ביום חמישי בשבוע שעבר, לאחר דיון קצר, קבע השופט יהודה זפט מבית המשפט המחוזי בתל אביב, כי הצדדים הנצים סביב פרשת מכירת קופת הגמל גדיש לבית ההשקעות פסגות אופק יגישו את סיכומיהם בעניין בשבועיים הקרובים. על בסיס הסיכומים יקבל זפט את ההכרעה בעניין.
בינתיים, התקיימו בין הצדדים מגעים לסיום הפרשה מחוץ לכותלי בית המשפט. המוסדיים, שמדברים על נזקים שמסתכמים ב-100-120 מיליון שקל בעקבות ביטול העסקה בין גדיש לפליינפילד, נתקלו בהצעות פשרה נמוכות של פליינפילד בגובה של כ-30 מיליון שקל. שכן החברה מוכנה להכיר בנזקיהם של החתמים, אלא רק של הגופים המוסדיים. אי לכך המוסדיים והחתמים מאיימים כי לאחר החלטתו של זפט הם יגישו תביעה על נזקיהם, שנבעו מביטול הנפקת האג"ח של פליינפילד, שהיתה צפויה להניב להם ריבית גבוהה של 7%-9%.
פליינפילד גייסה באג"ח 370 מיליון שקל לצורך הרכישה המתוכננת של קופת הגמל גדיש מבנק הפועלים. לאחר הגיוס הגיעו פליינפילד, הפועלים ופסגות אופק להסכם שעל פיו פסגות אופק תרכוש את הקופה ישירות מהפועלים, ופליינפילד תקבל תמורת זאת אחזקה בפסגות. המשמעות של הסכם זה היתה ביטול גיוס האג"ח של פליינפילד, שהותנה בכך שפליינפילד תרכש את גדיש.
בין הגופים המוסדיים שהשקיעו באג"ח של פלינפילד יש גופים כמו אקסלנס, פריזמה והפניקס, ובנוסף גופים שקשורים לחתמים שהובילו את ההנפקה (דש חיתום וכלל חיתום), כמו דש גמל, קרן הפנסיה ה.ע.ל, קרן הפנסיה יובלים, כנף וקרן השקעות של כלל. הגופים המוסדיים רכשו אג"ח ב-170 מיליון שקל והחתמים הזרימו עוד 200 מיליון שקל כדי להשלים את הגיוס.
שלשום נפגשו שוקי אברמוביץ', מנכ"ל כלל פיננסים, ורועי ורמוס, מנכ"ל בית ההשקעות - המייצגים שני צדדים יריבים במריבה - בפאנל בתי השקעות של ועידת העסקים בתל אביב. כשנשאל אברמוביץ' על אפשרויות לניגוד עניינים של חתמים וחברות קשורות, הוא ציין כי "אין דבר כזה. בין חברות החיתום לחברות הקשורות יש חומות סיניות גבוהות, וגוף שלא הציב חומות סיניות כאלו, הוא בבעיה".
מי שרוצה לעבוד בתחום - שיעבוד מסודר
אברמוביץ' ציין כי כיום מאוד מקובל להפסיק את הפעילות בחיתום, בשל הרצון, לכאורה, להימנע מניגוד עניינים. ואולם למעשה, כל מי שמפסיק את הפעילות זה משום שאינו מצליח בתחום; ומי שרוצה לעבוד בתחום - יעבוד מסודר ובשקיפות מלאה. לדבריו, הפוטנציאל לניגוד עניינים קיים בכל השוק. "אנחנו גם עושי שוק בחברות, אז זה גורם לנו ולחברות הקשורות להשקיע בהן?", הוא שאל.
דב קוטלר, מנכ"ל פריזמה, שאינה עוסקת בחיתום, ציין בתגובה לדבריו: "החומות הסיניות הן יותר כמו איטריות סיניות דקות וגמישות".
"החיתום הוא מלכודת דבש. מדובר בכסף גדול ולא בסכום החודשי שמקבלים בעבור עשיית שוק; וכשמדובר בהרבה כסף - תמיד יש חשש להשפעה על החלטות", אמר קוטלר. הוא אף יעץ לוורמוס מעל הבמה להימנע מעיסוק בחיתום ולא לעסוק במלכודת הדבש. "התדמית שלנו זה מה שאנחנו עובדים עליו הכי קשה, וזה גם הסיכון הכי גדול; וכשאנחנו עוסקים גם בחיתום, ניגודי העניינים צפים והאמינות והתדמית שלנו נפגעות", ציין קוטלר.
דב קוטלר על החומות הסיניות בבתי ההשקעות: "הן יותר כמו איטריות סיניות דקות וגמישות"
אתי אפללו
12.12.2007 / 8:21