קבוצת ידעה לתפוס את גל הבריאות והנאה מהחיים, ולגלוש עליו במיומנות עד לכיסו של אחרון לקוחותיה. אולם מתברר כי הקבוצה החמיצה את הגל השני שבא מיד בעקבותיו, שגם הוא קשור באיכות חיים וזוכה לעניין ציבורי הולך וגובר - איכות הסביבה. בעוד הקבוצה מציפה את הציבור
במידע על כל מוצר חדש, בריא ומענג שמגיע למרכולים ממתקני הייצור שלה, בעניין איכות הסביבה פחות ניכרת ההקפדה על דיווח מפורט.
ספק אם ניתן לייחס לראשי החברה, שפועלים יחד כמכונה משומנת, טעות ניהולית. לא מן הנמנע, שבעלת השליטה בקבוצה, עפרה שטראוס, והמנכ"ל המיומן והמוערך, ארז ויגודמן, העדיפו, כמו חברות רבות אחרות, להיצמד להוראות החוק ולהסתפק בדיווח מינימלי בתחום.
איש אינו טוען כי שטראוס עוברת על החוק ומזהמת את הסביבה. אולם, הדיווח החוקי המוגבל מעלה תהיות, עד כמה החברה דואגת לאיכות חיינו גם בתחום איכות סביבה. תהייה נוספת עולה מכיוון המשקיע הסביר, שרוצה לתרום בהשקעתו לשמירה על הסביבה, ומתקשה לקבל החלטה על בסיס הדיווחים החלקיים של שטראוס.
השפעה מהותית על הרווח
השפעת הדיווח המפורט בנושאי איכות סביבה על המשקיע, ירוק או לא, מהותית. מומחים בתחום מעריכים כי הוצאות חברה גדולה בגין השקעות בתהליכי איכות סביבה יכולות להגיע למאות מיליוני שקלים, והוצאות בגין תביעות משפטיות יכולות אף הן להשפיע לרעה על השורה התחתונה של הרווח וההפסד.
מבין 25 חברות בורסאיות גדולות, שעמותת אדם, טבע ודין בחנה את הדיווחים שלהן לבורסה לסיכום 2006 בתחום איכות סביבה, הגיעה שטראוס למקום ה-23, הישג לא מחמיא במיוחד.
לא נראה כי קבוצת שטראוס מכירה בצורך בדיווח סביבתי מקיף כחלק מהמידע למשקיע", ציינה העמותה. "תעשיית מזון כמו שטראוס עשויה לסכן את הסביבה בתחום האוויר והשפכים, ויש לתת ביטוי מקיף בדו"ח לעניין הסיכונים הסביבתיים והפעולות להפחתת הזיהום", הוסיפו מחברי הדו"ח.
כיוון שסביר מאוד ששטראוס לא ביצעה כל עבירה, נראה שהבעיה נעוצה בחוק עצמו, שמאפשר התחמקות מדיווח סביבתי מפורט. מכיוון שאין חקיקה שמחייבת דיווח פרטני לבורסה בתחום, המדד היחיד למה שראוי שידווח מובא בשלב זה על ידי עמותת אדם, טבע ודין. זו בחנה את המצב במדינות מפותחות אחרות והפיקה לפני שנה את הדו"ח הראשון שלה על בסיס דיווחי 2005 לבורסה, עם המלצות לתיקונים. עם זאת, מעטות החברות שתיקנו את הדיווח שלהן על פי ההמלצות שנה לאחר מכן.
שטראוס אינה חברת המזון היחידה ברשימה. במקום טוב ממנה, אם כי עדיין לא מחמיא, נמצאת , בשליטת ומשפחת פרופר, שהגיע למקום ה-15. רק לפני כשבוע אמר מנכ"ל החברה, גזי קפלן, כי "הרצון שלנו לפעול... תוך דאגה אמיתית לבריאות הציבור, לא הוכיחה את עצמה". דבריו של קפלן נאמרו אמנם בהקשר אחר, אך לפי דו"ח העמותה, גם בנוגע לדיווח על נושאי איכות הסביבה אסם אינה מוכיחה את עצמה.
"בדומה ל-2005, אסם מציגה דו"ח ברמה נמוכה וללא שיפור משמעותי ב-2006. כאחת מיצרניות המזון הגדולות בישראל היינו מצפים למצוא בדיווח של חברת אסם פירוט רב יותר והתיחסות מעמיקה יותר לנושאים הסביבתיים", כתבו מחברי הדו"ח. גם ופרוטרום הפועלות בתחום המזון אינן מקבלות ציונים לשבח, וכמוהן גם חברות מתחום הכימיה כ וה, או ר.ה מתחום האלקטרוניקה.
