מאת סרג’ קובלסקי וריי ריוורה
פעמים רבות קרה שראש העיר מייקל בלומברג הפנה מטלות בניהול העיר לסגנו, דניאל ל. דוקטורוף. הסיבה היתה רצונו להימנע מניגוד עניינים על רקע קשריו העסקיים הענפים. כשהעיר פתחה במו"מ עם חברת הטלפון ורייזון על מתן רישיון להפעלת רשת כבלים בעיר, ראש העיר, אשר לחברה שלו, בלומברג, יש ערוץ כבלים עסקי, הותיר את העניין לטיפולו של דוקטורוף.
כשבנק ההשקעות מריל לינץ', המחזיק ב-20% ממניות בלומברג, שקל לצאת מדרום מנהטן ולהעתיק את מושבו למרכז האי, ראש העיר בלומברג הגביל את מעורבותו במו"מ. דוקטורוף טיפל בעניין. העירייה אמרה כי צעדים אלה ננקטו כדי להגן על ראש העיר מפני מראית עין של ניגוד עניינים. אולם אנשים אחרים הטילו ספק בכך, בשל היחסים ההדוקים בין דוקטורוף ובלומברג.
סגן ראש העיר מתמנה לנשיא בלומברג
הספקנות הזאת הועמקה השבוע, כשראש העיר הכריז שדוקטורוף עוזב את העירייה ומתמנה לתפקיד נשיא בלומברג, חברת המידע הפיננסי והמדיה. "כל המידע המסווג של המו"מ עם ורייזון עדיין שמור בזיכרונו, והוא לוקח אותו לבלומברג, חברה שהיא חלק מתעשיית הטלקום", אמר חבר המועצה טוני אבלה, אשר דרש כי המגעים עם ורייזון יהיו שקופים יותר.
ראש העיר הודה בכך שדיבר עם דוקטורוף על התפקיד בבלומברג, אולם אמר כי קודם לכן קיבל את אישורה של ועדת ניגודי העניינים של העיר. הוועדה סירבה להגיב בעניין.
עוזריו של בלומברג אומרים כי מאז נכנס לתפקיד ב-2002, ראש העיר שעה לכל דרישות הוועדה - בהן הדרישה כי יימנע מלעסוק בענייניה היומיומיים של חברת בלומברג, ויעסוק רק בקבלת החלטות כבדות משקל שלהן השפעה משמעותית על המניות שלו בה. הוועדה גם אמרה כי בלומברג צריך להימנע ממעורבות בכל עסקיה של העיר עם מריל לינץ'. דובר ראש העיר, סטו לוסר, אמר בהודעת אי-מייל כי בלומברג "עמד לחלוטין בכל דרישה ממנו, הלכה למעשה".
אולם "ניו יורק טיימס" גילה כי ראש העיר משוחח תדירות עם בכירים בחברת בלומברג על עניינים רבים, החל ממכירות מסופי מידע חדשים - מקור ההכנסה העיקרי של החברה - ועד להתרחבות לשווקים חדשים וביצועיה הפיננסיים של החברה. הוא אישית גייס דוברת עבור החברה, וממשיך להחזיק על שולחנו בבניין העירייה מסוף בלומברג, שממנו יש לו גישה לרשת האי-מייל של החברה.
דוברו של בלומברג אמר כי הוא פועל תחת הנחיית ועדת ניגוד העניינים, וכי היועץ הפרטי של ראש העיר ויועצי העירייה "משוחחים תכופות" כדי להבטיח שיעמוד בדרישותיה של הוועדה. אולם לוועדה יש סמכות מוגבלת לאכיפת ההסכם. היא יכולה לפתוח בחקירות, אבל רק בהתבסס על הדלפה או מידע אחר המצביע על הפרת ההסכם.
