"למדתי מחשבים בסמינר ורציתי להמשיך לעבוד בתחום", מספרת ב'. "סביבת העבודה בתלפיות מתאימה לי. בנות נוספות שלמדו אתי בסמינר הצטרפו גם הן, ויש אווירה טובה. השעות בסך הכל נוחות והעבודה לרוב מעניינת. הייתי שמחה שהשכר יהיה יותר גבוה, אבל מי לא?"
ב', 22, היא הנדסאית מחשבים חרדית, נשואה ואם לילד. היא עובדת במרכז הפיתוח "תלפיות", שהקימה מטריקס במודיעין עילית, שהעובדות בו הן נשים חרדיות. "אני מודעת לכך שהשכר המשולם לחרדיות במרכזי ההיי-טק נמוך מזה המשולם לנשים בעלות השכלה דומה במקומות אחרים, היא אומרת. "מטריקס אומרת את הכל בהתחלה וכל אחת יכולה להחליט בעצמה".
זה התחיל לפני ארבע שנים ונראה כקוריוז, כיום מדובר ככל הנראה בטרנד בהתהוות. יותר ויותר חברות היי-טק בוחרות במסלול של העסקת נשים חרדיות. משיחות עם ארבע חברות שונות עולה תמונה מורכבת: מצד אחד מדברים שם על הפוטנציאל הבלתי מנוצל של הנשים החרדיות ועל איכויות העבודה הגבוהות שלהן, וגאים על עצם האפשרות לסייע להן להשתלב במעגל העבודה, מצד שני לא מדובר בפילנטרופיה אלא בדרך ברורה להקטנת עלויות: כולם מסכימים, משום מה, שלנשים חרדיות צריך לשלם פחות. הרבה פחות.
"מדובר לרוב בנשים שאינן אקדמאיות אך יש להן כישורים כשל אקדמאים", מסביר יהודה אלירז, אחד מהוגי הרעיון של שילוב החרדיות בהיי-טק ומי שליווה את התהליך בתחילתו, כפרויקטור של משרד האוצר. "הפרשי השכר בינן לבין עובדים שאינם חרדים יכולים להגיע בהתחלה ל-30%-40%, ומצטמצמים עם הזמן, אבל מדובר במצב שטוב לכל הצדדים - החברות מקבלות כוח אדם איכותי וזול יחסית והנשים החרדיות מקבלות הזדמנות להשתלב בשוק העבודה".
ותודה לביבי
האומנם זה טוב לכולם? חברת מטריקס היתה החלוצה. מאז הקמתו צמח מרכז "תלפיות" במהירות, וכיום הוא מעסיק 400 עובדות. מרכז פיתוח נוסף קיים גם בבית שמש ובקרוב יוקם מרכז פיתוח שלישי, בחיפה.
"היוזמה החלה בתקופה כהונתו של נתניהו כשר האוצר, שבה הוא החליט לקצץ בקיצבאות לחרדים", נזכר אלירז. "הכוונה היתה להמיר את לימודי ההוראה, שנפוצים בקרב הנשים החרדיות, בלימודים טכנולוגיים. מדובר באוכלוסייה שלולא השקפת עולמה החרדית היתה מוצאת את עצמה באקדמיה, יש להן פוטנציאל השכלתי גבוה ולא ממומש. בנוסף, תפסנו אותן בתקופת זמן טובה, כשהתשלומים מהממשלה ירדו באופן קיצוני".
ביולי 2006 הצטרפה לחגיגה מלם-תים כשהשיקה את מרכז הפיתוח וההכשרה הטכנולוגי "מעלות" לנשים חרדיות תושבות ביתר עילית והסביבה. המיזם פועל בתמיכת משרד התמ"ת, הג'וינט ועיריית ביתר עילית ואמור גם הוא להתרחב ב-2008. בתחילת 2007 נוסף גם פרויקט "תהילה" של קבוצת אמן מחשבים. החברה מפעילה את התוכנית, שמכשירה ומשלבת נשים חרדיות שסיימו לימודי הנדסאות בשוק העבודה כמתכנתות. באחרונה פתחו שלוחה נוספת של הפרויקט בצפון.
באחרונה הודיעה גם חברת פנמ, המתמחה בפיתוח ושיווק מוצרי תוכנה, על פתיחת מרכז פיתוח המבוסס על העסקת נשים חרדיות בחיפה. ההתעניינות של החברות בהעסקת נשים מהמגזר החרדי נובעת, בין היתר, מהעובדה שמשרד התמ"ת מעודד את המיזמים השונים, למשל על ידי סבסוד של חלק משכר העובדים החרדים בהיקף של 3,000-2,500 שקל לחודש לעובד, לתקופה של עד חמש שנים.
שיעור נטישה אפסי
"להעסקת נשים חרדיות בסביבה הומוגנית וקרובה לבית יש כמה יתרונות", אומר רונן רינגלר, סמנכ"ל השיווק של מטריקס. "חברות ישראליות שעובדות עם מרכז הפיתוח מקבלות איכויות עבודה גבוהות, עלויות נמוכות יותר בהשוואה לעובדי היי-טק בערים הגדולות ועבודה פשוטה יותר מול גוף ישראלי המעסיק עובדים ישראלים, בהשוואה לעבודה מול חברות בחו"ל המספקות שירותי Off Shore.
"יתרון בולט נוסף הוא שיעור הנטישה האפסי של הנשים, מה שמאפשר לחברות שימור הידע והשבחתו. בנוסף, לקהילה החרדית, בעלת הכישורים הבולטים והבעיות ההלכתיות יש הזדמנות להשתלב במעגל העבודה".
