וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ח"כ יורם מרציאנו - חבר ועדת הכלכלה - עובד במרץ למען ידידיו נהגי המוניות, הפרסומאים ובעלי הפאבים

הדר חורש

14.12.2007 / 8:33

על פי ח"כ יורם מרציאנו, חייבים להקים באילת בתי קזינו, להפסיק להפריט חברות, להתיר עישון במקומות בילוי, ואם אפשר לעזור בדרך לכמה חברי ילדות - אז למה לא; הוא לא שוכח מאיפה הגיע: "חברי ילדות הם לא אנשים שאתה יכול להפנות להם את הגב"; העולם שלו, המציאות שלנו



בסוף השבוע שעבר יצא ח"כ יורם מרציאנו לבילוי עממי: סוף-שבוע זוגי במלון על חוף תל אביב, לרגל יום הולדתה של רעייתו. "אני לא מאלה שאוכלים בחדר אוכל של ה-VIP", הוא מעיד על עצמו. "ירדנו לאכול עם כולם בחדר האוכל למטה. בשלב מסוים אשתי הסתכלה עלי ואני עליה - וראיתי פתאום שהיא לא אוכלת. שאלתי אותה 'למה את לא אוכלת?' היא אמרה לי 'אני לא מסוגלת. אתה לא מבין מה מסתובב כאן. תסתכל על העיניים של האנשים שמביטים עלינו. הם בוחנים אותנו מכף רגל ועד ראש, איך אני אוכלת, איך הסתפרתי'".



יש ח"כים שמעבירים שנים בכנסת ואיש לא יזהה אותם ברחוב. אבל מרציאנו, בקושי שנה וחצי בכנסת, פילס דרכו מהסניף הקטן של מפלגת העבודה בלוד ונהפך מפורסם כמעט בן-לילה.



הוא קנה את פרסומו הרחב ביושר, בעיקר בפעילותו החוץ-פרלמנטרית. אולי היה זה הלילה במארס השנה, שבו הגיע קצת נרגש למועדון הלילה ריו שבהרצליה, ונקלע לקטטה עם מאבטחים. אמנם הפרשה הסתיימה ללא כתבי אישום, אבל מרציאנו ננזף על-ידי ועדת האתיקה של הכנסת ושמו נחרט בתודעה הציבורית בהקשרים שמהם מנסים אנשי ציבור להימנע ככל האפשר.



ואולי היה זה סיפור מוזר לא פחות, כשמרציאנו נתפס על-ידי שוטר תנועה כשהוא נוהג אגב גילוח. לטענת המשטרה ניסה מרציאנו אף לברוח משוטר התנועה. מרציאנו אישר שהתגלח - אבל דחה בתוקף את הטענה שניסה להימלט.



בין כותלי הכנסת היה מרציאנו ח"כ פחות ססגוני, אבל בולט ופעלתן. כמקורבו של עמיר פרץ, שהיה יו"ר המפלגה בתחילת הכנסת הנוכחית, הוא זכה בתואר יו"ר הסיעה, ואיכלס ועדות בדרגת חשיבות בינונית - כמו ועדת הכלכלה של הכנסת או ועדת ביקורת המדינה.



האוניברסיטה של החיים



חבריו מעידים עליו שהוא חרוץ ופעלתן, וניכר בסגנונו הבוטה ("עממי", אומר אליו קולגה), באנרגיות אינסופיות ובנכונות להתגייס ללא פשרות למען קבוצות לחץ ומייצגי אינטרסים המתקשים למצוא אוזן קשבת אצל ח"כים אחרים.







הוא מתגייס למען בעלי המוניות בניסיון להקים ארגון מייצג אחד; בעלי מכולות המנסים להתחרות בעוצמת רשתות השיווק הגדולות; תיירנים אילתיים המשוועים לקזינו בעיר; בעלי פאבים המתלוננים על פגיעה בעסקיהם בעקבות האיסור על העישון במקומות ציבוריים, ועוד.



כשהתגלה שהוא מכר של בני משפחת אברג'יל, הנחשבת אחת מממשפחות הפשע הגדולות בישראל, החלו מלחשים מאחורי גבו שהוא מושפע גם מגורמים פליליים. מרציאנו מעולם לא הכחיש את ההיכרות ביניהם, אם כי טען שהיא עקיפה וקיימת באמצעות אחד מבני המשפחה שלמד בכתה עם אשתו. ייתכן שדווקא חשיפת ההיכרות חייבה אותו לשמור את צעדיו גם מפני מראית עין.



