האם אתה חכם יותר מקוף בן 5?

השימפנזה איומו, שמגדל הפרופ' היפאני טצורו מאצוזאווה, למד כבר לפני כמה שנים להשתמש במחשב. במכון לחקר הקופים באוניברסיטת קיוטו, שבו הוא נולד, יש לו מחשב מיוחד עם מסך-נגיעה, ובעזרתו הוא מבצע פעולות שונות שמלמד אותו הצוות. כתגמול על ההצלחה, הוא מקבל חופן של צימוקים.



www.pri.kyoto-u.ac.jp/aiאיומו הוא בן לשושלת של שימפנזים מלומדים: אמו, שקיבלה את השם איי, החלה כבר לפני 30 שנה ללמוד פעולות חישוב פשוטות ויכולות לשוניות. בנוסף, היא גם עוסקת באמנות: באתר האינטרנט שלה, www.pri.kyoto-u.ac.jp/ai, מוצגת גלריה של ציורים שהיא ובני משפחתה ציירו.



במשך השנים האחרונות, הוכיחו איומו, איי ובני משפחתם מגוון רחב של יכולות, שנחשבו בעבר ייחודיות לבני האדם. ברוב המקרים, מצאו החוקרים שיכולות שונות שקיימות אצל המין האנושי, כגון ארגון חברתי, תקשורת לשונית, ביטוי רגשות, אמנות והכנת כלים, קיימות אצל הקופים באופן ראשוני וגולמי יותר. אך תוצאות הניסוי שפורסמו אתמול בכתב העת המדעי "Current Biology" על ידי הפרופ' היפאני, הרשימו גם את החוקרים עצמם. הם גילו שלשימפנזים צעירים יש זיכרון טוב יותר לטווח קצר מאשר לבן אדם ממוצע.



זיכרון צילומי



בשלב הראשון של הניסוי החדש, שהחל כבר בתחילת העשור, למדו איומו ושני קופים צעירים נוספים בני חמש, יחד עם אמותיהם, לזהות את הספרות מ-1 עד 9, והפנימו את סדר המספרים והקשר בינם לבין כמויות שונות של פריטים. בשלב הבא, הוצגה לשימפנזים משימה מסובכת לא פחות: משחק זיכרון ממוחשב.



הספרות השונות הוצגו למשך פרק זמן קצר על פני נקודות אקראיות במסך המחשב. בכל פעם, אחרי שהספרות נעלמו, נותרו על המסך ריבועים ריקים. השימפנזים התבקשו לגעת במהירות בריבועים, לפי סדר הספרות שהופיעו עליהם קודם.



הצלחה במשחק זיכתה את השימפנזה בחצי צימוק. אבל בשיחה עם "הארץ" הסביר החוקר מאצוזאווה כי מה שמניע את הקופים הוא לא האוכל שהם מקבלים: "אנחנו נותנים להם חתיכה זעירה של תפוח וחצי צימוק בתור תגמול, אבל הם לא צריכים אוכל כדי לרצות ללמוד".



אחרי שהתאמנו במשך כמה חודשים, השימפנזים הצעירים ביצעו את המשימה במהירות, גם כאשר הספרות הופיעו על המסך לפרק זמן קצר במיוחד. בדרך כלל, ביצועיהם של השימפנזים הצעירים היו טובים יותר מאלה של האמהות. אך להפתעתם של החוקרים, הם עשו זאת מהר יותר מסטודנטים שהשתתפו בניסוי. הסטודנטים התקשו לזכור את סדר המספרים כשהספרות הוצגו להם למשך פרק זמן קצר משנייה, ואילו לשימפנזים הספיק מבט מהיר על המסך כדי לבצע את המשימה בהצלחה. לדברי החוקרים, יש לשימפנזים זיכרון צילומי - יכולת יוצאת דופן לזכור צורה מורכבת, שקיימת אצל מס' מצומצם של בני אדם, בעיקר בגיל הילדות.



"ישנם עדיין רבים, בהם ביולוגים, שחושבים שבני האדם עולים על השימפנזים בכל היכולות הקוגניטיוויות", אמר הפרופ' מאצוזאווה, "עכשיו הראינו בפעם הראשונה שלשימפנזים צעירים יש יכולת יוצאת דופן לזכור - טובה יותר משל בני אדם מבוגרים שנבחנו באותם תנאים. אני בטוח שהיכולת לזכור מספרים היא רק מרכיב אחד באינטליגנציה מרשימה וגמישה שיש לשימפנזים צעירים".



