איך אפשר גם למכור וגם לקנות באותה עסקה? אפשר גם אפשר, והסיפור המוזר על לינדה בן שושן מוכיח זאת.
לפני שבוע התברר שבן שושן, מי שהיתה סמנכ"לית בבנק דיסקונט ואחראית על מכירת נכסי הבנק במסגרת ועדת בכר, מונתה להיות היו"ר של קבוצת הדס-ארזים החדשה, שבשליטת אייזיק סיטון. מה שאולי חמק מהזיכרון הוא שהקשר של בן שושן למשפחת סיטון אינו חדש. בן שושן פגשה את סיטון כבר בתחילת 2007, כאשר החל להתנהל משא ומתן בין בנק דיסקונט לקבוצת משקיעים בראשותו לגבי מכירת השליטה בקופות הגמל של מרכנתיל-דיסקונט, המנהלות 4.5 מיליארד שקל.
במסגרת תפקידה כסמנכ"ל בכירה וראש החטיבה לנכסי לקוחות בדיסקונט, ליוותה בן שושן את תהליך מכירת קופות הגמל של בנק מרכנתיל. אחת הסיבות לליווי הצמוד לעסקה, היתה האינטרס המובהק של הבנק להשלים את המכירה כדי להיכנס לתחום הייעוץ הפנסיוני. את המשא ומתן עצמו ניהל אמנם יעקב טננבאום, מנכ"ל מרכנתיל דיסקונט, אבל בן שושן נמנתה עם אלה שסקרו את המועמדים, כך שהיתה לה השפעה גדולה על התהליך שבסיומו נמכרה הקופה ללא אחרת מאשר משפחת סיטון - מעסיקתה לעתיד של בן שושן.
סיטון היתה המועמדת היחידה במכרז
בכיר במרכנתיל טוען כי קבוצת סיטון היתה למעשה היחידה שהגיעה לשלב מתקדם של משא ומתן, כשכל המועמדים האחרים נפלו בתחילת הדרך. לדבריו, סיטון היתה לפיכך המועמדת היחידה במכרז. אותו בכיר גם הוסיף: "אני לא יודע מתי התגבש רעיון המינוי של בן שושן למנכ"לית הדס-ארזים וכך גם חלק גדול מהאנשים אצלנו, אבל זה בהחלט תמוה, וכך גם העובדה שעזבה את הבנק במפתיע כשאין לה, לדבריה, עדיין דבר אחר ביד, ורגע לפני סגירת המשא ומתן. זאת, כשכבר היה ברור שהדס-ארזים תקבל את קופות הגמל, שכן היא היתה המתמודדת היחידה".
בכיר נוסף בשוק ההון הוסיף: "זה מריח מאוד לא טוב ומדברים על זה בכל השוק. גם בזמן המשא ומתן של הבנק עם סיטון היתה תחושה בעייתית. בכל מקרה, גם אם הכל היה כשר, המהלך הזה בעייתי, שכן בן שושן היתה צריכה, לטעמי, לסרב להצעה - ולו לשם מראית עין בלבד".
מנגד, היו שהעריכו אתמול כי בן שושן תיכננה במקור להשתבץ בתפקיד בכיר אחר בקבוצה עסקית מובילה במשק, ולאחר שהמינוי לא יצא לפועל היא נענתה להצעה שקיבלה מסיטון. בנוסף, מנהל באחד הגופים שהביעו עניין בקופות של מרכנתיל אומר כי לא הרגיש דבר בעייתי בהתנהלות המכירה.
תגובת הדס-ארזים: "לינדה בן שושן הודיעה על עזיבתה את קבוצת דיסקונט לפני חודשים רבים. בן שושן לא נטלה חלק במשא ומתן עם הדס-ארזים, וכדי להעמיד את הדברים על אשורם מבחינת לוחות הזמנים - בן שושן הודיעה על עזיבתה את הבנק ועזבה את הבנק בפועל לפני החתימה על העסקה, וחודשים רבים לפני סגירתה (הקלוזינג).
"עצם הרמיזות בכתבה מעוררות שאט נפש אצל אדם ערכי כמו בן שושן. באחרונה קיבלה בן שושן הצעה, אחת מני רבות, מאייזיק סיטון ושותפיו, להוביל כשותפה את הפעילות הפיננסית שלהם בישראל, במסגרת קבוצת הדס-ארזים. סיטון ובן שושן חולקים יחד את החזון להפיכת הדס-ארזים לגוף מוביל בתחום הפיננסי בישראל". בן שושן עצמה לא מסרה תגובה.
ממרכנתיל דיסקונט נמסר: "מינוי מנכ"ל בהדס-ארזים הוא באחריותה והבנק אינו מעורב בכך. מינויה של בן שושן נודע לנו רק לאחר הקלוזינג. היא מועמדת ראויה ואנחנו מברכים על המינוי. המשא ומתן למכירת הקופות נוהל על ידי מרכנתיל, בראשות יעקב טננבאום, לשביעות רצון שני הצדדים".
מדיסקונט נמסר: "הבנק לא ידע על המעבר של בן שושן לקבוצת סיטון טרם עזיבתה". באשר לשאלה מה דיסקונט חושב על התפקיד החדש של בן שושן נמסר: "מה שהבנק חושב אינו רלוונטי. אנחנו לא מגיבים".
כיצד מונתה לינדה בן שושן, שניהלה מטעם דיסקונט את מכירת קופת הגמל של מרכנתיל, למנכ"לית החברה שרכשה אותן
שרון שפורר
13.12.2007 / 7:48