הדיון, שהתקיים בינואר השנה, על חוקיות ההימורים באינטרנט, עורר גל רגשות והר של אינטרסים כלכליים. מנהלי מפעל הפיס והטוטו הרגישו שמשהו נסדק במונופול שיש להם מזה שנים על הימורים בישראל. ישראלים רבים עברו להימורים באינטרנט, ומפעלי ההימורים הרשמיים נזעקו לסתום את הפירצה.



מייקל קרלטון, נציג חברת ההימורים הפופולרית ויקטור צ'נדלר, ניסה להגיע להסדר מניח את הדעת שיאפשר לו להמשיך לפעול בישראל. ראש מחלקת החקירות, ניצב יוחנן דנינו, הילך אימים בסיפורים על הקשר בין הימורים לארגוני הפשע, וסקר את מלחמת המשטרה בבתי הקזינו.



יורם מרציאנו, ח"כ חדש לגמרי וכבר מרכז סיעת העבודה, הזדעק: "אני עומד לשבור את המונופול של מפעל הפיס בהימורים. הצעת החוק שלי כבר מוכנה אצל עורך הדין. אני דורש להוציא את ההימורים למכרז ליזם פרטי שיפעל תחת פיקוח הממשלה ויתחרה במונופול של הפיס והטוטו". הצעת החוק של מרציאנו מעולם לא הוגשה.



אתה יודע מה אמרו עליך, הזכרתי לו השבוע את הסיפור. "אני יודע. בינינו? זו בדיוק הסיבה שבגללה החלטתי לא להגיש את ההצעה".







מרציאנו הגיע לכנסת כ"נציג שכונות" - מחוז בחירה שהוקצה במפלגת העבודה כדי לאפשר לנציג העשירונים התחתונים להיבחר ללא צורך להתחרות בפוליטיקאים ותיקים ובעלי יתרונות סוציו-אקנומיים. הוא מציג את הפרופיל המדויק שלמענו נוצרה המשבצת: בן עדות המזרח (מרוקו), מתגורר ביישוב שהמצוקה בו רבה (לוד), בן למשפחה מרובת ילדים וענייה.



מי שירצה להתעמק קצת יותר, יגלה כי מרציאנו אינו בדיוק בן למשפחת מצוקה אופיינית. אביו היה במשך שנים רבות מזכיר מועצת הפועלים בלוד. כלומר, עסקן ותיק ששכרו ומעמדו הציבו אותו עמוק בעשירון העליון של עיר העולים המתפתחת. המשפחה, שהתגוררה בבית צמוד קרקע באזור טוב יחסית, ידעה אסונות אישיים. מששת בני מרציאנו מתו בילדותן שתי בנות.



יורם, בן הזקונים, נולד ב-1964. בתיכון הוא למד במגמת מכונאות רכב וסיים ללא תעודת בגרות ("הייתי תלמיד מצוין, אבל הייתי בא רק למבחנים"). בצבא התגייס לגולני, אך את מרבית שירותו העביר במפקדת קצין חי"ר ראשי הסמוכה לעיר מגוריו, בעקבות מצב סוציאלי שחייב את התחשבות הצבא.



"לא היינו במצוקה, אבל גם לא מסודרים", מעיד מרציאנו. "מזכיר מועצת פועלים באותם ימים הרוויח משכורת נמוכה מאוד. לא פעם נתקלתי בסירובים של ההורים לדברים שרציתי ולא יכולתי לקבל. אמי היתה עובדת ניקיון בנעמ"ת. אם המצב היה כל כך טוב, אבא שלי לא היה שולח את אמא שלי לעבוד כמנקה. היא לא היתה פרופסורית ועבדה במשכורת שנחשבת כיום לפחות משכר מינימום".



לא מוזר שאחרי 60 שנה יש עדיין משבצת לשכבות מצוקה, ואחד כמוך - יליד המדינה ובן למשפחה לא ענייה - צריך להתמודד בשמה?



"מחוז השכונות הוא חלון ההזדמנות שלי להיבחר לכנסת, והכרזתי כבר שבסיבוב הבא ארצה להתמודד ברשימה הארצית. כשמתמודדים בפעם הראשונה, אתה לא חשוף ולא מכירים אותך, ואין כמעט סיכוי להיבחר. אני תמיד רואה עצמי ח"כ חברתי, אבל לא ארצה להתמודד כנציג השכונות כל חיי. עם זאת, אני לא חושב שצריך לבטל את משבצת השכונות. יש מאבק קשה ביני לבין היו"ר, אהוד ברק, שרוצה לבטל את המשבצת כי הוא חושב שאם תישאר המשבצת אתמודד במסגרתה שוב".



