וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המכרז להקמת התשתית לרדיו הדיגיטלי כבר בתוך כחודשיים: התשתית תתמוך ב-50 תחנות, אך תחילה רק 20 יורשו לפעול

ערן גבאי

12.12.2007 / 13:43

כך נודע ל-TheMarker; הסכם בעניין הושג בין הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו לבין משרד האוצר



מאת ערן גבאי ואמיתי זיו



הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ומשרד האוצר הגיעו להסכמה על קיום המכרז להקמת התשתית לרדיו הדיגיטלי בתוך כחודשיים - כך נודע ל-TheMarker. עוד נודע כי במכרז ייקבע כי הפלטפורמה הדיגיטלית החדשה תיתן מענה מבחינה טכנולוגית לכ-50 תחנות רדיו שונות, אך בשלב ראשון היא תעלה לאוויר עם כ-20 תחנות בלבד.



מנשה סמירה, מנכ"ל הרשות השנייה, מאשר את פרטי הידיעה ומציין כי "ישנה הסכמה על כך שהפלטפורמה הדיגיטלית תהיה מסוגלת לתת מענה לכ-50-40 תחנות רדיו. הצלחת המיזם היא בכך שיעלו כמה שיותר תחנות כדי ליצור פלורליזם ומענה לצרכי הציבור בהתאם לאוכלוסיות השונות וזה גם נכון כלכלית. בשלב הראשון, מוסכם על ידי כל הצדדים שמדובר על סדר גודל של כ-20 תחנות שיעלו לאוויר ועם הזמן יתווספו נוספות".



ישנן כמה שאלות פתוחות עדיין בעניין המכרז על הקמת התשתית לרדיו הדיגיטלי, כשאחת מהן היא האם יתאפשר לבזק להשתתף במכרז. על פי הידוע, קיימת מחלוקת גדולה עם משרד התקשורת בעניין זה, כשמשרד התקשורת אינו מסכים שבזק תשתתף במכרז. כמו כן, קיים ויכוח בין משרד האוצר ומשרד התקשורת בעניין ההנדסי של מספר המרבבים (מתרגמי אותות דיגיטלים) שיעשה בהם שימוש לצורך הקמת התשתית. ייאמר לזכותו של שר התקשורת, אריאל אטיאס, כי הוא הצהיר שבדעתו לקדם את הקמת הרדיו הדיגיטלי בישראל כך שכבר בסוף 2008 הוא יחל לפעול. למרות זאת, ההערכה הרווחת היא שהרדיו הדיגיטלי יחל לשדר למעשה רק ב-2009.



לקידום המכרז על תשתית הרדיו הדיגטלית יש משמעות גדולה, שכן הוא התעכב כבר במשך יותר משנה וחצי. במשך חודשים רבים היו משרדי התקשורת והאוצר חלוקים ביניהם בכל הקשור לכתב הזיכיון החדש למפעיל התשתית לרדיו הדיגיטלי ועל כן המכרז התעכב. מועדו המקורי אמור היה להיות במאי 2006. חשיבותו של המכרז גבוהה, שכן מדובר בהקמת תשתית תקשורת נוספת בישראל לצד זו של בזק, הכבלים והסלולר.



העמדה של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו בעניין ההסכמה העקרונית לכך שהפלטפורמה של הרדיו הדיגיטלי תוכל לשרת טכנולוגית כ-50 תחנות, נוגדת את העבודה הכלכלית שהיא שכרה לפני פחות משנה מחברת טריגר-פורסייט. באותה עבודה נכתב כי הרדיו הדיגיטלי יחזיר אמנם את הצמיחה לענף הרדיו, אך הפלטפורמה לא תוכל לשאת על גבה עשרות תחנות רדיו חדשות ורווחיות.



הרדיו הדיגיטלי מייצר שוק חדש לחלוטין, שמצריך רכישה של מקלטים דיגיטלים חדשים בעלות של 200-150 דולר למקלט. כניסת הרדיו הדיגיטלי תחייב על כן את התחנות לספוג הפסדים בשנות הפעילות הראשונות, שבהן הן יידרשו להשקיע כמה מיליוני שקלים בהקמת התחנה, בעוד ההחזר על ההשקעה יהיה מדורג ואטי.



בעבודת המחקר של טריגר-פורסייט נקבע כי תקציב הפרסום הצפוי לשרת את תחנות הרדיו הדיגיטליות החדשות יסתכם בעוד חמש שנים בכ-33 מיליון שקל. לפיכך, הפלטפורמה החדשה תוכל לתמוך בפעילותן של ארבע עד שמונה תחנות בלבד, וגם זה תלוי בגודלן.



בטריגר-פורסייט העריכו כי תקציב הפרסום השנתי שיוסב לטובת תחנות הרדיו הדיגיטלי החדשות יוכל לתמוך בשמונה תחנות מוסיקה זולות, או לחליפין, בארבע תחנות יקרות יחסית שמתבססות על כוכבי רדיו. התוכן יוצר שונות גבוהה בהוצאות של תחנות רדיו, כשתחנות הנחשבות זולות להפעלה, כתחנות מוסיקה למשל, דורשות השקעה של כ-4 מיליון שקל, ואילו תחנות רדיו יקרות עשויות להגיע להשקעה של 15 מיליון שקל ויותר. גם ב-2015, כשתקציב הפרסום יגיע ל-95 מיליון שקל, ובהנחה של רווחיות תפעולית שתגדל מכ-10% מההכנסות לכ-20% מהן - תתקשה הפלטפורמה הדיגיטלית לשרת מספר רב של תחנות חדשות, נכתב בעבודת המחקר.



בטריגר-פורסייט העריכו כי בשנה החמישית לפעילותן, יותר מ-60% מהכנסות התחנות החדשות צפויות להגיע מהכנסות פרסום והיתר מדמי מנוי. ההכנסות מפרסומות בשנה הראשונה לפעילותה של תחנה חדשה ממוצעת מוערכות ב-250-200 אלף שקל. סך ההכנסות של התחנות החדשות בשנה הראשונה אמור להסתכם בכ-2.6 מיליון שקל. בשנה החמישית צפויות הכנסות תחנה חדשה ממוצעת להיות כ-3 מיליון שקל, כשהתחנות שעובדות במודל העסקי של דמי מנוי ייהנו מהכנסות של 6.5-5 מיליון שקל.



לפי המחקר של טריגר פורסייט, הצלחת מיזם הרדיו הדיגיטלי תלויה במידה רבה ביכולת לייצר בסיס מכשירים רחב בזמן קצר, ולבנות במקביל סביבה תומכת בתחנות החדשות. זו אינה מובטחת, כמובן, וההערכה היא שהאימוץ של המקלטים ושל תחנות הרדיו הדיגיטליות על ידי הציבור יהיה אטי.



המחקר צופה חדירה של כמעט 200 אלף מקלטי רדיו דיגיטלים בכלי רכב בסוף השנה הראשונה, שיגיעו לכ-400 אלף ב-2011-2010. בהנחה שתתוקן תקנה שתחייב את יבואני הרכב לספק רדיו דיגיטלי, צופים בטריגר פורסייט כי בתוך חמש שנים כ-600 אלף רכבים, המהווים כ-25% מהרכבים בישראל, יהיו בעלי מכשיר רדיו דיגיטלי. ההערכה היא שחדירת הרדיו הדיגיטלי במונחי האזנה צפויה להגיע לכ-30% בתוך חמש שנים.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully