מנהלי קופות הגמל עסוקים בגיוס עמיתים חדשים - ושוכחים את הבקרה והתפעול של החסכונות

דירקטוריונים, ועדות השקעה וועדות ביקורת שאינם ממלאים את תפקידם, רישום שגוי של יתרות העמיתים בקופות הגמל, מערכות מידע שלא תומכות בפעילות, מנהלים שמקדישים את כל זמנם לגיוס לקוחות חדשים והגדלת התפוקה ושוכחים מנושאי הבקרה והתפעול, טיפול לקוי וחלקי בחובות המעבידים לעמיתי קופות הגמל, ליקויים בתהליך שערוך נכסים ובהם שערוך מכשירים מובנים שלא בהתאם למחיר המצוטט. רואי חשבון שלא ביצעו את בדיקותיהם, חוסר בנהלי עבודה, דו"חות שטחיים של מבקרי הפנים, תשלום למנהלי חברות בניגוד להסכמים החתומים עימם - כל אלו הם רק חלק מהליקויים העולים מדו"ח שפירסם הממונה על שוק ההון והמפקח על הביטוח, ידין ענתבי.



הדו"ח הזה נוגע לכולנו, שכן מדובר בקופות הגמל, המנהלות 280 מיליארד שקל מהחיסכון של אזרחי ישראל. הדו"ח של ענתבי חושף סוג של "מערב פרוע" בענף הגמל בישראל, הנובע מהצמיחה הגדולה בענף בשנים האחרונות, המעבר של מיליארדי שקלים מהבנקים לגופים הפרטיים, והגיוס הנרחב של כספים על ידי גופים פרטיים מהציבור - שלא נעשה במקביל להתפתחות תהליכים רגולטוריים תואמים.



ידין ענתבי ערך בתקופה האחרונה ביקורת בכ-20 קופות גמל וגופים המנהלים אותן. הביקורת העלתה ליקויים במרבית הגופים שנבדקו, ליקויים מהותיים ביחס לעמידת חברות מנהלות בהוראות הדין, וליקויים לגבי עמידתן בסטנדרטים של מינהל תקין.



בעקבות ממצאי הביקורת, נקנסו שלושה גופים אשר נמצאו ליקויים בשערוכי הנכסים בקופות שלהם: ילין לפידות, פרפקט ואקסלנס. לשאר הגופים, שלח ענתבי מכתב המפרט את הליקויים שנמצאו בביקורת, ודרש כי הדירקטוריון או הגוף המוסדי המנהל יקיים דיון אודות ממצאים אלו עד למחצית 2008, על מנת לוודא כי קיימים תהליכי בקרה נאותים ונהלים מסודרים בנושאים אלה.



הממצאים של ענתבי מפרטים שורה של כשלים ביחס לדירקטוריון, ועדות ההשקעות וועדות הביקורת. בין הדוגמאות לכשלים: ועדת ההשקעות שאמורה לפקח על מדיניות ההשקעה של מנהל ההשקעות לא בודקת אם ההשקעות בפועל תואמות להחלטות ההשקעה שביצעה.



אם לדוגמה, הוועדה החליטה שלא עוברים אחוז מסוים בהשקעה באפיק מסוים, היא לא בודקת את ההשקעה באפיק זה דרך מכשירים מורכבים. בנוסף, אין דיונים בוועדות השקעות בחלופות השקעה שונות, וכן ועדת ההשקעות לא בוחנת את רמת הסיכון הכללית של תיק הנכסים בגין רכישת נכסים מובנים.



הדירקטוריון לא עוקב אחרי החלטותיו לגבי העסקת יועצים ומבקרים. בגוף אחד אף נמצא שהדירקטוריון אישר תשלום השתתפות בישיבות לדירקטורים ונציגים חיצוניים מבלי שהשתתפו בפועל בישיבות האמורות. בנוסף, העלתה הבדיקה כי יש הסתמכות יתר של הדירקטורים וחברי הוועדות על מידע והסברים שמתקבלים ממנהלי החברות המנהלות, ללא בדיקות מבססות ומאמתות. כמו כן מציין ענתבי כי קיים חוסר משמעותי מאוד בנהלי עבודה, והיכן שקיימים נהלים כאלו אין מעקב אחר יישומם.



רק 30 שעות לביקורת פנימית



ענתבי לא חוסך ביקורת גם ממדיניות ביקורת הפנים של החברות, ומציין כי דו"חות מבקרי הפנים התגלו כשטחיים ולא מספקים, וההקצאה של שעות הביקורת נמוכה. באחד הגופים הוקצו 30 שעות בלבד לביקורת פנימית. לסיכום התנהלות מנגנוני הניהול של החברות, מציין ענתבי כי למעשה מירב תשומת הלב ומשאבי הזמן מוקדשים על ידי ממלאי התפקידים בחברות המנהלות לגיוס לקוחות חדשים ולהגדלת התפוקה, בעוד הטיפול בנושאי בקרה ותפעול מקבל תשומת לב מצומצמת, אם בכלל.



גם בקשר לניהול כספי העמיתים, מצא ענתבי כי בחלק מהחברות שנבדקו ישנו רישום שגוי של יתרות עמיתים. נמצאו קופות בהן נרשם לעמית כי קיימת בחשבונו יתרת רווחים, בעוד שהעמית משך בעבר את כל יתרת הכספים שנצברו.



ענתבי מצא כי הדו"חות השנתיים לעמיתים כוללים טעויות רבות, גם בהצגת ההפקדות, וגם זקיפה של תשואות לא נכונות.



בנוסף, מצא ענתבי ליקויים בניהול הוצאות הקופות. לדוגמה, קופה שהחזירה הוצאות לנושאי משרה שלא לצורך מילוי תפקידם, מתן תשלומים למנהלי החברות בניגוד להסכמים חתומים עימם - לדוגמה, מנכ"ל שקיבל תשלומים עבור עבודה נוספת שביצע, בניגוד להסכם בינו לבין החברה המנהלת, תשלום הוצאות ללא קבלת אישורים מסודרים, ביצוע רכישת ציוד משרדי בהיקפים גדולים מבלי לקבל אישורים מהנהלת החברה.