עד כאן טוב ויפה. כשמנסים לברר מה השכר המשולם לחרדיות עולה מסך הערפל. רינגלר מודה שהחברה משלמת פחות לחרדיות, אך מסרב לחשוף עד כמה בדיוק. "אנו יכולים לספק עד 35%-40% הוזלה בעלויות, אבל זה לא נובע בהכרח מכך שהשכר נמוך ב-35%-40%, אלא מכך שעלויות המקום הנמוכות, ושיש סבסוד ממשלתי. זה מאפשר להפחית עלויות ללקוח", הוא מסביר.
"יש לציין כי מטריקס משקיעה כסף רב בהדרכת וקליטת הנשים המגיעות ללא כל ניסיון מוקדם. בנוסף, הן מקבלות קורסים והכשרות שעלויותיהם בשוק החופשי נאמדות באלפי שקלים ומגיעות לעתים אפילו ליותר מ-20 אלף שקל.
הילה טל, סמנכ"ל משאבי אנוש בחטיבת ההדרכה של מטריקס: "הנשים החרדיות בתלפיות מקבלות שכר ההולם בהחלט את הידע והניסיון שלהן. לאחר תקופה מסויימת, כל אחת מהעובדות מקבלת שכר בהתאם לניסיון, חוות הדעת מהלקוחות והכישורים האישיים שלה".
איכות רגילה בעלויות מאתגרות
העובדות החרדיות של מלם-תים מקבלות את הכשרתן הטכנולוגית מחברת ההדרכה "ריאליטי", חברה בת של מלם-תים. לאחר מכן הן מועסקות כמתכנתות בסביבת ORACLE ,COBOL או NET. עצמון מינס, סמנכ"ל ומנהל פעילות ה Offshore במלם-תים: "בשוק ההיי-טק ושירותי המחשוב הישראלי, הצפוף מאוד, אין מנוס מלחשוב בצורה יצירתית כיצד להגדיל את ההכנסות ואת הרווחים. עבור הלקוח מדובר בשירותים משתלמים במיוחד משום שהוא מקבל את האיכות שאליה הורגל בעלויות מאתגרות".
עליות מאתגרות שנובעות מתשלום שכר נמוך מהמקובל במשק?
"הנשים החרדיות הן עובדות מן השורה בחברה, ומשולבות בפרויקטים שונים שלה. שעות העבודה - 08:00-16:00 - וסביבת העבודה מתאימות להן ומאפשרות להן להשתלב בתחום ההי-טק, שעד עתה היה חסום עבורן. גם אפשרויות קידום רבות עומדות בפניהן".
ומה לגבי השכר?
"השכר הוא הוגן מאוד. הוא נבנה בצורה מדורגת ומותאם לניסיון ולכישורים המקצועיים שאיתם מגיעה המתכנתת". פרויקט "תהילה" של קבוצת אמן מחשבים, שמספק הנדסאיות תוכנה חרדיות במיקור חוץ, הוקם לפני כשנה. כיום מועסקות כ-60 נשים חרדיות ועוד כמה נמצאות בתהליך קליטה. "הפרויקט מחייב את אמן לספק לנשים מקום מיוחד העונה על דרישות אורך חייהן ומותאם לדרישות רבני הקהילה. מדובר בנשים צעירות המתחילות את דרכן המקצועית ומחפשות לפתח קריירה", אומר מנהל הפרוייקט, רוני אנצ'ל.
מה הפרש השכר בינן הנדסאיות תוכנה חילוניות?
"בוא נגיד שאפשר במחיר של תוכניתן מנוסה לקבל שתי נשים חרדיות".
זה נשמע קצת נצלני.
"צריך להבין שזו מהפכה ושזה המחיר שלה. הרבנים הבינו שעליהם לאפשר לבנות לצאת מתחום ההוראה, מכיוון שחלקן לא מצליח באמת להתפרנס ממנו. הם הבינו שאם הם לא יאפשרו להן ללמוד טכנולוגיה, הקהילה תעמוד בפני בעיה כלכלית אמיתית. זו מהפכה סוציולוגית, ולכן הם נתנו את הסכמתם".
מנכ"ל חברת פנמ, גל הורוביץ, טוען כי הוא משלם לא פחות ממה שדורש השוק."הנשים החרדיות אינן מרוויחות פחות ממתכנת חילוני מתחיל אחר, הן פשוט עובדות פחות שעות. כך שאמנם השכר הכולל נמוך יותר, אבל כשמחשבים את השכר לפי שעה ולוקחים בחשבון את התנאים הנלווים שמגיעים לכל עובד, מדובר בשכר זהה.
"מבחינתי, זה תחליף למרכז פיתוח במזרח אירופה או במזרח הרחוק. הרציונל הוא פשוט: לוגיסטית, יותר קל לי לנסוע לחיפה מאשר לרומניה או הודו. העלויות התייקרו מאוד מחוץ לישראל, ויש גם את עניין הבדלי התרבויות. מעבר לכך, כישראלי, יותר נעים לי לשלם לישראלים. למרות זאת, אני לא יכול להגיד לך שאני עושה את זה בשביל הציונות נטו, אני עושה את זה כי זה טוב לי מבחינה עסקית".
career@themarker.com
"תוכניתן מנוסה שווה שתי נשים חרדיות"
עידו סולומון
11.12.2007 / 9:58