פרת המזומנים של הרשויות המקומיות: הוצאות הארנונה של חברת החשמל זינקו ב-62% מאז 2000 - פי ששה מהעלייה במשק

בין 96' ל-2006 זינקו הוצאות הארנונה של חברת החשמל ב-126%, זאת בלא שינוי בשטחי הנכסים ואף שמדד המחירים לצרכן, למשל, עלה באותה התקופה ב-43% בלבד - כך עולה מחוות דעת כלכלית שהוכנה עבור חברת החשמל על ידי מנחם פרלמן ממשרד רוה"ח יצחק סוארי, העוסק גם בייעוץ כלכלי. עם זאת, חוות הדעת אינה מתייחסת למדידה מחדש של שטחי הנכסים הקיימים. הזינוק בהוצאות הארנונה נרשם אף ששרי הפנים והאוצר לא אישרו שינוי בתעריפים הנגבים מהחברה. חובות הארנונה של חברת החשמל לרשויות המקומיות נאמדים כיום ב-860 מיליון שקל.



1.5% מהסכום שמשלמים הצרכנים בגין חשבונות החשמל כיום מופנה למימון דרישות הארנונה של הרשויות המקומיות. מרכיב הארנונה המוכר בידי הרשות לחשמל בתעריף החשמל מכסה רק כ-182 מיליון שקל בשנה - כלומר רק 60% מהתחייבויות החברה לרשויות המקומיות. בדו"חות האחרונים של חברת החשמל נכתב כי לחברה דרישות תשלום ארנונה בגין כלל נכסיה בהיקף 860 מיליון שקל (מעבר להפרשות אשר צוינו בדו"חות הכספיים הקודמים).



לאחר שנים של התכתשויות משפטיות בין חברת החשמל לרשויות המקומיות בסוגיית הארנונה נחשפים המספרים מאחורי המחלוקת. לפי חוות הדעת, שנשלחה לוועדה הציבורית לבחינת הרפורמה בנושאי ארנונה בראשות עו"ד אהוד ברזילי, היקף חיוב מתקני חברת החשמל מצד הרשויות המקומיות הכפיל עצמו בעשור האחרון. חוות הדעת בחנה את סיווגי הארנונה והתעריפים שבהם מחויבת חברת החשמל בגין מבנים וקרקעות, בהם תחנות כוח, תחנות משנה ותחנות טרנספורמציה.



בחוק ההסדרים של 94' אוחדו נכסים אלה תחת הכותרת "מתקני חשמל", ולרשויות הותר לגבות עבורם ארנונה לפי תעריף של "משרדים, שירותים ומסחר", תעריף יקר באופן יחסי, במקום, למשל, תעריף תעשייה, הזול באופן משמעותי. בעוד שב-96' חויבה חברת החשמל בארנונה בסכום של 134 מיליון שקל, ב-2005 הגיע היקף החיוב לשיא של 350 מיליון שקל. ב-2006 ירד מעט סכום החיוב ל-303 מיליון שקל. בסך הכל שילמה חברת החשמל לרשויות המקומיות בעשור זה סכום (נומינלי) של 2.45 מיליארד שקל בגין ארנונה. בנוסף, צברה החברה בגין מתקני החשמל בלבד (ולא בגין משרדיה) חוב של כ-600 מיליון שקל.



מהדו"ח עולה עוד כי בין 2000 ל-2006 גדלו הוצאות הארנונה של חברת החשמל ב-62%, לעומת עלייה מצטברת של 10.5% בלבד בתעריפי הארנונה הכלליים במשק. הוצאות אלה, נכתב, "נהפכו לנטל מוגזם על הוצאותיה התפעוליות של החברה". לפי הדו"ח, בשנה שעברה היו הוצאות הארנונה אחראיות ל-8.4% מסך ההוצאות התפעוליות של החברה, וב-2005 הסתכמו הוצאות הארנונה ב-11.15% מסך ההוצאות. זאת לעומת שיעור של 6.5% ב-96' - ולעומת שיעור של 2% בלבד בקרב חברות ייצור חשמל במדינות אחרות. בחברת החשמל חוששים כי המגמה עוד לא הגיעה לקצה, מכיוון שאימוץ התעריפים החדשים, אשר נקבעו באחרונה בכמה ערים, עתיד להגדיל את היקף החיובים ב-12% נוספים.



פרלמן טוען כי הסיווג שנקבע לנכסיה הייחודיים של חברת החשמל תחת תעריף משרדים, שירותים ומסחר הוא "חסר סבירות כלכלית". מדובר במתקנים השונים מיתר הנכסים הנכללים תחת קטגוריה זו, השייכים לחברה יצרנית-תעשייתית, אשר אינה עצמאית בקביעת מיקומם. לפי הדו"ח, הרשויות עושות שימוש מופרז בתעריף זה כדי "לנצל את כיסה העמוק של החברה".



פרלמן גם מצביע על ריבוי התעריפים בהם מחויבים מתקני החברה בין הרשויות השונות, ועל ההפרשים בגובה מאות אחוזים בין רשות לרשות. פרלמן ממליץ לקבוע תעריף אחיד וכלל ארצי של ארנונה לנכסי החברה: נכסים תחת סיווג "תעשייה" יחויבו בתעריף אחיד שלא יעלה על הממוצע הארצי - 71 שקל למ"ר; וקרקעות אתרי תחנות הכוח יחויבו לפי הסיווג "קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח" - בתעריף אחיד של שלושה שקלים למ"ר. עוד הוא מציע לקבוע תקרה לסך כל הוצאות הארנונה של חברת החשמל בגין נכסיה הייחודיים.