זו החלטה מיוחדת בשבילך?



"ברור, כי הוא לא מבטל את כל המחוזות האחרים. אמרתי שאני בעד ביטול כל המחוזות. מחוז השכונות מביא למפלגה יותר קולות מכל המחוזות האחרים - כולל הקיבוצים והמושבים. מחוז המושבים הביא רק 5,000 קולות, ובכל זאת הנציג שלו, שלום שמחון, הוא שר בממשלה".



הסקרים הפנימיים במפלגת העבודה לא מנבאים לך טובות במקרה שיתקיימו בחירות בזמן הקרוב. בעצם, אין לך מקצוע אחר.



"מגיל 23 אני בעשייה ציבורית. הייתי עוזרו של שמעון פרס במשרד החוץ, עבדתי עם דליה איציק במשרד לאיכות הסביבה, והייתי מנהל לשכת אהוד ברק במחוז המרכז. זו השליחות שלי.



"אין לי תואר אקדמי מהאוניברסיטה. אני מקדיש לאחרים יותר משאני מקדיש לעצמי. לא מן הנמנע שבאחד הימים, כשיהיה לי יותר זמן, אשב על ספסל הלימודים לפחות כדי לדעת מה הפסדתי. אני מצטער על כך שאין לי תואר אקדמי. אם היה לי תואר, היו לי כלים יותר טובים בכנסת, אבל את הניסיון שאני מביא אתי מהחיים לא לומדים בשום אוניברסיטה".



עם מי אתה מתייעץ?



"אני מתייעץ המון עם עצמי. אני עובד עם המון אינטואיציות. גם עם אשתי - שהיא אשה חכמה מאוד ועובדת במחלקת הרווחה של עיריית לוד, ועם אבי - שיש לו ניסיון עשיר ביחסי עבודה. אני גם מתייעץ עם רב מסוים מירושלים. הוא לא מפורסם ואני לא רוצה להגיד את השם שלו, אבל כל ההצעות שלו הן בול פגיעה. אני נותן לאנשים את הטלפון שלו - והם המומים".



הראש של אביגדור



מצבו של מרציאנו במפלגה לא מזהיר. במשבצת החברתית דורכת גם ח"כ שלי יחימוביץ' ובין השניים יש יריבות לא גלויה. עם יו"ר המפלגה ברק יש לו בעיה קשה. באחרונה פיטר ברק את יועצו, אלדד יניב, ששימש גם פרקליטו של מרציאנו. "אמרתי לכולם שהם לא ילכו רחוק ביחד", אומר מרציאנו. "הם יותר מדי דומים. שניהם גאונים, שניהם קרים וחסרי רגשות. מינוס ומינוס עושה קצר".



למרות הקשיים עם היו"ר, מתעוררת במרציאנו תקווה נוכח שמועות על כוונת ברק לפטר את יורשו בתפקיד - יו"ר הסיעה, איתן כבל. "יש לי סקופ בשבילך", הוא מכריז, "בימים האחרונים יש הרבה פניות אלי לחזור להיות יו"ר הסיעה - כולל מגורמים בכירים ביותר במפלגה".



מי פנה? בן-אליעזר?



"אני לא אומר שמות. גם שרים בכירים".



למרציאנו יש מעט מאוד חברים והרבה היכרויות. בסיעתו כמעט שאין לו ידידים. כשהוא מתבקש לציין בעלי ברית וחברים הוא מפנה את מבטו בעיקר לסיעות האחרות: "אני מאוד אוהב את אביגדור יצחקי. אוהב את הראש שלו. אני מתייעץ אתו בנושאים פוליטיים ולמדתי ממנו המון".



מרציאנו ויצחקי פעלו יחד כמרכזי סיעה כדי להביא לאישור מהיר את תקציב 2007, לאחר מלחמת לבנון השנייה. מרציאנו זוקף לזכותו חלק גדול מההצלחת האישור המהיר והחלק של התקציב. הוא, שנבחר כדי להגדיל את תקציבי הרווחה, גילה אחריות לאומית נוכח הצורך לממן את הוצאות המלחמה.



"פניתי לעמיר פרץ ואמרתי לו 'בוא נגלה אחריות לאומית. בוא לא נדרוש מעבר למה שכתוב בהסכמים הקואליציוניים שהכבידו על תקציב המדינה'", הוא מספר. "אני יכול להירשם בספרים של ההיסטוריה כמי שהגיע להסכמות בלי סחטנות. אחר כך אמרו שהירשזון העביר את התקציב כמו קוסם, אבל אני בין אלה שתרמו להעברה".



לא כולם הריעו למרציאנו על ההצלחה בלובי החברתי והתחרותי. יש מאשימים אותו בנסיגות טקטיות ברגעי הכרעה. באחת ההצבעות המכריעות על התקציב הוא איים להתנגד במחאה על ייקור הלחם. התנגדותו היתה יכולה להפוך אותו בלחיצת כפתור ליקיר הלובי החברתי, ואולם הוא הסתפק בהימנעות. "מראש לא יכולתי להתנגד", הוא מסביר. "חבר קואליציה המתנגד בהצבעת תקציב עשוי להיות מודח מהסיעה, והייתי מאבד את הסיכוי להיבחר בקדנציה נוספת".



מרציאנו הביא על עצמו במו ידיו חלק גדול מהשחיקה העצומה במעמדו בציבור ובכנסת. אחת המכות הגדולות שספג לא היתה באשמתו. פטרונו הגדול, עמיר פרץ, היה בתחילת הקדנציה כמנהיג המפלגה ומאוחר יותר כשר הביטחון. כישלונו בתפקידו היכה גם במקורבים דוגמת מרציאנו ובלובי החברתי, שפרץ התיימר להנהיג ולפטרן גם ממושבו כשר וכיו"ר מפלגה.



כיום חולק פרץ משרד בתל אביב עם מרציאנו, והשניים אינם חוסכים אחד מהשני גילויי חיבה. פרץ נראה כבוי, ואיבד לא מעט ממשקלו. יש לו עכשיו זמן לבלות קצת בחדרי כושר. מרציאנו אומר שהוא חזה את הכל מראש.







"לא המלחמה דפקה את עמיר", הוא מצהיר. "את הטעות הגדולה ראיתי ביום שהוא נכנס למשרד הביטחון. הרמטכ"ל דן חלוץ קיבל אותו על השטיח האדום, וכבר אז ראיתי את ההתנשאות של חלוץ. ראיתי את כל האלופים שלא מקבלים אותו מכיוון שהוא לא משלהם.



"אמרתי שם לאנשים 'תסתכלו על הבניינים הגדולים האלה של הקריה. אתם מבינים כמה מיליארדים יש פה ואיזה אינטרסים כלכליים יש? אתם חושבים שהם יתנו לעמיר לשרוד ולקצץ בתקציבים? הוא הרי לא מבין בנושא של רכישות נשק, ומדובר כאן באינטרסים כלכליים חזקים שיפגעו בהון ובשלטון'. ההון היה נגד השלטון והשלטון זה עמיר פרץ".



אבל התוצאה היתה אחת: אין הנהגה חברתית ומי שנשאר ואמור לייצג, איבד חלק מקרדיט שקיבל. לא רק פרץ. גם אתה לא שיתפת פעולה עם הלובי החברתי לביטול חוק ההסדרים.



"לצערי הרב הכל התמוטט. התוצאה היא שהציבור כיום לא מאמין למנהיגים. אני לא יודע מי אמר לך מה לגבי חוק ההסדרים. אני יודע מה אני עשיתי. נאבקתי והצלחתי להוריד הרבה סעיפים מסדר היום.



"תשאל את פורום ראשי הרשויות מי נלחם נגד היוזמה להעביר את הטיפול בביוב לתאגידים פרטיים, שירוויחו כסף בעוד שהרשויות יפשטו את הרגל. אני מגיש עכשיו הצעת חוק, שתמנע מצה"ל ללכת לקנות נעליים מסין בזמן שמפעלים כאן נסגרים".



ועכשיו לפרסומות



כמו ח"כים אחרים, גם מרציאנו מרבה ליזום הצעות חוק ולהצטרף להצעות המבקשות להיטיב עם שכבות חלשות ומגזרים מקופחים. לחלק גדול מההצעות אין סיכוי להתקבל מפני שהן מחייבות את הממשלה להגדיל את הוצאותיה. לעתים אין להן סיכוי מסיבות אחרות, כמו העדפת מגזר אחד על חשבון השני.



