בית הדין הארצי לעבודה: אין תוקף לוויתור של מתמחה על זכותו לשכר

ויתור של מתמחה במשרד עורכי דין או של כל עובד אחר על זכותו לקבלת שכר בתמורה לעבודתו - אינו תקף. זכות זו עומדת לעובד גם אם הוא נהג שלא בתום לב כלפי מעסיקו - כך קבע בית הדין הארצי לעבודה.



מפסק הדין של השופטים נילי ארד, ורדה וירט ליבנה ורונית רוזנפלד עולה כי זוהיר בכריה הועסק במשרדו של עו"ד אשר עמי-עד מספטמבר 97' במשך שנה, בלי ששולמו לו שכרו והתנאים הסוציאליים. הוא הגיש תביעה לבית הדין האזורי בנצרת נגד עמי-עד וביקש להורות למעסיקו לשלם לו את זכויותיו הכספיות: שכרו הבסיסי, הוצאות נסיעה, פידיון ימי חופשה ופידיון ימי הבראה.



לטענת המעסיק, העובד חתם על כתב ויתור עוד לפני שהתקבל לעבודה במשרדו, לפיו הוא לא יהיה זכאי לשכר וגם לא להטבה כספית אחרת. ואולם בית הדין האזורי דחה את רוב טענות המעסיק וקבע שהעובד זכאי לשכר מינימום, וחתימתו על כתב ויתור אינה בת תוקף. עוד קבע בית הדין, שעל המעסיק היה להנפיק לעובד תלושי משכורת.



בערעור שהגיש עמי-עד, שייצג את עצמו, לביה"ד הארצי, טען כי העובד נהג כלפיו שלא בתום לב, מכיוון שחתם על כתב ויתור על קבלת שכר ותנאים סוציאליים עוד לפני שהחל את עבודתו במשרד - ולא בתקופת העסקתו. עוד טען עמי-עד כי התביעה של העובד נגדו הוגשה לאחר זמן ניכר, דבר שאף הוא מעיד על חוסר תום לב.



שופטי ביה"ד הארצי קבעו כי חוק שכר מינימום נועד למנוע את ניצולן של קבוצות עובדים חלשות כגון מתמחים במשרדים של יועצי מס. "חוק שכר מינימום אף נועד להגן על העובד מפני עצמו ולמנוע מקרים בהם יסכים לעבוד ללא שכר רק בגלל שהוא זקוק למאמן", קבעו השופטים. "גם אם מתמחה נתן את הסכמתו להיות מועסק ללא שכר, יש לשלם לו למרות זאת את מלוא זכויותיו הכספיות... גם אם העובד הגיש את תביעתו נגד המעסיק לאחר סיום העסקתו וגם אם נהג על פיו בחוסר תום לב, אין בכך כדי לבטל את זכויותיו במקום העבודה. גם אם העובד נתן את הסכמתו שלא לקבל שכר, יש לראות בכך ניצול מצוקתו של החלש". השופטים חייבו את המעסיק בתשלום הוצאות המשפט בסך 6,000 שקל. את העובד ייצג במשפט עו"ד עומר חיאדרה.