המחקר בנושא זיכרונם של השימפנזים הוא האחרון מבין שורות מחקרים שהתפרסמו בתקופה האחרונה, המצביעים על כישורים שבהם מחזיקים קופי האדם, שלא היו ידועים בעבר. כבר לפני כמה עשורים, הוכיחו בדיקות ד-נ-א שהשימפנזים זהים לבני האדם ביותר מ-95% מהגנים שלהם (ולטענת חוקרים אחדים, ב-99% מהגנים).



בחודש שעבר, פורסם מחקר נוסף המפריך את האמונה שחיות פועלות רק לפי דחפים ואינן יכולות לדחות סיפוקים. במחקר, שבוצע ע"י מכון מקס פלאנק בגרמניה, בדקו החוקרים כמה זמן מוכנים בני אדם ושימפנזים רעבים להמתין למנת מזון מתוק (ענבים לקופים, פופקורן לבני האדם). המשתתפים בניסוי היו מודעים לכך שיש שתי אפשרויות: לקבל מידית כמות קטנה של אוכל, או להמתין עוד שתי דקות ולקבל כמות גדולה יותר (עוד ארבעה חצאי ענבים לקופים). הממצאים הראו שבממוצע, השימפנזים היו סבלניים יותר והפגינו שליטה עצמית רבה יותר מבני האדם שהשתתפו.



"גילינו שחיות מסוימות יכולות להיות סבלניות להפליא, ואילו בני אדם מסוימים עשוים להיות אימפולסיוויים במיוחד, כשמדובר על השגת מזון", כתבו החוקרים. מחקר אחר, שהתפרסם ביוני, מצביע על קיומה של התנהגות אלטרואיסטית אצל שימפנזים - שמסייעים לפרטים אחרים מבני מינם גם אם הדבר אינו גורר כל תועלת או הנאה.



עד שנות ה-60, סברו המדענים ששימפנזים כלל לא מסוגלים להשתמש בכלים. אמונה זו הופרכה על ידי חוקרת השימפנזים הבריטית ג'יין גודול, שחיה שנים רבות בקרב שימפנזים בטנזניה. היא גילתה שהקופים יודעים להשתמש במקלות כדי להוציא טרמיטים מקניהם. בתחילת השנה, התגלתה אצל שימפנזים בסנגל התנהגות מפתיעה עוד יותר: התברר שאוכלוסייה מסוימת של הקופים למדה ליצור חניתות פשוטות מענפי עץ שאותן חידדו באמצעות שיניהם, כדי לצוד קופים קטנים יותר, מסוג גלגו.
במקביל, ארכיאולוגים בחוף השנהב גילו שרידים של כלי אבן שהוכנו ע"י ציוויליזציה של שימפנזים לפני 4,300 שנה, כדי לפצח אגוזים. ממצאים אלה מוכיחים שלקופים יש מנהגים והרגלים שונים, ולמעשה, הם מסוגלים לפתח תרבות.



למרבה הצער, במקביל למחקרים אלה מתפרסמים דו"חות רבים עוד יותר על הירידה במספרם של השימפנזים באפריקה, בשל ציד והרס שנגרמים לסביבתם הטבעית. עד לפני 40 שנה, חיו באפריקה כמיליון שימפנזים, וכעת המספר קטן כמעט פי עשרה. אוכלוסיות רבות של שימפנזים במרכז אפריקה חיות באזורים שבהם מתחוללות מלחמות, או שנתונים למרותן של מיליציות וכנופיות חמושות.



מצב זה הופך את ההגנה על המין למסובכת עוד יותר. אחת המדינות העיקריות שבהן יש עדיין אוכלוסייה של כמה אלפי שימפנזים היא אוגנדה. אלא שבחודש שעבר, דיווחו הרשויות במדינה על ירידה משמעותית במספרם של הקופים בכמה מהשמורות, ככל הנראה עקב ציד. וכך, בעוד השימפנזים במעבדות החוקרים מעוררים השתאות בשל מגוון כישוריהם, ממשיך האדם להשמיד את השימפנזים שבטבע, בקצב שעשוי להביא להכחדתם המוחלטת בתוך כמה עשורים.