הסוד מאחורי תעשיית ההיי-טק של אירלנד

מה יש בה באירלנד שפוליטיקאים וכלכלנים בכירים בישראל רואים בה מופת כלכלי? לפטריק קנינגהם, המדען הראשי והיועץ לממשלת אירלנד, יש תשובה ברורה: המחויבות של ממשלת אירלנד למדע וטכנולוגיה. אבל בכל זאת: קנינגהם הגיע לארץ, כדי ללמוד מהישראלים. מה שבעיקר מעניין אותו הוא כיצד לפתח באירלנד תעשיית סטארט-אפים ענפה כמו בישראל.



מצד שני, אין ויכוח שגם לישראל יש מה ללמוד מהאירים. ובמיוחד מהמהפך הכלכלי והטכנולוגי שהמדינה ביצעה בעשור האחרון. ממוצע הצמיחה באירלנד בעשור האחרון הוא 6% בשנה, מה שהביא אותה לתמ"ג של 39,743 דולר לנפש לעומת 26,620 דולר לנפש בישראל. התמ"ג האירי לנפש הוא שני באירופה לאחר לוקסמבורג. בתוך עשור מספר המועסקים במשק האירי צמח ל-2 מיליון (אוכלוסיית אירלנד מונה 4.24 מיליון איש). "לפני 20 שנה הכלכלה היתה במצב גרוע מאוד", נזכר קנינגהם. "האינפלציה היתה 20%. רמת האבטלה הגיעה ל-15%.



"השינוי חל בתחילת שנות ה-90. בראש ובראשונה ממשלת אירלנד ביצעה שינוי במדיניות מס החברות. "רף המיסוי הועמד על 12.5% בלבד לכל החברות - מקומיות וזרות", הוא מסביר. "זה היה אחד המנועים שגרמו לחברות זרות לפתוח פעילות ייצור באירלנד".



מאז ביצעה אירלנד קפיצה מרשימה בכל הקשור לחברות טכנולוגיה שהחליטו להקים בה את עסקיהן. אירלנד נהפכה לאחת מיצואניות התוכנה הגדולות בעולם. ממאות חברות בתחילת שנות ה-90 ליותר מאלף חברות כיום. בין ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות שממקמות את מרכזי התוכנה שלהן באירלנד ניתן למצוא את מיקרוסופט, דל, נורטל, לוסנט, אריקסון, מוטורולה וסאן. דל העולמית, ענקית המחשבים, נהפכה ליצואנית הגדולה ביותר באירלנד ומעסיקה אלפי עובדים. רק אינטל מקדימה אותה. לשינוי במדיניות המס האירית היה חלק ניכר בכך: היא נהפכה לכדאית יותר לחברות התוכנה האמריקאיות לעומת שאר מדינות אירופה.



הפתעה: כדאי להשקיע בחינוך



גם תעשיית ההון סיכון האירית השתנתה עם השנים. עד 2000 רק קרנות פנסיה ובנקים השקיעו בקרנות איריות. מתחילת 2000 זה השתנה, וכיום המשקיעים בקרנות הם גופים מוסדיים ופרטיים מאירופה וארה"ב.



קנינגהם מציין עוד מרכיב חשוב ששינה את כלכלת אירלנד: השקעה בחינוך. בעוד שאצלנו המורים נאבקים על פת לחמם, באירלנד הבינו מזמן שחינוך זו השקעה נבונה. "כיום 60% מבוגרי בתי ספר התיכוניים שלנו הולכים ללמוד באוניברסיטאות", מציין קנינגהם.



מרכיב נוסף שעליו עמל הממשל האירי בחריצות היה קליטת מוחות איריים מצטיינים בחזרה. "באמצע שנות ה-80 ההגירה היתה שלילית. זה השתנה: אנשים חזרו הביתה לאחר שעודדנו אותם, ומרגע שהאיחוד האירופי נפתח למדינות מזרח אירופה, נפתחה הגירה גם משם".



לשם השוואה, בישראל טוענת התאחדות התעשיינים שיותר מ-25 אלף אנשי היי-טק עברו לעבוד בארה"ב בשבע השנים האחרונות, ושאחת הבעיות של ישראל היא זליגת מוחות.



גם השינויים בהרגלי הילודה השפיעו על אירלנד. מרבית האירים הם קתולים, ולכן המעבר למשפחות קטנות הגיע לאירלנד רק בשלב מאוחר. "כעת אנו נהנים מתינוקות שקיבלו הרבה תשומת לב בשנות ה-80 וה-90 ומכוח עבודה צעיר ואיכותי", אומר קנינגהם.



גורם נוסף שהשפיע רבות על אירלנד הוא עסקת חבילה שבה היו מעורבים כל הגורמים הקובעים במשק שלה: הממשלה, המפלגות (קואליציה ואופוזיציה), איגודי העובדים והמעסיקים. "יצרנו תוכנית בשם Social Partnership לשיתוף פעולה בין הממשלה, האיגודים והחברות. זו היתה חבילה של חוקים סוציאליים וקפיטליסטיים שבסופו של דבר גרמו לכך שלא היו לנו שביתות. וכמובן צריך להוסיף עוד גורם שהשפיע על הצמיחה - הגידול בעסקי הנדל"ן וההשקעה בתשתיות".



מה עשתה אירלנד מבחינת מחקר ופיתוח וחדשנות טכנולוגית?



"ב-94' הממשלה יצאה בתוכנית לעידוד ההשקעה במחקר ופיתוח. 70% מהתקציבים הופנו לאוניברסיטאות ולמכוני מחקר. בנוסף הוצעו כספים במסגרת תוכניות אחרות ותחרויות שונות. ההשקעה במו"פ הופנתה לפרויקטים ומיזמים בתחום ה-IT ומדעי חיים. כיום ההוצאה על מו"פ היא 1.56% מהתמ"ג, והוא נאמד במיליארד יורו, כאשר המספר התחלתי הגיע ל-200 מיליון דולר. יש לנו תוכניות מו"פ ארצית עד 2013. רוב הכסף יוקצה למענקי מחקר ואוניברסיטאות".



רוצים להיות כמו ישראל



כשמשווים את אירלנד לישראל בהוצאה על מחקר ופיתוח, מתקבלת תמונת מצב המחמיאה דווקא לישראל. אמנם המדען הראשי, ד"ר אלי אופר, נאלץ להיאבק מדי שנה כדי שלא יקצצו לו את התקציב, אך ההוצאה כאן על מו"פ גבוהה מאוד. ב-2006 הגיע שיעור ההוצאה על מו"פ ל-4.5% מהתמ"ג וההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי הסתכמה ב-28.3 מיליארד שקל. במחקר שפירסמו לאחרונה המדען הראשי וחברת ד"ר עדנה פשר יועצים, מצוין כי האיחוד האירופי הציב לעצמו יעד של 3% הוצאה למו"פ אזרחי בשנת 2010.



מבחינת חדשנות טכנולוגית, ישראל מדורגת שישית בעולם (פינלנד ראשונה) עם ציון של 0.66 במדד העולמי, כשאירלנד משתרכת מאחור עם ציון של 0.48.



קנינגהם נותן לממשל שלו ציון טוב מאוד. "אני מרוצה מהמחויבות של ממשלת אירלנד להשקעה במו"פ ובעיקר מהמחויבות שלה להגדיל את ההוצאה הזו בשש השנים הבאות. אני לא צריך ללכת ולבכות כדי לקבל כסף. בממשלה מבינים שהעתיד הוא במדע וטכנולוגיה ומוכנים לעשות הכל כדי להשיג זאת".



קנינגהם לא מתבייש להודות שלמרות הפריחה באירלנד הוא הגיע לארץ כדי ללמוד מהישראלים. "בשלוש שנים האחרונות נהפכנו לכלכלה יקרה. המחירים עלו, ואנו מאבדים תעסוקה בייצור למדינות מזרח אירופה. אנו מבינים שצריך למצב את ההיי-טק והטכנולוגיה שלנו מחדש. להעביר אותם מייצור לניצול ידע. היינו רוצים לראות יותר סטארט-אפים, שוק ביתי מתוחכם יותר ועוד חברות בינלאומיות שפועלות באירלנד - ולא רק בתחום הייצור. אירלנד היא סיפור הצלחה, אבל עדיין יש לכלכלה שלה חולשות. היא תלויה בחברות הבינלאומיות. היא נשענת על הצמיחה בתשתיות, וזה לא יכול להימשך. אירלנד גם מוטה לייצור בצורה מופרזת. לכן אנחנו מעוניינים לבנות את העתיד שלנו על בסיס טכנולוגיה, כפי שישראל נוהגת, ולהיות כמוכם".