מסתמן: חובת היידוע על הצבת אנטנה סלולרית בבית מגורים תחול רק בבניין עצמו ולא בבתים הסמוכים

בטיוטה הראשונית שגובשה אתמול במועצה הארצית לתכנון ולבנייה בעניין האנטנות הסלולריות, מסתמן כי לא תהיה חובת יידוע של בתי מגורים שכנים להצבת אנטנה בבניין. חובת היידוע תחול כפי הנראה רק בבניין עצמו, ולא בבניינים שכנים; כך נודע ל-TheMarker.



החלטה זו תמוהה, שכן ראשית כשמדובר בבתים פרטיים, הרי שמטבע הדברים בהצבת אנטנה - לא קיימת למעשה כלל חובת היידוע. שנית, על פי כל הידוע, קרינת אנטנה המוצבת בקומות גבוהות מתפזרת כמעין ממטרה לצדדים, כך שהיא מראש אינה צפויה לפגוע או לאיים על הדיירים בבניין, אלא דווקא על בניינים סמוכים.



גורמים הקרובים להליך של קביעת הטיוטה לתוכנית המתאר הארצית לאנטנות הסלולריות (תמ"א 36 א'), אומרים כי "לעניין היידוע של הציבור, הגרסה הנוכחית של התמ"א פרוצה יותר". עקרונות התמ"א יובאו כעת בפני כמה גופים להערות.



בין הגופים שיידרשו כעת לדון בתמ"א 36: ועדות התכנון המחוזיות, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה, משרד התקשורת והרשויות המקומיות - כך שצפוי עוד תהליך של כמה חודשים לכל הפחות עד שתתגבש הטיוטה לכלל החלטה שתועבר להחלטת הממשלה.



על פי הודעת משרד הפנים, נקבע אתמול במסגרת הטיוטה לתמ"א 36, כי עיקרון מרכזי בתוכנית הוא עידוד פריסה רחבה של אנטנות קטנות ודלות הספק, שטווח הבטיחות הבריאותי שלהן מצומצם ואינו חורג למגרשים השכנים בשטחים בנויים.



ההחלטה באה, נאמר בהודעה, במגמה להביא להורדה של רמת הקרינה בשטח העירוני, למזעור הפגיעה בנוף ולשיפור יישום עיקרון הצדק החלוקתי. "פריסה רחבה של מתקנים קטנים אלה תאפשר כיסוי סלולרי רחב ויעיל, שיבטיח עוצמות קרינה נמוכות מהטלפונים הסלולריים עצמם", נכתב בהודעה.



בהתאם לעקרון זה, נקבעו בתוכנית שלושה מסלולי רישוי ותכנון שונים, בחלוקה לפי טווח הבטיחות הבריאותי מהמתקנים. המסלולים הובחנו זה מזה בעניין יידוע הציבור, סמכות הרישוי והיקף שיפוי הוועדה המקומית.



באופן כללי, כפי שדיווחנו אתמול, נקבע כי הצבת אנטנות סלולריות חדשות תחויב ביידוע של הציבור לגבי מקום הצבתן. כמו כן, הוחלט כי במקרים אפשריים של תביעות פיצויים מצד התושבים, 80% מהשיפוי יושת על חברות הסלולר, והרשויות המקומיות ישפו ב-20%.



עם זאת, נקבע כי באנטנות שנוכחותן הפיסית מינימלית והן בעלות טווח בטיחות מצומצם (עד 3 מטר), היידוע יהיה לאחר החלטת רשות הרישוי בדבר אישור הבקשה להיתר בנייה, אך טרם מתן ההיתר להקמה בפועל של מתקן השידור. מאחר שסמכות הוועדה המקומית בפריסה זו מצומצמת, הרי שחברת הסלולר תישא בהיקף שיפוי של 100% על ירידת ערך של נכסים.



הקמת כל מתקן שידור (אנטנה) אחר תחייב הכנת תוכנית כוללת לפריסת מתקני שידור לעיר ולשכונה, או תוכנית מפורטת נקודתית לכל מתקן. תוכנית זו תהיה בסמכות ועדה מחוזית. תהיה חובת יידוע הציבור במסלול זה, והיקף השיפוי לוועדה המקומית יקבע בהוראות התוכנית.



בכל המסלולים נדרש אישור הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה, שיקבע שמתקן השידור עומד בכל מגבלות הבטיחות.



בטיוטה נקבע כי "במטרה לשתף את הציבור ולקבל את התייחסותו וכן למנוע את החשש מפני הקמה 'בסתר' של מתקני שידור, מוצע לחייב את יידוע הציבור במסגרת הליך מתן היתר הבנייה למתקן".



"עוד קובעת התוכנית חובת שילוט ברור, המעיד על קיומו של מתקן שידור ופרטים חיוניים אודותיו (לרבות טווח הבטיחות הבריאותי ממנו). זאת, במטרה להגביר את השקיפות, למנוע הסתרת מתקני שידור, ולהפחית את חשש הציבור מפני מתקני השידור".



עוד נכתב כי "השינויים ייצרו תנאים שיחייבו את החברות הסלולריות להשקיע מאמצים גדולים ותשומת לב רבה בצמצום החשיפה לקרינה ובשיפור חזות המתקנים - ויביאו לשקיפות מירבית באשר למיקום המתקנים ולטווחי הבטיחות".



"מאמצים אלה ייצרו דו שיח ונסיונות אמיתיים להידברות ולהסכמות עם הרשויות המקומיות, עם גורמי התכנון ועם הציבור בכלל".



התוכנית קובעת גם כי הקמת מרבית האנטנות הגדולות תחייב הכנת תוכנית מפורטת בסמכות מחוזית. התוכנית קובעת מקרה בו ניתן יהיה להקים מתקן שידור גדול מכוח היתר בנייה, לאחר פרסום ושמיעת התנגדויות הציבור, וזאת במצב שבו האנטנה מוקמת על גג בניין גבוה שאינו מיועד למגורים.



מנכ"ל משרד הפנים, אריה בר, העומד בראש המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הבהיר כי ההחלטות שהתקבלו בנושא מהוות מהפכה אמיתית בכל הצורך לשתף את הציבור בהליכי התכנון, אם באמצעים ישירים ואם באמצעות הוועדות המקומיות.



שר הפנים, מאיר שטרית, אמר כי "ראוי שהציבור יהיה מעורב בהליכי התכנון המובילים להצבת אנטנות סלולריות על גג ביתו. התוכנית החדשה מציגה שקיפות מירבית בדבר הצבת מתקני השידור הסלולריים ותאפשר סמכות רחבה יותר לוועדות המקומיות".