סטנלי פישר: "צמיחה מהירה ומתמשכת תאפשר לנו לפתור בעיות - אחרת יידרשו המדינה והחברה לשלם מחיר כבד"

"אם נצליח לעלות על מסלול של צמיחה מהירה ומתמשכת יהיו לנו המקורות הדרושים להתמודד עם הבעיות השונות - בתחומי החינוך, הכלכלה, החברה, הביטחון. אם לא נצליח, יידרשו המדינה והחברה לשלם מחיר כבד". כך אמר לפני שעה נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר בוועידת ישראל לעסקים במלון דיוויד אינטרקונטיננטל.



פישר הדגיש את הצורך בצמיחה חזקה המקבילה להשפעה של ריבית דריבית: "אם, למשל, נצליח לצמוח ב-25 השנים הקרובות, בקצב ממוצע של 6% לשנה, נגיע ב-2,032 לרמת תמ"ג של כ-2,830 מיליארד שקל (במחירי 2007) לעומת כ-660 מיליארד ב-2007.



לעומת זאת, אם נצמח רק בקצב של 3% לשנה, נגיע לרמת תמ"ג של כ-1,380 מיליארד שקל. זהו הבדל עצום של למעלה מ-100%. צמיחה שכזו מוכיחה את מה שפרופסור הרברט סטיין ז"ל, נהג לומר: ההבדל בין צמיחה של 3% ל-6% הוא 100%", אמר פישר.



"הצמיחה בפועל מחלחלת לכלל האוכלוסייה", אמר פישר. "בשנת 2006 נעצרה העלייה בשיעור העוני, על פי המדידה היחסית המתייחסת בעיקר לפערי הכנסות. יתירה מכך, לפי המדידה האבסולוטית, המתייחסת ליכולת לרכוש סל מוצרים בסיסי, ירד שיעור העוני גם ב-2005 וב-2006". פישר ציין גם את הירידה באבטלה בקרב כל רמות ההשכלה ואת העלייה בשיעור ההשתתפות בעבודה בכל איזורי הארץ.



פישר ניצל את הבמה כדי לדבר פעם נוספת על שני הנושאים שמטרידים את בנק ישראל: הראשון, הצורך במשמעת תקציבית והשני, מה לעשות עם עודפי גביית המסים מתחילת השנה.



פישר אמר כי בכדי להשיג צמיחה מהירה ומתמשכת יש צורך להמשיך באסטרטגיה של הממשלה, אשר בזכותה ממשיך המשק לצמוח, והיציבות הכלכלית והפיננסית נשמרת. בלב אסטרטגיה זו נמצאת המשמעת התקציבית, ולצדה מדיניות הריבית של בנק ישראל, ותהליך הרפורמות המבניות בתחומים תומכי צמיחה ומביאים לשיפור המצב החברתי. אחד התחומים הללו - אולי החשוב ביותר - הוא החינוך, ולכן חיוני לקדם בו רפורמה כוללת.



ומהי האסטרטגיה התקציבית של הממשלה? קביעת מסגרת קפדנית של משמעת על בסיס יעדים כמותיים לגבי ההוצאה הממשלתית והגירעון בתקציב - אותם, מקפידה הממשלה להשיג. צעד זה חיזק מאוד את אמינותה בעיני המשקיעים והשווקים הפיננסים המקומיים והבינלאומיים.



פישר אמר כי האמינות הגבוהה של הממשלה, יחד עם התוצאות החיוביות של מדיניותה, הביאו לירידה בפרמיות הסיכון של המשק, לשיפור דירוג האשראי, להסכמת ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, להזמין את ישראל להיכנס לתהליך לקראת הצטרפותה לארגון. הדבר גם הוביל להסכמת ממשלת ארה"ב להמשיך לתת את הערבויות. בזכות כל אלה יכולים, הממשלה והסקטור העסקי, לגייס הון בעלויות סבירות.