בכנסת טוענים כי מרציאנו מרבה בייצוג אינטרסים של סקטורים צרים, לעתים על חשבון רווחת הציבור. אחת מהצעות החוק שיזם קובעת כי על הממשלה לפקח על מחירי חיתולי הנייר ותחליפי חלב אם. מדברי ההסבר עולה שמרציאנו מבקש להגן בדרך זו על משפחות דלות אמצעים, המתקשות לפרנס את ילדיהן. למרציאנו אכפת מהצרכנים, אבל לא בטוח שהם יהיו המרוויחים העיקריים או שירוויחו בכלל מהצעת החוק.



"זה רעיון חברתי סופר-דופר", הוא אומר. "נכון שיש תחרות בשוק, אבל מצד אחד יש רשתות שיווק גדולות שיכולות לקנות כמויות גדולות במחיר נמוך. בעלי חנויות קטנות לא יכולים לקנות כמויות כאלה, אז הם מקבלים מהיצרנים מחירים גבוהים יותר. ככה אתה רואה שחבילת חיתולים עולה במכולת 70 שקלים ובסופמרקט - 40 שקלים".



אז אתה בעצם דואג לסוחרים?



"מי קונה בחנויות הקטנות? העניים. הם לא מגיעים לסופר".



לא רק לסוחרי החיתולים דואג מרציאנו - גם לפרסומאים. בדרך הוא הקים עליו את זעמם של שוחרי איכות הסביבה. מרציאנו מקדם הצעת חוק שתאפשר להתקין שלטי פרסומת גם ב"דרכים פרווריות" - דרכים ראשיות בתחום השיפוט רשות מקומית.



כיום מותר להציב שלטים כאלה רק לאורך דרכים בתוך הערים - אבל לא בשטחים הפתוחים שבתחום הרשויות. הצעת החוק של מרציאנו מאפשרת להציב את שלטי הפרסום באופן חוקי בשטחים אלה. שומרי איכות הסביבה מזדעקים ומזהירים מפני כיעור השלטים לאורך הכבישים. המשטרה חוששת להסחת תשומת לבם של הנהגים. מרציאנו בטוח שמדובר באי הבנה.



"בעקבות החוק תקטן כמות השלטים - לא תגדל", הוא קובע. "המפרסמים יצטרכו להביא לאישור הוועדות העירוניות כל שלט שיקימו, ולא כולם ירצו לעבור את התהליך. הוועדות המקומיות יוכלו לפסול שלטים שפוגעים באיכות הסביבה או בבטיחות, ולא כמו כיום שיש שילוט פיראטי בכל מקום".



אתה רוצה לטייל ולראות שלטים שמסתירים את הנוף?



"זה מה שאתם לא מבינים. בדרכים הבין-עירוניות לא תותר הצבת שלטים. אני בעד הנוף הירוק".



אבל כמעט כל הכבישים הבין-עירוניים עוברים במועצות אזוריות ומקומיות, שבהן תתיר את הצבת השלטים.



"לא בדקתי מה קורה בכל מועצה מקומית. אני דואג גם לעובדי חברות השילוט, שילכו הביתה אם לא יאושר החוק, ולרשויות המקומיות שצריכות לממן את השירותים לתושבים".



עם קצת עזרה לידידי



לא פעם מתברר שכשמרציאנו נראה כמי שדואג לאנשי עסקים ולענייניהם הפרטיים, הוא בעצם דואג למאות עובדים העלולים לקפח את משרותיהם אלמלא ידו הדואגת של הח"כ הנמרץ. כך, למשל, נחלץ מרציאנו לעזרתו של ידיד, עזרא גבאי. לגבאי יש חברה בשם איזוטסט, העוסקת בבדיקות עמידה בתקן. הרשות להסמכת מעבדות, המפקחת על חברות מסוג זה, החליטה לשלול מאיזוטסט את רישיונה בנימוק שאינה עומדת בדרישות. גבאי סיפר על כך לידידו מרציאנו, שלא בחל באמצעים כדי להשיב את ההיתר האבוד.



הוא אף קבע פגישה עם יו"ר הרשות, ד"ר אורנה דרייזין. לטענתה, האשים אותה במשוא פנים ודיבר אליה בתקיפות. במקביל, כינס את ועדת הביקורת של הכנסת, שבה הוא חבר, ואת ועדת העבודה והרווחה לדיון בפעילות הרשות. התגייסותו של מרציאנו למען גבאי אינה מפתיעה נוכח העובדה שגבאי שימש סוכן הביטוח של מרציאנו וגם תרם 9,000 שקלים למערכת הבחירות שלו.



מרציאנו לא מבין גם כיום מה לא בסדר בפעולותיו. "בישיבת הוועדה נתתי גילוי נאות והודעתי שגבאי הוא תורם שלי", הוא מצהיר. "אני לא חושב שיש בעיה עם ההתערבות האישית שלי בפרשה. פניתי למבקר המדינה ולראש מחלקת החקירות במשטרה, אבל בינתיים נסגרה החברה ו-300 עובדים ישבו בבית. זה בהחלט מצדיק את ההתערבות האישית שלי".



ירדת מרעיון הפרטת מפעלי ההימורים, אבל אתה מתלהב מקזינו באילת. זה לא נשמע כל כך חברתי. אנשים מפסידים את כל עולמם בהימורים.



"ומה זה מפעל הפיס? לא הימורים? בוא אתי ללוד ואראה לך את האנשים שלוקחים את קצבת הביטוח הלאומי והולכים להמר במפעל הפיס ובמכונות ההימורים שלו. יצא לי להכיר אנשים שהפסידו את כל עולמם, ואפילו התאבדו, כתוצאה מההימורים. כבר כיום תל אביב מלאה בבתי קזינו. כשיעשו את זה חוקי, אפשר יהיה להסדיר את זה, כמו למשל באמצעות מועדונים סגורים שאפשר יהיה להיכנס אליהם רק על-פי זיהוי. אפשר להעביר למפעילי הקזינו פלט של מקבלי ביטוח לאומי - והם לא יכניסו אנשים כאלה".



הנימוק הוא שאתם רוצים להציל את אילת. אבל בתור אחריה יעמדו בית שאן ושדרות ובעצם התופעה תתפשט בכל מקום.



"אילת זו עיר תיירות, ולכן אני מציע להתחיל את זה שם ולאחר מכן לבחון את ההמשך. לגבי אחרות אין בינתיים תוכניות".



אתה לא חושש שבדרך כלשהי תתפתח פעילות עבריינית סביב הקזינו?



"אתמוך רק בהפעלת הקזינו על-ידי המדינה, באמצעות מפעל הפיס. אני פועל להחמרת הענישה נגד בתי הקזינו הבלתי חוקיים ולחיסול השוק האפור הקשור בהם".



השוק האפור? כיצד תאסור על אנשים פרטיים להלוות כסף?



"השוק האפור מופעל על-ידי עבריינים. לבנקים זה נוח שהוא קיים, ועורכי הדין נהנים מהכסף שהם מקבלים על טיפול בצ'קים חוזרים. אני מגיש הצעת חוק שתאסור על אנשים שלא קיבלו היתר מבנק ישראל לעסוק בפרעון צ'קים, ורק הבנקים יוכלו לעסוק באשראי. הפעילות הזו גורמת לעבריינות והיא גם נגד ההלכה".



אתה דתי?



"לא. אבל אני שומר מסורת".



לוחם בפשע



אתה מאמין גדול בהתערבות המדינה. אומרים שאתה עוזר לעובדי חברת החשמל להילחם בהפרטה.



"אני חושב שצריך להפסיק להפריט כאן הכל. לפני ההפרטה של חברת חשמל אמרתי שזה יוביל לייקור התעריפים - ועכשיו כולם רואים שצדקתי".



איפה צדקת? החברה לא הופרטה והתעריפים עולים בגלל עליית מחירי האנרגיה ועלויות המימון והניהול.



"אבל אני רואה מה הולך לקרות. מי שיידפק זה החלשים והמסכנים והחברה תעבור לידיים פרטיות. תראה מה קרה באל על".



החברה במצב מצוין.



"נכון שהם מנהלים את החברה מצוין, אבל קנו את החברה במחיר של מטוס נוסעים והעובדים שהלכו הביתה שילמו את המחיר".



אולי ההפרטה גרמה להתייעלות ולשחרור כספים שדווקא תורמים לרווחה במדינה?



"לי מאוד אכפת מהאנשים ואכפת לי מהרווחה. אני יודע מה קרה כשהפריטו את החברה העירונית לור"ם בלוד. מכרו ב-3.5 מיליון שקלים, כשרק המבנה שלה שווה 4-5 מיליון שקלים ויש לה מלאי עבודות של עשרות מיליוני שקלים. הקונים קיבלו את החברה, זרקו 25 עובדים הביתה כמו כלבים. מי הרוויח מזה? המקורבים".



אישרת שיש לך חברי ילדות שפנו לפשע. הם מבקשים ממך לפעמים טובות קטנות?







