רגע האמת בתחרות Easy Start מתקרב והולך: 100 אלף דולר מחכים ליזם, הראשון מבין 12, שיקבלם היישר לכיסו ויתחיל להריץ איתם עסק. לאחר עבודה מאומצת שכללה בדיקה, ניפוי וכמה החלטות קשות - שנבעו מריבוי מיזמים ראויים, שאת כולם ניתן לראות באתר - הגיעו ארבעה יזמים מעניינים אל הגמר.
ביום חמישי התכנס צוות השופטים לישיבתו הראשונה. צחי אפלויג, נציגו של דן דוד בישראל, יצחק צרפתי, מנהל בכיר בבנק דיסקונט, פרופ' עדי ארמוני, דיקן בית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל, אודי סביצקי שותף בכיר בחברת היעוץ בי די או זיו האפט, והיזם יוסף שניידר, מנהל המרכז לממציאים ישראלים ושותפו של אביב צידון (שהיה באותה עת עם ילדיו בברצלונה). על כתפי השופטים הוטלה משימה להחליט מי מבין היזמים שעלו לגמר יצליח להפוך את ההשקעה למיזם כלכלי פורח.
אל החדר נכנסו בזה אחר זה ארבעה יזמים נרגשים, ששטחו, מי בעזרת מצגת מקיפה ומי בעזרת אביזרי המחשה אחרים (דלי מלא ירקות, מוצר פלסטי רוטט), את מרכולתם. הראשון היה רפאל (רפול) רבינוביץ', בן זוגה של רותם פורת. רפול הגיע לבוש מדים וייצג את אשתו, שילדה זה עתה תינוק.
השניים בונים את ביתם בחצבה, בחצר בית הוריה של רותם. רותם מתפעלת כבר כיום חוות דגי נוי שגדלים במים מלוחים. החווה נמצאת רק בשלביה הראשונים, אך השניים כבר חושבים על השלב הבא: הקמת חוות אלמוגים ליצוא. רפול טען כי יש להם את הידע הדרוש, כי השוק מבקש את המוצר וכי היתרון הגדול שלהם נובע מהעובדה שהתשתית כבר קיימת, מכיוון שבמים שבהם הם מגדלים דגים יכולים לגדול גם אלמוגים.
יתרון נוסף, לדברי רפול, נובע מהמיקום. חצבה היא מקום חם כידוע, ולכן החווה הפוטנציאלית לא תזדקק לחימום המים כמו המתחרה שלה, שפועלת בצפון. רבינוביץ' הסביר גם כי מרב האלמוגים כיום נקצרים מן הטבע, אלא שהחוקים הבינלאומיים הולכים ונעשים נוקשים וחוות אלמוגים מלאכותיות יהפכו נדרשות יותר ויותר. בנוסף, לישראל יש יתרון על מדינות אחרות בתחום בשל הקירבה לאירופה - שבה יושבים, רבים מהצרכנים הפוטנציאליים של המוצר.
השופטים הקשיבו רוב קשב ואז שאלו כמה שאלות קשות. התברר כי על אף שאגרקסקו תשמח לשווק את האלמוגים, הרי שהזוג היזמי לא חשב לדבר עם לקוחות מעוניינים עוד לפני המצגת. כך נותרו השופטים תוהים לגבי טיבו וגודלו של השוק.
בנוסף, התברר כי מכיוון שרפול הוא איש צבא קבע, הוא לא יוכל להקדיש מזמנו למיזם וכי רותם ילדה זה עתה. מי, אם כן, יקים את החברה החדשה ויהיה מחוייב לה, וכיצד תופרד עסקית חוות הדגים הקיימת, שנמצאת בשטח השייך לאביה של רותם, מחוות האלמוגים החדשה? השופטים לקחו את השאלות האלה לתשומת לבם ויתיחסו אליהן בשלב ההחלטה.
לסמן בעיגול
ד"ר לב גולדנטץ, מומחה להנדסה מאוניברסיטת תל אביב, נכנס שני. מתברר כי עזב את עבודתו המכניסה באפלייד מטריאלס כדי להתרכז כל כולו במיזם שהציג. לטענתו, חסר כיום בשוק כלי טכנולוגי כמו זה שאותו המציא. PorTool, כך טען, יסייע לכל גולש לסמן בעיגול כל קטע טקסט, או תמונה על דף שנשלח ברשת. כך לא צריך יהיה לקרוא את כל הטקסט ששלח לכם מישהו בלינק, אלא להגיע מיד לשתי השורות, או לתמונה, שהשולח התכוון שתראו.
במצגת מפורטת הראה גולדנטץ גם מיהם מתחריו וטען ליתרון משמעותי. בהמשך לשאלות השופטים התברר כי פנה כבר לקרנות הון סיכון וכי כבר הובטחו לו 3 מיליון דולר לאחר שיביא את 100 אלף המשתמשים הראשונים. לב טען כי הוא זקוק ל-100 אלף הדולר בעיקר בשביל לשלם משכורת לעצמו, שתאפשר לו לפתח בראש שקט אב-טיפוס במשך חצי שנה ולהתחיל לשווק ולפרסם. האם מדובר במוצר שאכן עומד בפני עצמו ושניתן יהיה להשתמש בו לאחר השקעה של 100 אלף דולר בלבד? השופטים יאלצו לקחת גם את השאלה הזו לתשומת לבם.
