מרד בוועדת הכספים: אין רוב להמשך קיצוץ של 4% בקצבאות הביטוח הלאומי והבטחת הכנסה

בוועדת הכספים אין כעת רוב להצעת האוצר להמשיך את הקיצוץ של 4% בקצבאות הביטוח הלאומי והבטחת הכנסה. הקיצוץ נקבע בחקיקה החל מה-1 ביולי 2002 ועד ה-31 בדצמבר 2007. המשך הקיצוץ יחסוך לקופת האוצר כ-100 מיליון שקל בשנה. ח"כים בוועדה דרשו בצהריים להצביע על הסעיף על מנת לדחותו.



רועי קרת, יועץ משפטי בביטוח הלאומי, אמר שהמוסד מתנגד להמשך הקיצוץ מאחר שהסיבה לקיצוץ שהוחל משנת 2002 אינה קיימת עוד. לדבריו, ב-2002 הוחלט לקצץ בקצבאות עקב האטה חריפה בפעילות הכלכלית, והמשק היה אז על סף משבר. ואולם, מנתוני האוצר נמצא כי המשק בצמיחה מהירה בכל רכיבי התוצר. לפיכך, הסיבה המקורית שגרמה לקיצוץ לא קיימת עוד ואין מקום לקיצוץ.



יגאל ברזני, סמנכ"ל גבייה בביטוח הלאומי, אמר שהאוצר רוצה לשחוק את הקצבאות בעוד 3.5 מיליארד שקל בשנת 2008, בגין הצמדתן למדד ולא לשכר הממוצע. כתוצאה מהצמדת הקצבאות למדד הן יישחקו ב-30% בין השנים 2003 ועד 2018.



ההפחתה חלה על הקצבאות הבאות: דמי לידה, מענקי לידה, קצבאות לידה ושמירת היריון, מענק לימודים, דמי פגיעה בעבודה, דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, דמי קבורה, גמלה המשולמת לעובד בפירוק או פשיטת רגל של המעסיק.



ההפחתה בוטלה בעבר לגבי קצבאות הזקנה, וכן לגבי גמלת סיעוד.



יו"ר הוועדה, ח"כ סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו), אמר: "מרתיח אותי שיש פה גישות כלכליות שונות ובינתיים אנחנו יוצאים ה'רעים'".



ח"כ מרינה סולודקין (קדימה) איימה שלא תצביע נגד התקציב אם לא תובטל הפחתת הקצבאות ואם לא יוקם בית חולים באשדוד. כמו כן, תבעה סולודקין להנהיג חישוב חדש של המדד שיתייחס לעלות המוצרים לשכבות הנמוכות. ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד) אמר כי אין מקום להמשיך בקיצוץ שהופעל בזמן שהמשק היה בתקופה קשה.



בוועדה שוררת התנגדות גם להגדלת הסכום ההשתתפות העצמית של המבוטח במימון סל הבריאות מ-5.38% ל-6.4% מהסל מחשש שתגולגל בסופו של דבר על החולים עצמם.



ההצעה נועדה להעניק משקל שונה למרכיב ההשתתפות העצמית של המבוטחים מעלות סל הבריאות. אולם ח"כים בוועדה חוששים שכתוצאה מכך קיים חשש שהשינוי המוצע יוביל בעתיד להגדלת ההשתתפות העצמית של המבוטחים.



מאחר שהקטנת המימון הניתן לסל השירותים מתקציב המדינה תוביל לכך שקופות החולים יפעלו להגדלת ההשתתפות העצמית של המבוטחים, וכן שבעתיד ייאלץ משרד הבריאות לאשר לקופות החולים להעלות את סכומי ההשתתפות העצמית של המבוטחים עבור שירותים הניתנים להם לפי חוק.



כיום ממומן הסל משלושה מרכיבים: 51.5% מביטוח בריאות, 5.38% השתתפות עצמית של המבוטחים עבור שירותי בריאות שונים, ו-43.7% השלמת המימון על ידי הממשלה.



במסמך שהגיש מרכז המידע והמחקר בכנסת נטען כי השינוי המוצע הקובע כי סכום ההשתתפות העצמית של המבוטחים יקבל משקל גדול יותר מזה שיש לו כיום במימון עלות סל הבריאות, יגרום להקטנת המימון הניתן לסל שירותי הבריאות מתקציב המדינה בשיעור של 1.05%. משמעותה של ההצעה הינה קיצוץ של 280 מיליון שקל מסכום המימון הניתן לתקציב המדינה.



שלי לוי ממרכז המידע ציינה כי ההצעה מובילה לכך ששיעור מימון סל שירותי הבריאות מתקציב המדינה יקטן עוד יותר מזה הקיים כיום. שיעור ההוצאה הפרטית על בריאות מסך ההוצאה הלאומית על בריאות נמצא במגמת עלייה בעוד שיעור ההוצאה הציבורית נמצא במגמת ירידה.



ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד) ציין כי דרישת הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם מחויבותה לספק סל בריאות בסיסי השווה לכל נפש. קיים חשש שבסופו של דבר תיאלץ ועדת הכספים לאשר לקופות החולים להגדיל את שיעור ההשתתפות העצמית של החולים, כאשר הקופות יקלעו לגרעונות עקב הקיצוץ המוצע והחולים הם שיספגו בסופו של דבר את הקיצוץ, הדגיש ריבלין.