים האחרונות, וכאשר יש תוכניות בעלות חשיבות לאומית הזוכות להסכמה רחבה, היא מאשרת אותן במהירות. הדוגמאות הבולטות לכך הן הליכי האישור המהירים והיעילים של מתקני התפלת מי ים ותוכנית המתאר לאזור ניצנים שנועדה לספק פתרונות מגורים למפוני רצועת עזה.
המערכת הקיימת נפגעת לדברי האן מהקצאת המשאבים הנוטה בבירור לטובת הות"ל, על אף שוועדות אחרות דנות בתוכניות בעלות חשיבות מרחיקת לכת לעתיד התכנון בישראל. בכנס על פעילות הות"ל שערך מכון דש"א לפני כמה שבועות העירה בעניין זה פרופ' ארזה צ'רצ'מן מהטכניון שההבדל בין הות"ל לבין הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה הוא כמו ההבדל שבין הרפואה הפרטית לרפואה הציבורית.
"ברפואה הפרטית הכל יפה מאוד. הרופא מקבל אותנו, אנחנו יכולים להזמין את המקום. מלווים ומובילים אותנו ממקום למקום, וכמובן לא צריך לעמוד בתור. אילו הוועדות האחרות היו נהנות מאותם תנאים של הות"ל, גם הן היו טובות ומהירות".
פיטלסון והאן סבורים שאין לבטל את הות"ל ויש לנצל את היכולת המקצועית שהיא צברה באמצעות הפיכתה לוועדת משנה של המועצה הארצית. כך ניתן יהיה לדון באופן ממוקד בקידום תוכניות בעלות חשיבות לאומית, אך ניתן יהיה להפעיל את מערכת הבקרות והאיזונים של המועצה הארצית שבה הרכב רחב יותר הכולל נציגי ציבור וארגונים חברתיים וסביבתיים.
אסיף התייחס בדברי הפתיחה שכתב בדו"ח מינהל התכנון לכמה מנקודות החולשה של הות"ל. הוא מסכים שיש סכנה בניתוק בין הוועדה למערכת התכנון הארצית, אך לדבריו נקבעו נהלים של תיאום והתייעצות "לשם שמירה על איכותו הטובה של התוצר התכנוני".
לגבי הפגיעה האפשרית במערכת התכנון הרגילה באמצעות יצירת המסלול העוקף של הות"ל כתב אסיף שמינהל התכנון פועל בעקביות ותוך השקעת מאמצים למניעת השחיקה בתפקודם של כלל מוסדות התכנון. בשורה התחתונה, מצא אסיף לנכון לשבח את הוועדה החדשה: "הניסיון המצטבר מפעילות הות"ל מהווה עבור כולנו הוכחה ברורה לאפשרויות וליתרונות ההתייעלות, ויוצר תחרות ברוכה בין מוסדות התכנון כולם".
בעוד שבמינהל התכנון משבחים את פעילות הות"ל עיון לעומק מראה שעיקר הישגיה היו בתחום הפרדת המפלסים
צפריר רינת
30.11.2007 / 11:25