אחד הדברים המרגיזים באובדן ארנק הוא שלצד ההפסד הכספי צריך להתחיל בשרשרת ארוכה של הוצאה מחודשת של מסמכים ותעודות. י' לא סתם איבד את ארנקו: הוא נשדד על ידי שלושה בחורים שחטפו בכוח את תיקו.
י' התקשר מיד לחברת האשראי שלו כדי לבטל את הכרטיס שלו. המוקדן בצדו השני של הקו הודיע שהכרטיס בוטל ושכרטיס חדש יישלח בתוך ארבעה ימים בדואר. האחראי על הזמנת ומשלוח כרטיס האשראי של י' הוא הבנק שבו מנוהל חשבונו - דיסקונט.
י’ המתין לכרטיס, אך זה לא הגיע גם בתום שבועיים. לאחר שבועיים יצרו עם י' קשר מהבנק וטענו שהכרטיס, שנשלח אליו בדואר, חזר. מהבנק ביקשו ממנו את כתובתו העדכנית וטענו שהכרטיס יגיע בתוך יומיים לכתובת שנתן.
כאשר ביקש לקחת בעצמו את הכרטיס מסניף הבנק, נאמר לו שזה בלתי אפשרי מכיוון שהכרטיס נשלח ישירות ממשרדי חברת האשראי ללקוח, ולא דרך הבנק. י' נאלץ להמתין, אך הכרטיס עדיין לא הגיע. לאחר שבוע יצר קשר עם הבנק, ושם נאמר לו שהכתובת שסיפק אכן רשומה אצלם, אך הכרטיס לא נשלח. מדוע? הם אינם יודעים.
בבנק הציבו בפניו שתי אפשרויות: לשלוח את הכרטיס לכתובת כבקשתו, תהליך שייקח 14 יום, או לשלוח את הכרטיס לסניף בנק דיסקונט לבחירתו בתוך שלושה ימים. והרי זה מה שרצה מלכתחילה, אף שהתבשר כי הדבר לא אפשרי.
י' בחר באופציה השנייה והתייצב בסניף הבנק כדי לקבל את הכרטיס, ואכן הכרטיס חיכה לו שם - כארבעה שבועות לאחר פנייתו הראשונה - ואולם את הכרטיס הוא קיבל ללא הקוד הסודי שיאפשר לו למשוך עמו כסף מהכספומט. כשביקש לקבל את הקוד הסודי נאמר לו שהקוד יישלח אליו בדואר.
י', שמאס בכך שדיסקונט לא ממש לוקחים אותו אישית, פנה אלינו: "לא מספיק שבן אדם מוכה ונשדד, גם הבנק צריך להתעלל בו? כששאלתי את הפקידה האחרונה שעמה דיברתי מהו ההיגיון של השיטה, היא הסבירה לי שהכרטיס מוגן ושאי אפשר להשתמש בו עד שיופעל. זה לא ממש מייצר אמון בשיטה".
מבנק דיסקונט נמסר בתגובה: "ככלל, תהליך הנפקת כרטיס אשראי שאבד ושחזור הקוד הסודי אורך ארבעה ימי עסקים, ובסופם הכרטיס נשלח לבית הלקוח ומונע ממנו את הטרחה להגיע פיסית לסניף הבנק. לצערנו, הלקוח נקלע לשורה של תקלות בתהליך שמקורן בדיווח שגוי של כתובת המגורים. אנו מתנצלים על המקרה ועל עוגמת הנפש שנגרמה ללקוח".
הנשדדת וגם טורטרת?
אביבית שיין
3.12.2007 / 9:34