נכשלו בכל התחזיות

אירוע השנה שעברה בשוק הטכנולוגיה והתקשורת היה כמובן קריסת השוק. מטעמי פשטות ופשטנות נהוג לומר שהגורם לקריסה היה קריסת שוק ההון, שמימן עד לנפילתו את חלומות הטכנולוגיה. אבל האמת מורכבת קצת יותר. שוק ההון קרס מפני שהתברר כי המערכות החדשניות אינן עובדות כפי שציפו מהן. הטכנולוגיה שעליה נבנו המודלים העסקיים היתה במקרים רבים משאלת לב או חזון, ולא מוצר בהישג יד.

לבעיות הידועות במרבית המדינות נוספה בעיה מקומית של טיפול השלטונות בשוק התקשורת. השלומיאליות הפקידותית לא גרמה לנפילת השוק, אבל היא מנעה מהמשק הישראלי אפשרויות לניצול הגאות. מלחמות פקידים מוזרות עיכבו את הפרטת בזק בשיא הגאות ומנעו מהממשלה הכנסה הנאמדת ב-2 מיליארד דולר. מאבקי כוח וכסף של פקידים במשרדי האוצר והמשפטים טירפדו מהלך של חברות הכבלים של גיוס מאות מיליוני דולרים לצורך מימון בניית רשת תקשורת מתחרה לבזק.

עיון במצגות שערכו ראשי משרד התקשורת בשנתיים האחרונות מגלה שראשי המשרד נכשלו כמעט בכל תחזיותיהם. בכמה מהמקרים לא הבינה הנהלת המשרד את מצבה של הטכנולוגיה, במקרים אחרים היתה זו הבנה בלתי מספקת של המודלים הכלכליים והאפשרות ליישמם בישראל. והיו גם טעויות בהערכת לוח הזמנים.

בחינת המצגות שערך משרד התקשורת בשלוש השנים האחרונות, והנאומים שנשאו שרי התקשורת, מגלה כי המשרד קיבל החלטות מרכזיות בלא שערך עבודת מחקר בנושאים שעל הפרק או הזמין עבודה ממקור חיצוני. נתונים ותחזיות שסיפק המשרד התבססו על מקורות מאולתרים וקלים יחסית להשגה. הנתונים המוצגים כעובדות בדוקות במצגות נלקחים לעתים מפרסומים שמקורם עלום, מידע שמסרו בעלי עניין או ביקור חטוף ביריד בינלאומי.

כך, גרף של התפתחות הביקוש לאינטרנט הסלולרי לעומת האינטרנט הנייח נלקח למצגת מנכ"ל המשרד מנתונים שסיפקה יצרנית המערכות הסלולריות אריקסון. ומכאן קצרה הדרך להערכת יתר של טכנולוגיית האינטרנט הסלולרי. ידיעה עיתונאית על מגעים עם חברת התקשורת וינסטאר (Winstar) להקמת פרויקט תקשורת פנים-ארצית בישראל, תמכה בכוונת משרד התקשורת להכניס לשוק הישראלי שלושה או אפילו ארבעה מפעילים חדשים. בדיקה מדוקדקת יותר היתה מגלה שלווינסטאר אין כוונות להשקיע בישראל. החברה היתה נתונה בעת הפרסום בקשיים והתמוטטה זמן קצר לאחר מכן.

עבודת מחקר טכנולוגית וכלכלית היתה עשויה לשנות את מדיניות משרד התקשורת לגבי הכנסת מתחרים חדשים בתחום התקשורת הפנים-ארצית, וחוסכת מהמשרד את הפארסה המתמשכת של ניסיון לפרסם מכרז על שלוש חבילות תדרים לפני שנמצאו קונים אפילו לחבילה אחת. הציטוטים המובאים להלן נלקחו מהרצאות כתובות וממצגות שערכו מנכ"ל משרד התקשורת ושרי התקשורת באירועים פומביים וסגורים:

"ענף התקשורת הפנים ארצית ייפתח לתחרות במחצית השנייה של 1999" (מנכ"ל משרד התקשורת דני רוזן, מארס 99').

עד היום אין תחרות בתחום התקשורת הפנים ארצית, אבל "פתיחת שוק התקשורת לתחרות" הוכרזה מחדש מדי שלושה חודשים.