גינה אורגנית לכל פועל
שלישי נכנס לחדר היזם הצבעוני מכולם - יזהר אוסטרובסקי - צעיר בן 77, כהגדרתו, שעומד בראש עמותה מכפר סבא המנהלת שטח אדמה שניתן לה על ידי העירייה בחינם ושאותו היא משכירה למשפחות שמבקשות לגדל ירקות אורגניים תמורת 200 שקל לחודש בלבד. הסכום כולל את שטח האדמה - 100 מ"ר - מים, קומפוסט, זרעים ואפילו מדריך חקלאי.
בשלוש השנים האחרונות הצליח אוסטרובסקי לגבש סביבו קבוצה של 20 משפחות (שמתחלפות מדי פעם) ויש לו אין סוף סיפורים על אנשים שמגיעים כדי להירגע ("יותר טוב ממדיטציה"), אנשים שרזו לאחר שהחלו את התחביב ואנשים שעברו לתזונה ואורח חיים בריא.
אוסטרובסקי היה רוצה לקבל את הכסף כדי לשכור אדמות בחוות חקלאיות בעשרים וחמישה מקומות בישראל ולאפשר לאלף משפחות נוספות ליהנות ממזון בריא שגידלו במו ידיהן. הקונצפט זיכה אותו במבטי אהדה מן השופטים, אך הם הצטערו כל כך שהיזם לא הציג מודל עסקי. למרות השיחה הנעימה והרעיון היפה, לא היה ברור אם היזם המסור וחובב עבודת האדמה אכן יוכל להרים במו ידיו את הפרויקט השאפתני. אחת השאלות שנשאלו היא כמה תעלה השכרת שטחי האדמה במקומות אחרים - ליזם לא הייתה תשובה.
אוזניים רוטטות
אגמון פורת בן ה-28 נכנס מלא ביטחון לחדר. בניגוד ליזמים האחרים הוא נהנה ממוצר קיים שמיוצר בסי, מיועד לשוק רחב מאוד (כל ילד שיש לו בעיות אוזניים) ואפילו נמכר כבר בכמה עשרות אלפי יחידות. Eardoc הוא מכשיר פלסטי לא פולשני הפועל על בטריות ומוצמד לאחורי אוזנו של הילד. המכשיר רוטט ומפיק תדרים מסוימים שמגיעים מן העצם אל האוזן התיכונה - שם כלואים הנוזלים היוצרים את הלחץ על עור התוף ואת כאבי האוזניים.
הרטט שמגיע מבחוץ יוצר פתיחה של תעלת האוזן הסתומה וניקוז מהיר יחסית של הנוזלים. לטענת פורת, מדובר במוצר שיעיל ב-80% מהמקרים. מכיוון שמחירו אינו גבוה - 35 דולר לצרכן - ובישראל, עד 99 שקל) הוא מניח כי כל אמא תרצה אחד כזה בבית.
ההתלהבות היתה גדולה עד כי כך שהשופטים החלו לברר למי בדיוק שייך המוצר. או אז הסתבר כי המוצר שייך לחברה שהמנכ"ל שלה הוא אביו של היזם, וזו שייכת בכלל לחברה אמריקאית. האם החברה הזו תרצה להעניק לחברה החדשה שתוקם עם קרן דן דוד מוצר בעל פוטנציאל כה מבטיח? לאגמון לא היתה תשובה.
כמה עצות, ובקשה אחת קטנה
חבר השופטים התפזר כשהוא נחוש בדעתו לעשות עוד כמה בירורים - הן על ארבעת המופלאים ועל מיזמים נוספים ראויים. המנצח הראשון יוכרז בשבוע הבא. להזכירם, 11 יזמים נוספים יזכו בהמשך הפרויקט לעמוד על דוכן המנצחים, ובסוף החרות אף יוכתר אף "יזם היזמים", שההשקעה בו תוכפל.
רוצים להגדיל את הסיכויים שלכם? אתם, שלא הגשתם עד עכשיו את הרעיון או המוצר שלכם, אל תחכו עוד. אולי תהיו אחד מארבעת המופלאים של החודש הבא - או אולי אפילו הזוכים. הגישו את מועמדותכם באתר - easystart.themarker.com, שלחו גם סרט וידאו ביתי של שתי דקות (לא חובה, אבל כדאי מאוד).
עליתם לגמר ואתם עומדים להופיע בפני חבר השופטים? הגיעו מוכנים. ערכו סימולציות עם בני משפחה,חברים או אפילו עם מומחים בתחום. שאלו את עצמכם את כל השאלות הקשות שעשויות לעניין משקיעים, הביאו כל מסמך אפשרי שמוכיח את מידת רצינותכם ויכולותיכם היזמיות ואת ההיתכנות הכלכלית של המיזם. הגיעו ושכנעו מעל כל ספק כי הכסף הזה מגיע דווקא לכם.
ועוד בקשה אחת קטנה: יזמים, משקיעים, גולשים יקרים - אל תפסיקו לדרג את המיזמים החביבים עליכם. חשיפה מיוחדת של חביב הקהל מובטחת בקרוב.
yazam@themarker.com
מארבעה יוצא אחד
טלי חרותי-סובר
9.12.2007 / 9:13