בזכות העלייה במחירי הדירות: יותר קשישים יכולים להרשות לעצמם דיור מוגן

שוק הדיור המוגן נמצא בתנופה, וימשיך את התנופה גם בשנים הקרובות - כך סבורים בחברת הדירוג מעלות. בסקירה שערכה החברה נכתב גם שעליית מחירי הדירות באזור המרכז הגדילה את יכולותיהם הכלכליות של קשישים רבים, שמוכרים את דירותיהם ורוכשים יחידות בבתי דיור מוגן.



הסקירה שערכו שאול בן-שימול, אלעד לוי וסופי גרץ' מציינת כי שוק הדיור המוגן הקהילתי נמצא בגידול מתמיד. בסוף השנה שעברה מנתה אוכלוסיית בני ה-65 ומעלה בישראל 702 אלף איש, כ-10% מכלל האוכלוסייה. מאז 55' עלתה אוכלוסיית המדינה פי 3.9, ואילו שיעור האוכלוסייה המבוגרת גדל פי שמונה - ולפי ההערכות, עד 2020 יהיו הקשישים 12% מכלל האוכלוסייה. הדבר משמש בסיס איתן לנישת בתי הדיור המוגנים, אלא שמחיריהם הגבוהים של אלה מאפשרים להם לפנות רק לעשירונים 7-10 - ש-45% מהקשישים משתייכים אליהם.



שוק הדיור המוגן אף תפס תאוצה תדמיתית בעשור האחרון. בעוד שבעבר מעבר לבתי אבות נבע מחוסר ברירה, כיום נהנה הדיור המוגן מתדמית חיובית, אטרקטיווית ואקסקלוסיווית, ורבים שמחים לעבור להתגורר בבית דיור מוגן על אף שהם עדיין עצמאיים. זאת, משום שהדיור המוגן נתפס כמסגרת איכותית, שמקנה לקשיש ביטחון אישי ורפואי עם שירותים מלונאיים.



עוד גורם שממריץ את השוק הזה הוא, כאמור, העלייה היחסית שנרשמה בעושרם של הקשישים, שנהנים מעליות נכסי הנדל"ן במרכז הארץ ומרמת חסכון גבוהה.



בשנה האחרונה נרשם גידול במספר הפרויקטים לדיור מוגן, במיוחד מצד הרשתות הפועלות בתחום. "בית בכפר" חנכה בית חדש בגדרה, "אחוזות רובינשטיין" מאכלסת את בית הדיור המוגן שלה בצהלה ומסיימת את בניית המבנה בבית הכרם בירושלים, רשת מגדלי הים התיכון-משכנות כלל פתחה מרכז דיור מוגן חדש בצומת סביון והחלה בבניית שלב ב' בנורדיה שבשרון, רשת "עד 120" החלה בהקמת בית דיור מוגן ברמת החייל, ורשת מעונות מכבי החלה בבניית שלב ב' בבית אילדן בקריות.



כתוצאה מכל אלה, מעלות מעריכה את ענף הדיור המוגן ברמת סיכון נמוכה מהממוצע. בין הנקודות המשפיעות לחיוב על פעילות הענף נמנים שיעורי צמיחה גבוהים מהממוצע, ביקושים גדלים עם צפי לגידול בשנים הקרובות, תפוסות גבוהות בבתי דיור מוגן, חסמי כניסה גבוהים ומבנה ריכוזי בענף.



עם זאת, הענף אינו נקי מנקודות חולשה. בין הנקודות החלשות של הענף: גמישות תפעולית נמוכה מהממוצע (שיעור גבוה של הוצאות קבועות, בעיקר שכר), הצורך בהשקעות גבוהות בשירותים ובתשתיות, יכולת החזר השקעה נמוכה יחסית, וחשיפה לשינויים אקטואריים ולעלויות גבוהות של טיפולים רפואיים.