לא יודעים איך להתמודד עם מיליארדר
עם ניצחונו של בלומברג בבחירות לראשות העיר ניו יורק ב-2001 היה ברור כי עושרו ורשת עסקיו הסבוכה יבדילו אותו מראשי עיר אחרים. מגזין "פורבס" דירג את בלומברג ברשימת עשירי ארה"ב, עם הון של 11.5 מיליארד דולר. לקוחות החברה שלו כוללים כל מוסד פיננסי גדול בעיר.
בלומברג שילם עבור מסעי הבחירות שלו מכיסו, בעלות כוללת של 157 מיליון דולר, ונחשב למי שאיננו כפוף לקבוצות הכוח שבדרך כלל מכריעות את מסעי הבחירות. לאחר שש שנים בתפקיד, לא צצו כל עדויות לכך שבלומברג נהג באופן בלתי נאות כדי להיטיב עם עצמו או חברות הקשורות אליו.
ועדת ניגוד העניינים מתקשה להתמודד עם המקרה של בלומברג. היא בדרך כלל מטפלת בשאלות כמו אם עובדי העירייה יכולים לעבוד במשרה שנייה או לקבל ארוחת ערב בחינם, ולא בעניינים הנוגעים לאחזקות של מיליארדר וחברה גלובלית. תקציב הוועדה נקבע על ידי ראש העיר והמועצה, וב-17 שנות קיומה היא לא פירסמה שום ממצא שלילי על ראשי הערים.
בלומברג ועורכי דינו ניסחו חלק ניכר מההסכם של ועדת ניגוד העניינים. ולמרות זאת, מעורבותו של ראש העיר בחברה שלו רחבה יותר ממה שמתיר לו ההסכם. הוא דן בנושאי עסקים תכופות עם יו"ר החברה, פיטר ט. גראואר; עם לקס פנוויק, המנכ"ל; ועם טום סקונדה, המייסד השותף.
לוסר אמר כי שיחותיו של בלומברג עם מנהלי החברה נסובות לעתים על ענייני משפחה או משחקי גולף. בדונם בעסקים, אמר לוסר, עולות שאלות כמו אם למכור את החברה, היקף מכירות המסופים ו"החלטות משמעותיות נוספות", כמו התרחבות בחלקים אחרים של העולם.
בלומברג סירב להגיב לכתבה. ההסכם חייב אותו לחשוף את 100 לקוחותיה הגדלים ביותר של חברת בלומברג, אולם על אף שהחברה צמחה באופן ניכר מאז, הרשימה לא עודכנה מ-2002. לדברי לוסר אין צורך בכך, כי אין לחברה אף לקוח שההכנסות ממנו תופסות נתח של יותר מ-10% מכלל מכירות החברה.
תביעת אפליה נגד בלומברג
שאלות הנוגעות להסכם הזה הועלו באוקטובר, לאחר שנציבות ההזדמנות השווה בתעסוקה הגישה תביעה נגד חברת בלומברג באומרה כי החברה הפלתה עובדת בהיריון. בלומברג אמר לכתבים תחילה כי אינו יודע דבר אודות התביעה, וחזר על הצהרות כי אינו מעורב בפעילות החברה.
אולם ב-4 באוקטובר, לאחר שהמתלוננים בתביעה הגישו תלונה הטוענת כי ראש העיר היה מעורב בפעילות החברה במידה רבה מכפי שאמר, הוא הודה כי נאמר לו אודות התביעות, וכי הוא מעורב בענייניה של החברה באופן פעיל. אולם ראש העיר הדגיש כי פעילותו היתה מותרת לפי ההסכם: "אני לא מתערב בענייני היומיום, ובטח לא בהחלטות כוח אדם", הוא אמר במסיבת עיתונאים.
אולם בלומברג כן קיבל החלטות כוח אדם, עוד לפני שגייס את דוקטורוף כנשיא החברה. ב-2004 הוא התקשר אישית לג'ודית צ'לוסניאק, דוברת לשעבר של טייקו אינטרנשונל, כדי לגייס אותה לתפקיד מנהלת התקשורת של חברת בלומברג.