לשפר את מנגנון הדיווח
מעניין יהיה לראות איך תגיב הנהלת הבריטית, כשתקרא את הציון שקיבלה חברת הישראלית בנושא איכות סביבה. ספק אם זהבית יוסף, מנהלת אייפקס ישראל, ואיש העסקים חיים סבן ספגו אי פעם ביקורת כל כך נוקבת בתחום שחשיבותו בעיני ציבור הלקוחות נמצאת בנסיקה.
"על אף גודלה ועיסוקיה, ברי כי בזק אינה סבורה שיש בינה ובין הסביבה דבר וחצי דבר", נכתב בדו"ח. "לא נראה כי החברה תופסת את השפעתה על הסביבה כמהותית כלל, ונושא הסיכונים הסביבתיים שבפעילותה הם ממנה והלאה. נראה, כי 'מספר אחד באינטרנט המהיר' זוחלת לאט מאוד בכל הנוגע לאימוץ סטנדרטים סביבתיים במאה ה-21".
בעמותת אדם, טבע ודין לא אהבו במיוחד את הדו"ח של . בפרק איכות הסביבה לא פירטה החברה את החריגה במהלך 2006 בהזרמת שפכים לנחל הקישון, עליה ניתן היה ללמוד מרשות נחל הקישון. עם זאת, בפרק גורמי הסיכון פירטה החברה, כי אם תחוייב בפיצויים בסכומים מהותיים בעניינים המשפטיים שלפניה, עלול הדבר להשפיע לרעה בצורה מהותית על עסקיה.
עשר החברות בתחתית הרשימה כוללות את , , שטראוס, , בזק, ר.ה טכנולוגיות, אבנר חיפושי נפט, גדות ביוכימיה, המפעלים הפטרוכימיים, פרוטרום תעשיות ואסם.
רשימת החברות שאיכות הדיווח שלהן בנושאי איכות סביבה היא הטובה ביותר מתחילה , שדאגה ליישם את המלצות הדו"ח הקודם של אדם, טבע ודין. אחריה נמצאות ו. ברמה בינונית ומטה של דיווחים, תוך שהן זוכות לנזיפות מהעמותה, נמצאות , , , חברת חשמל, , כימיקלים לישראל, , מעיינות עדן, , ובתי הזיקוק.
"מהדו"חות השנתיים של חברות ציבוריות עולה כי החברות אינן נותנות מידע מספק למשקיע", אמרה ציפי איסר איציק, מנכ"לית אדם, טבע ודין. "החוק מתפרש על ידי החברות בדרכים מגוונות ולרוב הן אינן מדווחות על הסיכונים הסביבתיים שיוצרת פעילותן. יש אפילו חברות שאינן כוללות בדו"ותיהן פרק על איכות סביבה", הוסיפה. לדבריה, רשות ניירות ערך והמשרד להגנת סביבה צריכים לשפר את מנגנון הדיווח בתחום.
למה איכות דיווח חשובה?
"ההנחה שלנו היא שהמשקיע מקבל החלטות על סמך מידע שהוא מקבל בדו"חות הכספיים. כדי שההחלטה שלו תתבסס על מידע כלכלי מלא, נדרש גם מידע על איכות סביבה. אם חברות לא מספקות מידע סביבתי המשקיע לא יכול להתחשב בו ואז המסחר לא מגלם סיכונים סביבתיים, שיש להם השלכות פיננסיות על החברה, כמו השקעות צפויות או תביעות עתידיות".
מניסיונכם, חוסר דיווח מספק זו דרך להעלים בעיות בתחום?
"יש יותר מאינדיקציה שחברות שיוצרות זיהומים סביבתיים ולא מכניסות מידע מפורט לדו"ח הכספי, הן חברות שיש להן מה להסתיר. כמו החברה שזיהמה את נחל הקישון (גדות ביוכימיה; א"ק), שהעניין לא הופיע בדו"חות שלה".
מה אומרת על כך רשות ניירות ערך?
"הם אומרים שהם קרובים לפרסם הנחיות לגבי דיווח סביבתי. לפי דו"ח ברנע חברות חייבות לפרסם את זה, אבל אף אחד לא יודע מהו הפירוט הנדרש. ביקשנו מהרשות לפרסם הנחיות וכבר שנתיים אנחנו שומעים שזה בדרך. נדמה לי שמונחת להם טיוטה על השולחן, אבל מתי ההנחיות יפורסמו זו שאלת מיליון הדולר".
שטראוס, אסם, מי עדן, בזק, בז"ן ופטרוכימיים - בין החברות שלא מפרטות על השפעות פעילותן על איכות הסביבה
אורה קורן
2.12.2007 / 20:49