תוכנית אהוד ברק: לאחד העבודה ומרצ בראשותו

יו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון אהוד ברק, אמר באחרונה בשיחות עם גורמים פוליטיים כי לקראת הבחירות הבאות בכוונתו ליצור מערך מפלגות שיכלול את העבודה, מרצ ואף חלק ממפלגת הגמלאים. מרצ והעבודה יתמודדו בנפרד, אולם יסוכם שמיד לאחר הבחירות יתאחדו לסיעת-גג אחת. כך, מעריך ברק, יוכל לעמוד בראש הסיעה הגדולה עליה יטיל הנשיא להרכיב את הממשלה. ברק צופה כי בבחירות יתמודדו זה מול זה שני גושים, כשבמרכז גוש הימין הליכוד בראשות נתניהו, ובמרכז גוש השמאל מפלגת העבודה בראשותו.



ברק מעוניין שמפלגת העבודה, בחיזוק המנדטים של מרצ, תצליח להפוך להיות הסיעה הגדולה - כאשר העבודה נמצאת במרכז ומרצ מחזקת את האגף השמאלי יותר. בנוסף, לא פוסל ברק את האפשרות כי הפילוג הצפוי במפלגת הגמלאים יאפשר לו לצרף אליו גם נתח ממפלגה זאת. מלשכת ברק נמסר, כי הוא כלל אינו עוסק ביום שאחרי הבחירות שמועדן אינו ברור.



בסביבתו הוסיפו, כי ייתן שהפריימריס במרצ מייצרים רעיונות טרם זמנם.



ח"כ משה שרוני (גמלאים) אמר כמה פעמים באחרונה, כי בכוונתו להתפלג עם שני חברי כנסת אחרים. באפריל, יוכל לפרוש עם שליש סיעה ולזכות בכספי מימון מפלגות (על פי חוק, שנתיים לאחר הבחירות יכול שליש סיעה לפרוש, להפוך לסיעה עצמאית ולזכות במלוא כספי מימון המפלגות).



ברק עוקב בעניין אחר הפריימריס הצפויים במרצ באמצע מארס, בהם אמורים להתמודד ארבעה חברי כנסת: יוסי ביילין, זהבה גלאון, חיים אורון ורן כהן. באחרונה נפגש ראש מטה מפלגת העבודה ומקורבו של ברק, עו"ד אלדד יניב, עם גלאון ושוחח עמה על האפשרות שתחבור לעבודה. גלאון לא הכחישה את הדברים.



גורמים במפלגת העבודה אמרו כי על פי בדיקות והערכות, גלאון, כמייצגת עמדות פלורליסטיות, יכולה למשוך למרצ קהל צעיר של מצביעי פעם ראשונה ושנייה. עם זאת, הגורמים ציינו כי למרצ כמפלגת שמאל אין אלטרנטיווה במערכת הפוליטית וכי ברור שהעבודה, בראשות ברק, תייצג עמדות מרכז.



בנוסף ציינו הגורמים, כי הסכם מסוג זה עם מרצ עשוי לסייע לברק להוביל את "מחנה השלום". זאת, מכיוון שעם האצת התהליך המדיני על ידי ראש הממשלה, אהוד אולמרט, מצאה עצמה העבודה מנושלת מדגל השלום שנשאה כל השנים. גם סקרים שהתבצעו בחודשיים האחרונים מצביעים על כך כי ככל שאולמרט וקדימה מתחזקים, הדבר בא על חשבון ברק והעבודה.



אחד ההסברים לכך הוא התמודדותן של שתי המפלגות על אלקטורט משותף, המצוי במרכז-שמאל המפה הפוליטית.