לאחר שגייס 30 מיליון דולר - הסטארט-אפ פלקסלייט נסגר; 25 עובדיה יפוטרו

חברת הסטארט-אפ הישראלית פלקסלייט (Flexlight) נסגרה ו-25 עובדיה פוטרו. פלקסלייט נחשבה לאחת ההבטחות הגדולות בעולם ההיי-טק הישראלי. החברה פיתחה פתרונות תקשורת בטכנולוגיה הקרויה GPON, שנועדה לפתוח את צווארי הבקבוק בתעבורת קול ונתונים.



GPON, כלומר Gigabit Passive Optical Network - הוא סטנדרט המאפשר קצב נתונים של עד 2.5 ג'יגה ביט בשנייה בתעבורת קול ונתונים באמצעות הבאתו של קו הסיב האופטי קרוב יותר למשרדים ולבנייני מגורים רבי קומות מאשר נהוג כיום.



הפלטפורמה שפותחה על ידי פלקסלייט מקשרת מנויים באמצעות רשת תקשורת אופטית בין המשרד המרכזי (מרכזיית תקשורת אזורית) לנקודת נוכחות מקומית (מרכזייה אופטית, הנמצאת בבניין משרדים או מגורים). זאת באמצעות מה שמכונה פתרון תקשורת אופטי למייל האחרון.



ה-GPON הוא נגזרת של תקן PON הנחשב לאחד השווקים החמים ביותר בתעשיית התקשורת העולמית, והוא אומץ על ידי קונסורציום של 21 יצרנים וספקי ציוד טלקום גדולים. תקן זה מתחרה בתקני EPON של חברת פסעבה (שנמכרה לפני כשנה ל-PMC עבור 300 מיליון דולר) וה-BPON של חברת ברודלייט - שתיהן חברות ישראליות.



הפתרון שפלקסלייט הציעה איפשר מעבר מהיר של נתונים לשירותי דאטה עבור שידורי טלוויזיה, טלפונים, מרכזיות וראוטרים. פלקסלייט הוקמה ב-2000 על ידי יוסי ארול, אורן מרמור וחזי לפיד - בכירים לשעבר ב-ECI. בנובמבר 2000 השלימה החברה גיוס של כ-9 מיליון דולר, כחלק מסבב סיד (גיוס ראשוני), מקרן הון הסיכון הישראלית קונקורד ומקורל האמריקאית לפי שווי חברה של כ-30 מיליון דולר אחרי הכסף.



ביולי 2003 השלימה החברה סבב גיוס הון שלישי בהיקף של 17 מיליון דולר. את הסבב הובילה אז קרן ההון סיכון האמריקאית סנט פול ונצ'ר קפיטל והשתתפו בו אקסל פרטנרס, אפלייד מטיריאלס ונצ'רס, קונקורד ונצ'רס וקוראל ונצ'רס. בסך הכל החברה גייסה עד היום כ-28 מיליון דולר.



עניין של עיתוי



בכיר בפלקסלייט סבור שסגירת החברה נובעת מכמה טעמים: הראשון הוא שהחברה הגיעה לשוק עם מוצר בעיתוי מוקדם מדי. "החברה פיתחה את המוצר החל מאמצע 2001", הוא אומר. "ביוני 2002 כבר השתתפנו בתערוכת סופרקום והצגנו אב-טיפוס עובד, אבל זו היתה תערוכה שהיו בה יותר מציגים מלקוחות. ב-2003 החברה יצאה עם המוצר לשוק, אבל השוק לא היה מוכן. העיתוי לא היה נכון".



סיבה נוספת לכישלון של החברה, לדעתו, היא התנהלות לא נכונה מבחינה שיווקית. "החברה לא ידעה למקד את מאמצי השיווק והפיתוח שלה בצורה יעילה ונבונה", הוא אומר ומוסיף גם כי אימוץ תקן GPON הגיע מאוחר מדי, רק ב-2003-2004, וזאת לצד תקנים אופטיים אחרים מתחרים. "בשלב מסוים היה ברור שפלקסלייט תימכר או תיסגר. המשקיעים לא הפגינו אורך רוח, והשחקנים הגדולים - אלקטל, סימנס וטלרד - יצאו עם מוצרי GPON דומים. מבחינתי, החברה הזו היא פספוס גדול", סיכם הבכיר.