וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הרבעון השחור של הישראליות בוול סטריט

גיא ימין

29.9.2001 / 14:23

הנופלות הגדולות ואלו שהצליחו לעלות למרות ועל אף הכל

משיתפזר האבק סביב הרבעון השלישי של 2001, יסתבר כי היה זה אחד הרבעונים הגרועים ביותר שידע וול סטריט מעולם. לא מדובר רק בעובדה שהנאסד"ק סיים את שלושת החודשים האחרונים בירידה של 30.6% תוך שהוא מגיע לרמות שפל של קרוב ל-3 שנים. גם לא העובדה שהדאו ג'ונס השיל 15.8% מערכו.

רבעון זה גם ייזכר בשל המומנט ההיסטורי השלילי שחוו וול סטריט: העובדה כי המסחר הופסק למשך 4 ימים רצופים, אירוע שהתרחש לאחרונה, אם כי בסדר גודל שונה, במלחמת העולם הראשונה; העובדה כי ההנפקה האחרונה שידע השוק היתה לפני חודש וחצי, במהלך חודש אוגוסט; העובדה כי במהלכו "הצליח" הדאו לרשום את הירידה השבועית (במונחי נקודות) החדה ביותר מאז 1933.

ככלל, היה המצב בקרב המניות הישראליות הנסחרות בוול סטריט גרוע אף יותר. הרוב המכריע מביניהן סיים את הרבעון בתשואה שלילית ביחס הנאסד"ק, ומיליארדי דולרים משוויין, פשוטו כמשמעו, התאדו במהלך ימי המסחר של שלושת החודשים האחרונים.

אינדיקציה לכך יכולה לספק הקרן AMIDEX35, המורכבת מ-35 החברות הישראליות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, ובעלת אוריינטציה טכנולוגית ברורה. זו הציגה תשואה שלילית של 39.4% במהלך הרבעון השלישי.

הסביבה המקרו כלכלית בארצות הברית הלכה והידרדרה עוד לפני פיגועי ה-11 בספטמבר, כך שההתאוששות בעקבות אירועים אלה עלולה להיות איטית וממושכת. השאלה עמה מנסים האנליסטים להתמודד עתה, היא האם לחברות ישראליות יהיה קשה אף יותר להיחלץ מההאטה הכלכלית. או במילים אחרות, האם הן יתומחרו באופן שלילי ביחס למתחרות בארצות הברית ובאירופה.

בבית ההשקעות גולדמן סאקס, סבורים כי התשובה על כך שהיא שלילית. "אנו לא מאמינים כי מניות הטכנולוגיה הישראליות הנסחרות בנאסד"ק יציגו במהלך הרבעונים הקרובים ביצועים גרועים לעומת המתחרות, רק בשל היותן ישראליות" אומרים האנליסטים. הם מוסיפים כי ביחס לחברות האמריקאיות, הישראליות נהנות מפיזור גיאוגרפי רחב יותר. ופיזור, באקלים הכלכלי הנוכחי, הוא יתרון.

האירועים בארצות הברית מחייבים את האנליסטים הפיננסיים להפוך בעל כורחם גם לפרשנים גיאו פוליטיים. "חברות הטכנולוגיה הישראליות לא הושפעו בעבר ממתיחות במזרח התיכון, וגם לא מניותיהן", אומרים בגולדמן, אך מדגישים כי התגברות אי הוודאות עשויה לשנות גם כלל זה. גם בבית ההשקעות סלומון סמית ברני נדרשים לסוגיה זו, משווים את הסיטואציה הנוכחית לזו של ימי מלחמת המפרץ, ומגיעים למסקנה כי תשתית הייצור של ישראל לא תיפגע, בשל עימות באיזור המזרח התיכון או במרכז אסיה.

במהלך השבוע האחרון קיצצו בית השקעות שונים את מחירי היעד ואת התחזיות לחברות ישראליות רבות. "זה לא אתן, גבירותי"- כך אומרים פחות או יותר בתי ההשקעות-"זה המצב הכללי". בגולדמן סבורים כי חברות שחלק ניכר מהחוזים שלהם מבוצע במהלך החודש האחרון של הרבעון, עשויות להיפגע במיוחד, בשל היד הקפוצה של הלקוחות. נראה כי לקטגוריה זו עשויות להיכנס חברות כמו צ'ק פוינט ואמדוקס . גם הגבלות תנועה בטווח הקצר, של אנשים, כמו גם של סחורות, עלולות לתרום אף הן למצב הקשה בלאו הכי, בשל הקושי בסגירת עסקות.

כך שגם אם המכה שספגו המניות הישראליות נראית אולי כואבת יותר, אין לשכוח כי הטרגדיה בארצות הברית טירפה את הקלפים. אם חברה שנתפסה מאז ומעולם כרכיב פורטפוליו יציב, כמו אמריקן איירליינס, נופלת בעשרות אחוזים ביום אחד, זה אומר משהו על העצבנות של ציבור המשקיעים. עוד עשרה אחוזים למטה, פחות עשרה אחוזים, ברבעון כזה ההבדל אינו משמעותי.

מ-4 מיליארד ועד 4 מיליון

מה שמאפיין את המניות הישראליות שנפלו "הכי חזק", הוא בעיקר העובדה שאין להן מאפיין אחד, שהן רבגוניות. הן אינן באות ממגזר טכנולוגי מסוים, והן נעות מספקיות שירותים לחברות הטלקום כמו קומברס , אולטיקום , וריט טכנולוגיות , לכאלו המקושרות למגזר השבבים כמו מטאלינק ולנאופטיקס , ודרך אלו שמשקיעות בעיקר בתחום האופטיקה, כמו MRV (אם.אר.וי) .

הן נעות מחברות ששווי השוק שלהן קרוב ל-4 מילארד דולר, כמו קומברס, וכלה בחברות ששווין מסתכם ב-4 מיליון דולר, כמו קומטאץ'. מחברות שמציגות מדי רבעון הכנסות של עשרות מיליוני דולרים כמו MERQ, לחברות שעוד לא ראו סנט אחד ממכירות, כמו קונסטליישן 3D. לא נפקד מקומן של חברות שזכו, וחלקן עדיין זוכה, לתשואות חמות מצד האנליסטים, כמו אודיוקודס או פריסייס .

הסכומים שנחתכו משוויין של חלק מהחברות הוא בלתי נתפס כמעט. קומברס למשל, איבדה קרוב ל-7 מיליארד דולר מערכה, ומרקורי נחתכה ב-3.7 מיליארד דולר במהלך שלושת החודשים האחרונים. קומברס, מרקורי, ועוד רבות אחרות נסחרות עתה במחיר שפל בהן לא ביקרו כשלוש שנים או אף יותר. כשמדובר בחברות עם מספר מניות קטן בהרבה, ועם שווי למניה של עשרות סנטים בודדים, כמו esim (אי-סים) , את הנזק ניתן למדוד במיליונים בודדים בלבד.

לא הכל בדולר, אבל כמעט

שווי מניה מינימלי, אגב, הוא אחד הקריטריונים לכך שחברה תמשיך להיסחר בנאסד"ק. פרמטרים אחרים, בין היתר, הם סחירותה של המניה, ושווי השוק שלה. אם מניה בבורסת הנאסד"ק אינה נסחרת מעל לרף של דולר אחד (או שלושה דולרים, תלוי במסלול) במשך 90 ימי המסחר הרצופים, היא צפויה לעבור הליך של דה-ליסטינג מהמסחר. רדוויו , שהודיעה בשבוע שעבר כי היא החלה להיסחר בבורסת הנאסד"ק small cap, ה"אחות הקטנה" של הנאסד"ק, היא מחלוצותיה של מגמה שתלך ותתחזק בחודשים הקרובים. פרט לה יש מבין הישראליות עוד כ-20 penny stocks, הנסחרות סביב רמת הדולר או פחות.

המחיר הנמוך של אותן מניות ישראליות עשוי להיות להן לרועץ גם מסיבות אחרות. אחת מהן היא המרג'ין קול, אותו סעיף הגנה עבור מלווה למשקיע במניות, המאלץ את המשקיע להחזיר את ההלוואה מרגע שירד מחיר המניה מתחת לרמה מסוימת. זו הסיבה שנתנו קונסטליישן וטי.טי.אר (סימול (TTRE) לירידות החדות במניה, אם כי לא מן הנמנע כי חשש המשקיעים מפני דילול חלקם בשל קווי האשראי במניות שקיבלו במהלך הרבעון.

סיבה אחרת היא הפיכתן ליעד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully