מתקשים להסתגל למציאות החדשה

הטבלה לא משקרת, נוהגים לכתוב במדורי הספורט, אבל בענף ההיי-טק ההגדרות כנראה אינן תואמות את המציאות. בחינה של טבלת 100 חברות ההיי-טק הפרטיות בעלות השווי הגבוה בישראל מראה שהשלכות אירועי פיגועי הטרור בארה"ב, הצניחה במחירי המניות בוול סטריט, קריסת חברת כרומטיס והחרפת המשבר בפעילות הכלכלית בעולם, אינן משתקפות עדיין באופן מלא בהערכות השווי שקיבלו הסטארט אפים בארץ.

נכון, הרשימה שפורסמה בסוף השבוע שעבר על ידי חברת המידע הטכנולוגי דולב את אברמוביץ (D&A) קיצצה בהערכות השווי של יותר ממחצית מהחברות ביחס לשווי שבו ביצעו את הגיוס האחרון שלהן. אבל אם נשפוט את דפוסי הקיצוץ בשווי השוק שביצעו משקיעים זרים לגבי חברות ישראליות הנסחרות בשוקי נאסד"ק, לונדון או הנויר מרקט, אזי היינו צריכים לראות הערכות שווי נמוכות משמעותית של חברות ההיי-טק הפרטיות הגדולות בישראל.

בעוד קרנות ההון סיכון היו מוכנות למכור "בעיניים עצומות" את האחזקות שלהן באותן חברות לפי הערכות השווי של דולב את אברמוביץ, ברור לחלוטין שסבבי גיוסים פרטיים או עסקות מיזוגים ורכישות של אותן חברות הכלולות ברשימה, יתבצעו בחודשים הבאים, אם בכלל, לפי רמות מחירים נמוכות הרבה יותר.

ניקח לדוגמה את מגזר חברות האופטיקה, אחד המגזרים הנמצאים במשבר החמור ביותר כיום בתעשיית ההיי-טק העולמית, על רקע ההאטה החריפה ברכישות ציוד לרשתות תקשורת אופטיות מצד חברות הטלקום. במקום ה-20 ניצבת חברת הסטארט אפ הירושלמית קיארו, שהשלימה גיוס של 100 מיליון דולר לפי שווי חברה של 400 מיליון דולר בספטמבר שנת 2000.

בטבלת המעודכנת השווי הנוכחי שלה קוצץ ב-75% ל-100 מיליון דולר, אבל גם שווי זה נראה מנופח. זאת, אם נתחשב בעובדה ששווי השוק בבורסת לונדון של יצרנית הרכיבים האופטיים הישראלית, באטמ , צנח ב-96% במהלך אותה תקופה לרמת שפל של 133 מיליון דולר. באטמ, בניגוד לקיארו, כבר מוכרת מתגים ונתבים לרשתות תקשורת מתקדמות, והכנסותיה הסתכמו בכ-42 מיליון דולר בששת החודשים הראשונים של 2001.

אפשר להגיד, שבאטמ זו אולי לא הדוגמה הטובה ביותר. אחרי הכל, החברה רשמה הפסד תפעולי של 41.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2001, ויש לה בקופה 33 מיליון דולר מזומן בלבד. אבל אם מניית יצרנית ציוד האינטרנט הגדולה בעולם, סיסקו , איבדה 80% מערכה בשנה האחרונה, מדוע השווי של חברת אופטיקה כמו לייזרקום קוצץ רק במחצית ל-135 מיליון דולר, והשווי של טרליס פוטוניקס הופחת רק ב-31% ל-100 מיליון דולר?

הבעייתיות באמינות של הערכות השווי של חברות ההיי-טק הישראליות מקבלת הוכחה נוספת במקרה של שרלוט'ס ווב. חברת האופטיקה מיוקנעם הוערכה בשווי של 70 מיליון דולר, כשבאותה עת בעלת המניות הגדולה שלה, חברת האחזקות האמריקאית MRV (סימול MRVC), נסחרת בבורסת נאסד"ק בשפל של 209 מיליון דולר, לאחר שמניותיה צנחו בשנה האחרונה ב-96%.

עיוות נוסף קיים בהערכת השווי של חברת הסטארט אפ הישראלית איזיצ'יפ (EZchip Technologies), המפתחת שבבים למעבדי תקשורת במהירויות של 10 ו-40 ג'יגהביט. השווי של החברה קוצץ אומנם ל-70 מליון דולר מ-122 מיליון דולר, השווי בסבב הגיוס האחרון שבו גייסה 22 מיליון דולר, אבל כאשר מניות חברת לנאופטיקס , שאחזקתה היחידה היא 57% ממניות איזיצ'יפ, נסחרות לפי שווי שוק של 24 מיליון דולר, אז כנראה שהמשקיעים האמריקאים מעריכים את איזיצ'יפ בשווי הנמוך ביותר ממחצית מההערכה של D&A.

אותה בעיה קיימת גם בהערכת השווי של חברת סטוראייג'(StoreAge), מפתחת פיתרון לניהול משאבי אחסון ברשת, שדורגה במקום ה-82 ברשימה עם שווי של 50 מיליון דולר. אם נגזור את שוויה של סטוראייג' משווי השוק של חברת IIS (סימול IISL), שלד בורסאי המחזיק ב-39% ממניותיה, אזי יופחת השווי של חברת הסטארט אפ מיוקנעם ל-28 מיליון דולר בלבד.

העובדה שחלק לא קטן מבין החברות הישראליות הנסחרות בוול סטריט לא היה מצליח להתברג ברשימת 100 החברות הפרטיות הגדולות בישראל מבחינת שווי שוק, מצביעה בהכרח על כך שבעוד המשקיעים בבורסות ברחבי העולם התאימו את הערכות השווי של חברות לסביבה עסקית של מיתון עולמי, הרי שבחברת D&A עדיין מתקשים להסתגל למציאות החדשה.