"מי? משפחת אברג'יל צריכה ממני עזרה? חברי ילדות הם לא אנשים שאתה יכול להפנות להם את הגב כשאתה רואה אותם ברחוב. אני לא הולך אתם למסעדות ולא נפגש אתם כל ערב. הם לא פנו אלי שאעזור להם כח"כ. כל הפעילות שלי בכנסת היא נגד האינטרסים של משפחות הפשע. המשטרה טוענת שמשפחות הפשע שולטות בתחום מחזור הבקבוקים, ואני עצרתי את החקיקה להרחבת חובת המחזור לבקבוקים בנפח ליטר וחצי. דרשתי שקודם יפתרו את בעיית המעורבות של עבריינים בשוק".



לעומת זאת, אתה נאמן מאוד לבעלי עסקים קטנים. אתה פועל לביטול חוק העישון והתנגדת לחייב אותם בתמלוגים על השמעת מוסיקה.



"בעלי הפאבים אמרו לי במפורש שמאז שנכנס החוק האוסר על עישון היקף העסקים שלהם ירד. הרי ניסו כבר לעשות פאבים ללא עישון - ומה קרה? אף-אחד לא נכנס אליהם. זה פשוט לא עובד, והחוק דופק את בעלי הפאבים".



תיאוריית הקשר



בית המחוקקים הישראלי היה מאז ומתמיד מקום המפגש של אינטרסים עסקיים ושאיפות פוליטיות. בשנים האחרונות, אולי בגלל החלפת רבים מהח"כים הוותיקים בחדשים ובלתי מנוסים, היו מקרים רבים שבהם מרשים לעצמם הנבחרים לפעול בתוך ניגוד אינטרסים: בעבור תורמים, חברים, שותפים לשעבר או במקרים החמורים ביותר - למען חשבון הבנק שלהם.



סעיף 13א בחוק החסינות, העוסק בניגודי אינטרסים של ח"כים, הוא הבסיס שלפיו בוחנת ועדת האתיקה של הכנסת מקרים שבהם פעלו ח"כים בתוך חשש לניגוד עניינים. עיון בהחלטות הוועדה, שהונחו על שולחן הכנסת בקדנציות האחרונות, מגלה לא מעט מקרים שבהם גילו ח"כים פעלתנות פרלמנטרית מוגברת כשהיה מדובר באינטרסים העסקיים של מקורביהם או שלהם עצמם.



בולט במיוחד הוא המקרה של ח"כ אלי אפללו ממאי 2004. אפללו, חבר ועדת הכספים של הכנסת, התנדב להשתתף גם בדיוני ועדת הכלכלה בעת ששתי הוועדות עסקו בנושאים הקשורים למשק הדלק. בדיון בוועדת הכלכלה הצהיר אפללו לפרוטוקול שיש לו עניין אישי בנושא הדיון.



הוא לא פירט, אך מאוחר יותר התגלה כי מדובר במניות שהחזיק בחברות שהפעילו תחנות דלק. אותן תחנות הושכרו לחברות הדלק הגדולות בחוזה שלפיו יושפע גובה דמי השכירות מרווחי התחנות. אפללו השתתף בדיונים שעסקו בנושאים המשפיעים על מחירי הדלק, שכל החלטה בהם היתה עשויה להשפיע על חשבון הבנק שלו. ועדת האתיקה לא התקשתה לזהות את המצב הבעייתי - והורתה לאפללו להימנע מכל מעורבות וטיפול בנושאים הקשורים למחירי הדלק.



אפללו כיכב בפרשה נוספת, ביחד עם ח"כ רוחמה אברהם (כיום שרה), כשטסו על חשבון חברת אגרקסקו ל"סיור מקצועי" בארה"ב בעלות אלפי דולרים כל אחד. לאחר חשיפת הפרשה ב-TheMarker הוגשו תלונות לוועדת האתיקה ולמבקר המדינה. ועדת האתיקה קבעה כי הח"כים פעלו בניגוד לתקנון, וחייבה אותם להשיב את עלות הסיור.



המבקר קיים בדיקה מעמיקה יותר, שגילתה כי זמן קצר לאחר שאברהם חזרה לישראל היא אירגנה ישיבה של ועדת הפנים של הכנסת, אף שלא היתה חברה בה. בישיבה העלתה אברהם על סדר היום נושא בעל משמעות כספית גדולה בעבור אגרקסקו. היא ניהלה את הדיון ביד רמה, אבל לא טרחה לספר לחברים על המתנה הנאה שקיבלה מהחברה שאת עניינה שירתה במסירות כזו. הפרשה נחקרת עד היום במשטרה.