לוסר אומר כי תפקידו של בלומברג בגיוס זה היה זניח. "הוא שאל אותי אם אני יודע מי יהיה מועמד טוב לתפקיד. הוא שאל את צ'לוסניאק אם היא תהיה מעוניינת, העביר את שמה הלאה, והחברה המשיכה משם". לוסר סירב לומר אם בלומברג היה מעורב בענייני כוח אדם נוספים בחברה, ואמר רק כי הוא אינו מעורב בענייני כוח אדם בפעילות היומיומית.
על אף שההסכם עם ועדת ניגודי העניינים היה מעורפל בתחומים מסוימים, נקודה אחת בו ברורה מאוד: אסור לראש העיר להיות מעורב בכל עניין עסקי של העיר עם מריל לינץ'.
אין חברה שהיתה לה חשיבות להצלחתה של בלומברג כמו מריל לינץ'. בראשית שנות ה-80 מריל לינץ' נהפכה ללקוחה הגדולה הראשונה של מסופי בלומברג. בלומברג הכריז פעם: "ההזמנה הראשונה ל-20 מסופים היא זו שבנתה את החברה הזאת. אני אעזור למריל לינץ' בכל מה שאפשר בלי לפגוע בבלומברג".
לפי ההסכם, נאסר על ראש העיר לקחת חלק בכל עניין של העיר הקשור למריל. אולם כשמריל ביקש להעתיק את משרדיו מהדאונטאון, התקשר ראש העיר לסטנלי אוניל, שהיה אז מנכ"ל מריל, "פעם או פעמיים", לדברי ג'ייסון רייט, דובר מריל.
"ראש העיר התקשר ובעיקרון אמר 'תודיעו לי אם העיר יכולה לעזור לכם. אנחנו מעדיפים שתישארו בדאונטאון מנהטן'", הסביר רייט. "ראש העיר ביטא את העדפתו להישארות שם, אולם לא דרש שנעשה כן".
לא זוכר שיחה כזו
לוסר אמר בתגובה כי בלומברג אינו זוכר שיחה כזו. עם זאת, הוא אמר כי על אף שדוקטורוף היה ממונה על המו"מ עם מריל, לא היה זה בלתי נאות מצדו של ראש העיר להציע את עזרתו. דוקטורוף עצמו יפסיק לנהל כל עסקה עם מריל או חברות הקשורות לטלוויזיה בכבלים מעתה, לדברי לוסר.
בעניין אחר הקשור למריל חתם ראש העיר על עסקות הנפקה של אג"ח מוניציפליות בשווי 1.43 מיליארד דולר שבהן שימש מריל חתם ראשי, ועל עסקות נוספות שבהן שימש הבנק חתם משני, לפי נתוני העירייה. לפי נוהלי העירייה נבחרים החתמים על ידי משרד ראש העיר וחשב העיר.
ב-2002 אמר ראש העיר כי יאציל את כל סמכויות הקשורות להליכי הנפקות האג"ח למנהל התקציב שלו, מארק פייג'. עוזרי ראש העיר אומרים כי הוא עשה זאת, למעט חתימה על כמה מסמכים סופיים המאשרים כי קיבל ייעוץ בעסקה, וכי הפרטים בתשקיף הם נכונים. אולם לפי תקנות העיר, גם חתימה זו ניתנת לביצוע על ידי אדם אחר.
גם אם חתימתו של בלומברג נדרשת, בלומברג מעולם לא ביקש פטור מוועדת ניגודי העניינים בעניין זה. עם זאת, חלקו של מריל לינץ' בחיתום אג"ח עבור העיר לא גדל מאז נכנס בלומברג לתפקידו.
ראש העיר ניו יורק - מייקל בלומברג - מתמרן בין עסקים לפוליטיקה
ניו יורק טיימס
14.12.2007 / 9:43