רובינשטיין: "בנק יהב לא ינכה מס במקור מלימודי מינהל עסקים של עובדיו"

מצבם של עובדי בנק יהב השתפר כתוצאה מלימודי מינהל עסקים באופן כללי, אך תארים אלה אינם חיוניים לביצוע עבודתם; לכן לא יוכל לנכות מס במקור בגין הוצאות אלה. כך קבעו בשבוע שעבר שופטי בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן ואליעזר ריבלין.



44 מעובדי בנק יהב יצאו ללימודים, רובם בתחום מינהל עסקים, במימון הבנק. השאלה היא אם הבנק יכול לנכות מס במקור בגין הוצאה זו. בית המשפט המחוזי בירושלים סבר שניתן לראות את הוצאות הלימודים כחלק מההוצאה הכללית של הבנק. בהחלטה נאמר כי ועדה בחנה כל מקרה לגופו ואישרה את הלימודים הנדרשים לביצוע התפקיד של כל עובד.



סעיף 2 לפקודת מס הכנסה מונה את מקורות ההכנסה השונים המשמשים להטלת מס. אחד הסעיפים דן ב"כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו". בית המשפט העליון קבע כי יש לבחון את ההטבה באמצעות שני מבחנים: האם טבע התפקיד מצריך את התואר האקדמי ("טובת ההנאה") והאם ההטבה גורמת לעובד הנאה ניכרת.



השופט רובינשטיין הדגיש כי לימודים אקדמיים, ככל לימוד, הם לתועלת הלומד ומוסיפים לאישיותו והרחבת אופקיו. לפיכך, הסביר כי בחר המחוקק לבטא את ההכרה באמצעות נקודות זיכוי ולא בדרך של ניכוי.



בעניין, אמר רובינשטיין כי רוב העובדים בחרו ללמוד תואר ראשון או שני במינהל עסקים. לדבריו, לימודים אלה אמנם יכולים לסייע לעובד הבנק, אך אין לראות את התואר האקדמי, כשלעצמו, כמקיים את הזיקה הנדרשת בינו לבין משרת העובד. רובינשטיין טוען כי יש לבחון את עבודת העובד באופן אוביקטיווי. הוא מזכיר כי גם הבנק עצמו מסכים כי מי שלמד מקצועות כמו אנתרופולוגיה או גיאוגרפיה, הוצאתו אינה מוכרת לצורכי מס.



באופן עקרוני, נאמר בפסיקת רובינשטיין כי לימודים אלה מקנים מעמד בשוק העבודה ו"איתות" על טיבו של העובד. במקרה של עובדי הבנק, סיכם השופט, התואר האקדמי אינו חיוני לביצוע התפקיד. התואר האקדמי, פירט, שיפר את מצבם של העובדים גם מחוץ לעיסוק הספציפי.(עא 3501/05)