בית המשפט הורה לגיא וייסמן - לשעבר משנה למנכ"ל הראל - להשיב לכתב האישום נגדו

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה השבוע לגיא וייסמן, לשעבר המשנה למנכ"ל בית ההשקעות , להשיב לאישום נגדו, ודחה את טענתו כי יש למחוק את כתב האישום נגדו.



כתב האישום נגד וייסמן הוגש במאי השנה. וייסמן נאשם, בין היתר, ברישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות על חוק הלבנת הון.



על פי כתב האישום, החל משנת 2003 ועד למעצרו, הציע וייסמן למכריו לפתוח חשבונות בבית ההשקעות הראל בשותפות עמו, כאשר וייסמן הוא זה שינהל את החשבונות ויישא בהפסדים אם יהיו. על פי כתב האישום, וייסמן קיבל את חלקו בגין "שירותיו" בדרך כלל במזומן.



וייסמן, המיוצג על ידי עו"ד ילון הכט, טען בבית המשפט כי לפי החוק נשללה ממנו זכות היידוע - לפיה חייבת התביעה להודיע לחשוד בפשע שחומר החקירה בעניינו הועבר לתביעה - משום שבעת הגשת כתב האישום נגדו היה נתון במעצר. לטענתו, עובדה זו אינה פוטרת את התביעה מהחובה להעמיד לרשותו 30 ימים לשם הצגת טענותיו כנגד כתב האישום העתידי, ומשלא עשתה כן, יש למחוק את כתב האישום.



עוד טען וייסמן, כי כתוצאה מהעובדה שהוא נתון במעצר מאז פתיחת החקירה ועד תום ההליכים, נפגעת במיוחד יכולתו להתגונן. עוד נטען, כי כתב האישום מקיף מערכת גדולה של פרשיות פעילות כלכלית סבוכה ומורכבת הנדלית מתוך חומר חקירה הכולל אלפי מסמכים, בעוד שהמציאות במתקן המעצר אינה מאפשרת התכוננות ראויה למשפט. לכן, טען, יש לשחררו ממעצרו ולבטל את ההליך הפלילי נגדו.



השופט ד"ר עודד מודריק דחה את טענת וייסמן כי הוא זכאי לזכות טיעון. "משהוגש כתב אישום נגד חשוד בעת היותו נתון במעצר, לא תישמע טענת הנאשם שזכות הטיעון שנקבעה בחוק הופרה לגביו", ציין השופט.



לדברי השופט, לא זו בלבד שאין מקום למחוק את כתב האישום לשם מימוש זכות הטיעון של הנאשם, אלא שגם אין מקום להורות לתביעה לאפשר קיום "שימוע בדיעבד". זאת, משום שוייסמן השתהה ולא ביקש את הדבר תוך שלושה חודשים מהגשת כתב האישום.



באשר לטענת וייסמן בדבר ההגבלה על יכולתו להתגונן, הסכים השופט כי "האפשרויות הנתונות לנאשם ולסנגורו רחוקות מלהיות מיטביות ואין להשוותן לאלה שהיו עשויות להתקיים בידיהם אילו היה הנאשם משוחרר". עם זאת, קבע השופט כי אין בכך לגרום לביטול ההליך הפלילי. "אם יש אמת באישומים, הדעת אינה סובלת שמי שפשע בהם ייצא נשכר רק משום שהנסיבות מחייבות את החזקתו במעצר".



לדעת השופט, שאלת ההשלכה של המעצר על יכולת ההתגוננות של וייסמן צריכה לשמש את שיקולי בית המשפט המחליט על המעצר, ולא כטענה מקדמית שתכליתה לגרום למחיקת כתב האישום (פ 40138/07).