"אם קצב החיבור לאינטרנט ימשיך ויגדל בקצב דומה לנוכחי עד שנת 2003, מספר המחוברים לרשת ישתווה למספר תושבי מדינת ישראל" (שר התקשורת בנימין בן אליעזר, אוגוסט 99').

מספר הגולשים נאמד היום ב-1.5 מיליון. גופים חברתיים וכלכליים מותירים את הגישה לאינטרנט רחוקה מהישג ידה של מרבית האוכלוסייה. הדיבורים על סגירת "הפער הדיגיטלי" לא הניבו עד כה צעדים מעשיים.

"בזק בינלאומי הכריזה על השקעה של מיליארד וחצי דולר (שייתכן שתגדל ל-15 מיליארד דולר) בכבל אופטי תת-ימי... יורוקום הכריזה על השקעה של כמיליארד דולר בתשתית רשת IP על בסיס רשת LMDS. פרטנר אורנג' הכריזה על GPRS/WAP בקרוב" (רוזן, נובמבר 99').

בזק בינלאומי מעולם לא תיכננה השקעות בהיקף כזה, פשוט מפני שאינה מסוגלת לבצע אותן. עד היום לא השקיעה החברה במיזם תקשורת בינלאומי, וספק אם תשקיע אי פעם. מיזם התקשורת של יורוקום אינו צפוי להתממש, פרטנר לא פיתחה שירותים על בסיס WAP ולא הכריזה עד היום על מערכת GPRS , כלומר, אינטרנט מדור 2.5.

"עד לאחרונה סברו רוב המומחים בענף כי התחרות תתקיים בין שני סוגי תשתית, רשת בזק ורשת הכבלים, אך ככל שאנחנו מתבוננים על התהליכים המתפתחים בשוק ועל הטכנולוגיות החדשות, אנו רואים שיש כאן הזדמנות למנוע היווצרות דואופול, כפי שחששו רבים, מכיוון שניתן להיווכח כי למשבצת ה'שחקנים' מצטרף שחקן חדש, והוא הרשת האלחוטית רחבת הפס" (בן אליעזר, 13 בדצמבר 99').

השחקן החדש עדיין מתמהמה. היום ברור כי לא ניתן להקים מערכת מתחרה לבזק על בסיס גישה אלחוטית, ומדובר בפתרון ביניים לאזורים מסוימים.

"טכנולוגיית ADSL אשר חברת בזק החלה כבר בניסויה מאפשרת רוחב סרט של עד 8 מגה-ביט לשנייה לכל לקוח של חברת בזק... טכנולוגיית ה-LMDS תהיה זמינה זמן מה לאחר חתימתי על תקנות בזק שיאפשרו את פתיחת שוק התקשורת הפנים-ארצי לתחרות... בסוף שנת 2000 נפרסם מכרזים לרישיונות לשימוש בתדרים ליישום דור שלישי בטלפון סלולרי (בן אליעזר, כנס איגוד האינטרנט הישראלי, פברואר 2000).

משתמשי ה-ADSL היו שמחים לקבל עשירית מקצב הגלישה שהבטיח בן אליעזר. בפועל הם מקבלים פחות מ-5%. תקנות בזק נחתמו בספטמבר 2000. טכנולוגיית הגישה האלחוטית, LMDS, עשויה להיות זמינה בישראל במהלך שנת 2002.

"בתערוכת סביט נטלו חלק כמאה חברות ישראליות... וכולם מדברים על WAP. מכאן ניתן ללמוד שמהפכת האינטרנט הסלולרי או-טו-טו פה" (בן אליעזר, 14 במארס 2000).

מהפכת ה-WAP לא הגיעה לכאן, וגם לא למקומות אחרים.

"מאוד משמח אותי לראות את מאות המהנדסים בחברות ההיי-טק, המציבים אותנו על מפת הידע והתקשורת העולמית, אבל מעציב אותי כי בסיורי הרבים בתעשיית ההיי-טק מתלוננים מנהלי החברות על מחסור בכוח אדם מקצועי ומהנדסים. אני לא רוצה להביא מהנדסים מהודו או מקפריסין" (בן אליעזר, יוני 2000).

לא רוצה? לא צריך!

"פירות התחרות בשוק התקשורת יגיעו לצרכנים בכל חלקי הארץ... בתוך 24 חודשים צפויים לפעול בשוק התקשורת הפנים