החוק מקל במקרים שבהם ח"כים מעורבים בנושא "ענף משקי", שבו יש להם עניין אישי - כל עוד מדובר בנושאים עקרוניים. הבעיה היא שהגבול אינו ממש ברור: הוועדה האתיקה, למשל, הותירה השתתפותם של ח"כים בעלי נחלות חקלאיות בדיונים בנושא פיצויים לבעלי קרקעות שעשויים להשפיע על הכנסה עתידית לכיסם.



בקדנציה הקודמת של הכנסת קשה היה להתעלם מפעילותם של ח"כים ממפלגת שינוי למען עורכי דין, אף שכמה מבכירי המפלגה השאירו מאחוריהם משרדי עורכי דין פעילים כשנבחרו לכנסת. בלטה גם פעילותו של ח"כ אהוד רצאבי משינוי בענייני הרחבת תחומי הייצוג המותרים לרואי חשבון, שמשמעותה הגדלת הכנסותיהם. רצאבי, רואה חשבון שהגיע לכנסת היישר מהשוק הפרטי, אפילו לא ניסה להסתיר את הקשר עם לשכת רואי החשבון שבה היה פעיל טרם היבחרו. עם זאת, יש לציין כי לא חזר לתפקד כרו"ח פעיל לאחר תום הקדנציה.



מצמיגים ועד חיתולים



הצעות החוק של ח"כ מרציאנו



* תותר הצבת שלטי פרסום בכל הדרכים שבתחומן של רשויות מקומיות. השלטים יוצבו רק לאחר קבלת היתר מהרשות



* מועדוני לילה ודיסקוטקים ייסגרו בפני קטינים בחצות, כדי לצמצם אירועי אלימות



* ייקבע מספר חירום אחד למשטרה, מגן דוד אדום ומכבי אש



* יוקמו תחנות רענון לנהגים לאורך כבישים בין-עירוניים. התחנות יופעלו על-ידי זכיינים



* תורחב העדיפות לנכים בדרגה 100% בקבלת דיור ציבורי (הצעה משותפת עם ח"כ שלי יחימוביץ')



* יועלה אחוז החסימה בבחירות המקומיות (הצעה משותפת עם 12 ח"כים)



* נכים בעלי תו, הנזקקים לכיסא גלגלים, יורשו לנסוע בנתיבים המיועדים לתחבורה ציבורית בלבד. (הצעה משותפת עם ח"כ יעקב כהן)



* חובת מחזור של צמיגים משומשים ואיסור על בעלי חנויות להחזיק יותר מעשרה צמיגים משומשים



* אישור לחברות הביטוח להעניק פיצוי מופחת בשיעור 70% על נזק כתוצאה מתאונה שנגרמה כתוצאה משכרות הנהג המבוטח (הצעה משותפת עם ח"כ גלעד ארדן)



* הטלת פיקוח על מחירי חיתולי נייר ותחליפי חלב אם



* גמלה סעודית והיתר העסקת עובד זר לסיעוד לכל אזרח מגיל 80 ומעלה - ללא בדיקה רפואית



* איסור על מתן ריטלין לילדים ללא מרשם רופא והגבלות סמכויות הרופאים לרשום אותו לקטינים



ועדת הכלכלה - אינטרסים עסקיים של מאות מיליוני דולרים



ועדת הכלכלה עוסקת בחקיקה והסדרה מגזרים כלכליים גדולים במשק. בין היתר עוסקת הוועדה בחקיקה והסדרה של ענף התקשורת, התחבורה, החקלאות, השיכון והבינוי, עבודות ציבוריות אנרגיה ותשתית, מים, זיכיונות מטעם המדינה, תכנון כלכלי, רכוש יהודי בחו"ל ורכוש נפקדים ערביים בישראל.



לעתים קרובות מתרכזים בוועדה ומתנגשים בה אינטרסים עסקיים בסכומים של מאות מיליוני דולרים, והצעות החוק העוברות בה, בעיקר בתחומי תשתית, תקשורת ותחבורה, עשויות להעשיר יזמים או למוטט אותם כספית. ואולם, משום שהוועדה נחשבת שנייה בחשיבותה לוועדת הכספים, מגיעים אליה לא פעם ח"כים שאינם בהכרח מומחים בתחומים הפיננסיים.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully